איכות חיים תלוית בריאות בקרב אנשים בעלי תפקוד שכלי גבולי עם השמנת יתר השוהים במסגרות פוסט אשפוזיות

אנשים עם תפקוד שכלי גבולי מתמודדים עם מגוון רחב של אתגרים, תפקודים ראשוניים נמוכים ומצבים בריאותיים מורכבים (Contena  & Taddei, 2017). אחד המצבים הבריאותיים השכיחים בקרב אנשים עם תפקוד שכלי גבולי, הנו השמנת יתר  .(Ranjan et al., 2018) השמנת יתר obesity)) הינה אחד האתגרים הגדולים בבריאות הציבור של המאה ה-21 והיא נחשבת למגיפה עולמיתWorld Health Organization; WHO,2020) ). אנשים עם השמנת יתר מדווחים על איכות חיים תלוית בריאות נמוכה יותר, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית Kochar et al., 2017)). תפיסות קוגניטיביות ותגובות רגשיות כלפי מחלה כרונית נמצאו כקשורים לאיכות חיים תלוית בריאות בקרב חולים במחלות כרוניות (Khowles et al., 2020; Masson et al., 2020; Rivera et al., 2020) אך למרות חשיבותם, טרם נחקרו בקרב קבוצה ייחודית זו. על מנת לבחון קשרים אלו, המחקר הנוכחי התבסס על מודל הוויסות העצמי Self-Regulation Model; Leventhal, Mayer, &) Nerenz, 1980), המציע מסגרת תיאורטית לתפיסות קוגניטיביות ותגובות רגשיות של הפרט בנוגע לאיום מחלה. המחקר הנוכחי הרחיב את מודל הוויסות העצמי, כך שבמסגרתו נכלל גם משתנה של מסוגלות עצמית כמשאב התמודדות, שכן משתנה זה נמצא במחקרים אחרים כמשאב התמודדות הקשור לאיכות חיים תלוית בריאות (Nezami et al., 2016; Parkinson et al., 2017).

מטרתו של המחקר הנה לבחון מודל אינטגרטיבי אשר באמצעותו ניתן יהיה לבדוק את הקשר בין ייצוגי מחלה קוגניטיביים ורגשיים ומסוגלות עצמית לבין איכות חיים תלוית בריאות בקרב אנשים עם תפקוד שכלי גבולי והשמנת יתר, המתגוררים בהוסטל פוסט אשפוזי בישראל, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, על בסיס מודל הוויסות העצמי (SRM; Leventhal et al., 1980).

במחקר לקחו חלק 124 משתתפים. 62 אנשים עם תפקוד שכלי גבולי עם השמנת יתר המתגוררים במסגרות פוסט אשפוזיות, ו-62 משתתפים עם השמנת יתר מהאוכלוסייה הכללית, כקבוצת השוואה. בקרב אנשים עם תפקוד שכלי גבולי השאלונים הועברו באופן ידני, כאשר איש מקצוע מכל מסגרת הקריא את השאלות למשתתף/ת והסביר את השאלה, במידת הצורך. בקרב האוכלוסייה הכללית, שאלון המחקר הופץ באמצעות הרשתות החברתיות ובאמצעות מדגם "כדור שלג" באופן מקוון.

ממצאי המחקר הצביעו על מספר קשרים מרכזיים בין ייצוגי מחלה ומסוגלות עצמית ואיכות חיים תלוית בריאות בקרב אנשים עם השמנת יתר עם או בלי תפקוד שכלי גבולי. נמצא כי ככל שהמשתתפים דיווחו על זיהוי של יותר תסמינים, רמת דאגה גבוהה יותר ועוצמה גבוהה יותר של ייצוגי מחלה רגשיים שליליים, כך הם דיווחו על איכות חיים תלוית בריאות נמוכה יותר. בניגוד לכך, נמצא כי ככל שהמשתתפים דיווחו על מסוגלות עצמית גבוהה יותר כך הם דיווחו על איכות חיים תלוית בריאות גבוהה יותר. בבחינת ההבדלים בין הקבוצות נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות כמעט בכל ייצוגי המחלה הקוגניטיביים ובייצוגי המחלה הרגשיים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בנוגע למסוגלות עצמית, שליטה עצמית ואיכות חיים תלוית בריאות. בבחינת מודל המחקר, שייכות לקבוצת אנשים עם תפקוד שכלי גבולי, זיהוי תסמינים, ייצוגי מחלה רגשיים ומסוגלות עצמית הסבירו 36% מהשונות של איכות חיים תלוית בריאות.

מבחינה תיאורטית, מחקר זה בחן לראשונה את הקשר בין ייצוגים קוגניטיביים ורגשיים לבין איכות חיים בקרב אנשים עם השמנת יתר ותפקוד שכלי גבולי, בהתבסס על מודל הוויסות העצמי, ובכך הוא מעשיר את גוף הידע המחקרי בנושא .מבחינה יישומית, ממצאי המחקר מלמדים כי מומלץ למקד את הטיפול באנשים עם השמנת יתר, עם או בלי תפקוד שכלי גבולי, בזיהוי הסימפטומים הנלווים להשמנת יתר ובסיוע בזיהוי ותיאור הרגשות השליליים הנובעים ממצבם הגופני. בנוסף, התערבות ממוקדת חיזוק מסוגלות עצמית עשויה להעלות את הערכת איכות חיים תלוית בריאות ואף לחזק את האמונה ביכולת להתמודד עם השמנת היתר.