הקשר בין "סינדרום האישה המוכה" לבין יעילות הורית והמצב הכלכלי והתעסוקתי של נשים נפגעות אלימות זוגית

אלימות זוגית הינה תופעה כלל עולמית אשר השלכותיה הפיזיות והפסיכולוגיות על נשים הינן משמעותיות ביותר. אחד המושגים הבולטים המנסה לתאר את ההשלכות הפסיכולוגיות של אלימות במשפחה על נשים הוטבע על ידי לינור ווקר (Lenore Walker, 1979) ונקרא בשם "סינדרום האישה המוכה". אבחנה זו כוללת את קשת הסימפטומים של מצוקה פוסט טראומתית, בנוסף לסימפטומים הייחודיים לנשים נפגעות אלימות- קשיים ביחסים בין אישיים, בעיות בדימוי גוף והפרעות בתפקוד מיני.

מטרתו של המחקר היא לבדוק את הקשר בין סינדרום זה לבין היעילות ההורית של הנשים ומצבן הכלכלי והתעסוקתי, וכן לבדוק האם מצב כלכלי ומצב תעסוקתי ממתנים את הקשר בין הסינדרום ליעילות ההורית. מסקירת הספרות עולה כי לא קיימים מחקרים הבוחנים את הקשר בין "סינדרום האישה המוכה" לבין משתנים אלו. לצד זה, מחקרים מורים על קשר בין מצוקה פוסט טראומתית, שהיא מבין מרכיבי הסינדרום, לבין משתנים אלה.      

המחקר הינו חלק ממחקר בינלאומי שנערך בהובלת לינור ווקר. השאלון נבנה יחד עם צוות המחקר הבינלאומי. במחקר השתתפו 121 נשים נפגעות אלימות במשפחה אשר מטופלות במרכזים למניעת אלימות ברחבי הארץ. השאלונים למילוי עצמי הועברו למשתתפות דרך צוות המרכזים למניעת אלימות.

תוצאות המחקר העלו כי נמצא קשר שלילי מובהק בין תדירות התקיפות הפיזיות לבין קשיים ביחסים בין אישיים וקשר חיובי מובהק בין תדירות ההתעללות הנפשית לבין הסימפטומים הפוסט טראומתיים. כמו כן, נמצא קשר שלילי מובהק בין שלושה ממרכיבי סינדרום האישה המוכה- קשיים ביחסים בין אישיים, בעיות בדימוי גוף וסימפטומים פוסט טראומתיים, לבין רמת היעילות ההורית. עם זאת, לא נמצא קשר מובהק בין סינדרום האישה המוכה לבין רמת ההכנסה של האישה. באשר למצב התעסוקתי, לא נמצאו קשרים מובהקים בינו לבין שאר משתני המחקר למעט קשר שלילי מובהק עם הפרעות בתפקוד המיני. במודל המסכם שנבדק לבחינת תרומתם המשולבת של משתני המחקר ליעילות ההורית נמצאה תרומה המהווה 30% בהסבר השונות. עלה כי משתני המחקר- קשיים ביחסים בין אישיים ובעיות דימוי גוף הינם משמעותיים בהסבר השונות של היעילות ההורית. כך, ככל שהמשתתפות דיווחו על יותר קשיים ביחסים בין אישיים ובעיות בדימוי גוף, יעילותן ההורית ירדה.

המחקר הנוכחי שם לראשונה זרקור על "סינדרום האישה המוכה" ועל הקשר בינו לבין מדדים העלולים להיפגע בחיי הנשים באופן משמעותי, גם לאחר סיום מערכת הזוגית האלימה. הוא מרחיב את ההבנה לגבי הקשר בין מרכיבי הסינדרום לבין הורות האישה, בדגש על יחסים בין אישיים ודימוי גוף. כמו כן, הוא מחזק מחקרים קודמים לגבי הקשר בין סימפטומים פוסט טראומתיים להורות, ולגבי הקשר בין התעללות נפשית לבין סימפטומים פוסט טראומתיים. ידע זה יוכל לאפשר העלאת מודעות למצב הנפשי הייחודי של נשים נפגעות אלימות, אבחון מוקדם, בניית פרוטוקול טיפול מתאים וקידום רווחתן הנפשית על ידי בניית תכניות התערבות בקהילה המתייחסות לחיזוק היחסים הבין אישיים ולדימוי הגוף של האישה, וכן להיבט ההורי ולמצבן הכלכלי והתעסוקתי.