נקודת המבט של הורים זקנים על חווית המגורים המשותפים עם ילדיהם הבוגרים ששבו הביתה.

במאה ה-21, מופיעה תופעה חברתית חדשה – ילדים מבוגרים חוזרים לגור עם הוריהם המזדקנים. המחקר מתאר את חווית המגורים המשותפים של אמהות, עם ילדיהן הבוגרים שחזרו לגור בבית, מנקודת המבט של האמהות. המחקר מתמקד בתפישותיהן של האמהות את תפקידן ההורי, את הילד שחזר הביתה ואת המגורים המשותפים עמו. אוכלוסיית המחקר כללה 14 אמהות, בגילאי 58-74, אשר גרים אתן ילדים (בנים או בנות) בגילאי 30-40 שחזרו לגור בבית. המחקר איכותני והתבצע באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים שנערכו עם האמהות. הממצאים נותחו עפ"י עקרונות התיאוריה המעוגנת בשדה (grounded theory).

מניתוח הראיונות עלו ארבע תמות עיקריות: א) התמה הראשונה עסקה בתפישת התפקיד ההורי. חווית ההורות והתפקיד האמהי מקבלים משמעות מיוחדת בעקבות חזרת הילד הביתה והמגורים המשותפים עמו. מצב חדש ישן זה מעורר דילמות וקונפליקטים, הזדמנויות חדשות וגילוי התפקיד ההורי מחדש, בשלב זה של החיים, ב) התמה השנייה עסקה בתפישת ההורה את הילד שחזר לגור בבית. האמהות התייחסו לתפישותיהן את האופי והאישיות של הילד, אופי הקשר ביניהם, היחסים בהווה מול העבר והרקע שבעקבותיו הילד חזר הביתה, ג) התמה השלישית עסקה במגורים המשותפים של ההורים והילדים שחזרו הביתה ובתפישת ההורה אותם מבחינה פיזית, כלכלית ורגשית ומבחינת ההתנהלות היומיומית תחת קורת גג אחת,  ו- ד) התמה הרביעית התמקדה בהשלכות הרגשיות שנבעו מחוויית המגורים המשותפים, הנובעות משלוש התמות הראשונות.

על רקע השונות בין המרואיינות, הוגדרו ארבעה אבות טיפוס של אימהות: האם המושיעה, היא הקובעת את הכללים בבית ומהווה מקור התמיכה העיקרי לילד שחזר, אשר נתפש על ידה, כחלש. היא חשה שליטה ומקבלת כוחות מתפקידה. האם העוזרת, נותנת מעצמה, פעילה ועוזרת. ההתמודדות היומיומית קשה לה, פיזית ורגשית. היא שומרת על הפרדה וגבולות בינה לבין הילדים. היא רואה את עצמה כאמא טובה ויש לה סיפוק. האם המתלבטת, מעלה קושי ודילמות סביב תפקידה ההורי, אמביוולנטיות סביב המגורים המשותפים ורגשות סותרים כלפי הילד שחזר הביתה. האם המעורבת, דומיננטית, יוזמת ומתערבת בפתרון בעיות.  היא מעורבת בחיי הילד, מזדהה עמו ובריאותה נפגעת עקב כך.

האמהות מקבלות את ילדיהן בחזרה לביתן ונותנות להם קורת גג, עזרה כלכלית, עזרה עם הנכדים (כשיש), תמיכה נפשית ועוגן יציב בחייהם. הן תופשות את תפקידן כמשמעותי וחשוב, אשר אף מתעצם עם חזרת הילדים הביתה. האמהות מקבלות סיפוק מתפקידן ההורי ומהנתינה לילדיהן ומזהות יתרונות למגורים המשותפים. יחד עם זאת, בשלב זה בחייהן, לקראת יציאה לפנסיה או שכבר פרשו מעבודה, הילדים בגרו, לעיתים הורים בעצמם, יש לאמהות רצונות משלהן, הן רוצות שקט ופרטיות ומחפשות משמעות בחיים.  מצד אחד, יש לאמהות צורך לתת מעצמן ולתמוך בילדיהן הבוגרים, ומצד שני, צורך לשמור על אוטונומיה, נפרדות מילדיהן והתפתחות אישית.  הצורך התמידי למצוא את האיזון ביניהם, קיים תמיד ביחסים בין אמהות לילדיהן, בכל גיל.