אמהות לילדים בגיל החביון: תרומתם של חוויות ילדות ודיפרנציאציה של העצמי לסגנון הורות ולתפיסת לחץ באמהות.

ההעברה הבין דורית של סגנון ההורות שנחווה בילדות אל ההורות המסופקת בהווה הנה אחד המוקדים המרכזיים של המחקר וההתערבויות בשנים האחרונות. המחקר בתחום זה נעשה ברובו בקרב הורים לילדים בגיל הרך ובקרב הורים למתבגרים, בעוד גיל החביון (6-12) זכה לתשומת לב מחקרית מעטה יותר, זאת על אף האתגר המורכב העומד בפני ההורים בהיענות למשימות ההתפתחותיות עמן צריכים להתמודד ילדיהם בגיל זה. המחקר הנוכחי מתבסס על תיאוריות דינאמיות, תיאוריות משפחתיות ותיאוריות אקולוגיות אשר מציעות מסגרת להבנת התהליך והמשתנים הקשורים להעברה בין-דורית של סגנון ההורות מהעבר להווה ותפיסת מימדי הלחץ בהורות (מצוקת האם, אינטראקציה דיס-פונקציונלית אם-ילד ותפיסת הילד כקשה), ובודק סוגיות אלו בקרב אמהות לילדים בגיל החביון. בעזרת מודל אקולוגי רב משתני של הורות בוחן המחקר את האופן בו סגנון ההורות ותפיסת הלחץ בהורות קשורים לארבעה אשכולות של משתנים: מאפיינים אישיים של האם כמו: גיל, השכלה, מצב כלכלי, מספר ילדים; מאפייני עברהּ של האם כמו: סגנון ההורות שחוותה האם מצד אמהּ בעבר וטראומה של התעללות בילדות; מאפיינים אישיותיים של האם כמו: הדיפרנציאציה של העצמי, ומאפיינים הקשורים בילד בו התמקדה האם במענה על השאלון (להלן: ילד המטרה) כמו: הפרעת קשב וריכוז.

על בסיס המודל התיאורטי שתואר, המניח כי סגנון ההורות בהווה ותפיסת הלחץ בהורות מושפעים מאינטראקציה בין משתנים הקשורים בעברה של האם, אישיותה ומאפייני ילדה שיערנו כי: נשים שחוו סגנון הורות שלילי בעברן (סמכותני או מתירני) תהיינה מאופיינות בסגנון הורי שלילי בהווה (סמכותני או מתירני) ותפיסת לחץ גבוהה בהורות, בעוד שנשים שחוו סגנון הורי חיובי בעבר (סמכותי) תהיינה מאופיינות בסגנון הורי חיובי בהווה (סמכותי) ותפיסת לחץ נמוכה בהורות. בנוסף שיערנו כי טראומה של התעללות בילדות תהיה קשורה לסגנונות הוריים שליליים בהווה (סמכותני או מתירני) ותפיסת לחץ גבוהה בהורות, וכן כי דיפרנציאציה גבוהה של האם תהיה קשורה לסגנון הורי חיובי בהווה (סמכותי) ותפיסת לחץ נמוכה בהורות, בעוד שדיפרנציאציה נמוכה של האם תהיה קשורה לסגנונות הורות שליליים בהווה (סמכותני או מתירני) ותפיסת לחץ גבוהה בהורות. לבסוף, שיערנו כי קשיים מיוחדים של הילד יהיו קשורים לתפיסת לחץ גבוהה בהורות. שאלות המחקר התייחסו לתרומה היחסית של משתני המחקר הבלתי תלויים להסבר של סגנונות ההורות השונים (סמכותני, מתירני, סמכותי) ותפיסת הלחץ בהורות ולבחינת התפקיד של הדיפרנציאציה של העצמי כמשתנה הממתן את הקשר בין ההורות שחוותה האם בעבר לבין ההורות שהיא מספקת לילדיה בהווה ותפיסת הלחץ שלה בהורות.

לאור האמור, מחקר זה התמקד בשתי מטרות מרכזיות, המטרה הראשונה ביקשה לראות את ההורות ואופן עיצובהּ בהיבט רחב הכולל השפעות אקולוגיות שונות, והמטרה השניה ביקשה לבחון את הפוטנציאל של הדיפרנציאציה של העצמי למיתון הקשר שבין ההורות שנחוותה בעבר להורות שהאם מספקת לילדיה בהווה ותפיסת הלחץ של האם בהורות הנוכחית.

במחקר השתתפו 169 אמהות אשר להן לפחות ילד אחד בגיל החביון (6-12). המשתתפות אותרו ברובן באמצעות קשרים אישיים של החוקרת, דרך פורומים ייעודיים לאמהות ברשת האינטרנט ומיעוטן באמצעות מחלקות רווחה. המשתתפות מילאו חמישה שאלונים לדיווח עצמי: שאלון לבדיקת סגנון ההורות (PAQ) בשתי גרסאותיו- האחת לבדיקת סגנון ההורות העכשווית, והשנייה מתייחסת להורות שחוותה המשתתפת בילדותה, שאלון להערכת רמת הדיפרנציאציה של העצמי (LDSS), שאלון טראומת ילדות (CTQ), שאלון לחץ בהורות (PSI) ושאלון דמוגרפי הכולל משתני רקע של האם, משתנים משפחתיים, וכן שאלה לגבי קשיים מיוחדים של ילד המטרה.

בהלימה עם התיאוריות שהוזכרו ועם ממצאי מחקרים קודמים, הממצאים מאוששים את  ההשערה המרכזית שבבסיס המחקר אודות העברה בין דורית של סגנון ההורות, כולל העברה בין דורית של התעללות. באופן ספציפי נמצא כי סגנון הורות סמכותני שנחווה בעבר קשור לסגנון הורות סמכותני בהווה ולתפיסת לחץ גבוהה יותר בהורות, בדומה לכך סגנון הורות מתירני שנחווה בילדותה של האם נמצא קשור לסגנון הורי מתירני בהווה ולרמות לחץ הורי גבוהות יותר. לעומת זאת, סגנון הורי סמכותי שנחווה בעבר לא נמצא קשור לסגנון סמכותי המסופק בהווה, אולם נמצא קשור בהתאם להשערה לרמות נמוכות של לחץ הורי.

בהתאם להשערות המחקר, נמצאה תרומה ישירה של טראומת התעללות בילדות לסגנון הורות שלילי בהווה (מתירני) ותפיסת לחץ גבוהה בהורות, תרומה המדגישה ממצאים אמפיריים קודמים בקשר לסיכון להעברה בין דורית של התעללות. בנוסף, אמהות שאופיינו ברמת דיפרנציאציה גבוהה יותר גילו סגנון הורות חיובי (סמכותי) ותפיסה נמוכה של לחץ בהורות, לא נמצא קשר בין רמת הדיפרנציאציה של העצמי לסגנונות ההורות השליליים (סמכותני ומתירני).  בנוסף, אמהות שדיווחו על קשיים מיוחדים של ילדן דיווחו על רמות גבוהות של לחץ הורי.

בחינת התרומה היחסית של משתני המחקר לסגנונות ההורות של האם בהווה מצביעה על כך שאמהות צעירות, פחות משכילות ובעלות מספר ילדים רב יותר מאופיינות בסגנון הורות סמכותני. המשתנה שתרם באופן המשמעותי ביותר מבין משתני המחקר לניבוי סגנון ההורות הסמכותי היה רמת דיפרנציאציה גבוהה של האם. מערך המשתנים אשר תרמו תרומה משמעותית לסגנון הורי מתירני בהווה היו: השכלה נמוכה, סגנון הורות שלילי שנחווה בעבר (סמכותני או מתירני) וקיומה של טראומה של התעללות בילדות. על אף הקשרים הישירים שנמצאו, לדיפרנציאציה של העצמי לא נמצאה השפעה ממתנת בקשר שבין ההורות שנחוותה בעבר לבין ההורות המסופקת בהווה.

בחינת התרומה היחסית של משתני המחקר לתפיסת הלחץ ההורי של האם בהווה מצביעה על כך כי מאפיינים אישיים של האם (השכלה נמוכה, מצב כלכלי נמוך), מאפייני עברהּ של האם (סגנון הורות שלילי שחוותה האם בילדותהּ), מאפיינים אישיותיים (דיפרנציאציה נמוכה) ומאפייני הילד (קשיים מיוחדים של הילד) מנבאים תפיסת לחץ גבוהה יותר. מעבר לכך, תוצאות המחקר מראות כי מערך משתני המחקר הצליח להסביר בצורה המרבית את הלחץ ההורי המתבטא במימד מצוקת האם, ופחות את שני המימדים הנוספים של הלחץ בהורות. לבסוף, ממצאי המחקר מצביעים על תפקידה של הדיפרנציאציה של העצמי כמשתנה ממתן של הקשר בין ההורות שנחוותה בעבר לבין תפיסת הלחץ בהורות הנוכחית, אולם בכיוון השונה מזה שנמצא בקשרים הישירים בין המשתנים. בעוד שממצאי הקשרים הישירים הצביעו על כך שדיפרנציאציה גבוהה  קשורה לסגנון הורי חיובי, כאשר נבדקה האינטראקציה בין המשתנים נמצא כי הקשר בין סגנונות ההורות השליליים לתפיסת לחץ גבוהה בהורות מתחזק בנוכחות הדיפרנציאציה. ממצא זה ממחיש את העובדה שדיפרנציאציה גבוהה לכשעצמה אינה ערובה להורות חיובית מבלי שתהיה מלוּוה בהפנמה של מודל הורי חלופי.

חשיבות המחקר בהיבט התיאורטי הנה בהרחבה והעמקה של הידע האמפירי בקשר להעברה בין דורית של סגנון הורות בכלל והורות מתעללת בפרט, בקרב אמהות לילדים בגיל החביון. כמו כן, מחקר זה עוסק, למיטב ידיעתנו לראשונה, בהבנת התפקיד הממתן של הדיפרנציאציה של העצמי בהקשר זה, ובכך ייחודו. בהיבט הפרקטי, עשויים ממצאי המחקר לסייע בפיתוח התערבויות מניעתיות וטיפוליות, בתוך הקהילה, במטרה לצמצם העברה בין דורית של הורות לקויה ולסייע בשבירת מעגל ההתעללות הרב-דורי ובניית סגנון הורי חיובי. במישור הטיפולי, מומלץ לעובדים סוציאליים ומטפלים העובדים עם אמהות, מלבד העבודה על הגדלת הדיפרנציאציה, להתמקד בעיבוד חוויות העבר לצד הדרכה הורית ספציפית לבניית כלים, שונים מאלו המוכרים לאם מילדותה. לבסוף, ממצאי המחקר מחדדים את החשיבות בתהליך טיפולי של ליווי והדרכה מתמשכים עם הורים לילדים שאובחנו עם קשיים.