תרומתם של משאבים אישיים לרווחה נפשית של נשים בתקופה שלאחר הלידה

לידת תינוק מביאה עמה מעבר חיים משמעותי עבור האישה. בנוסף לשינויים הפיזיולוגים הקשורים לתקופה שלאחר הלידה, נשים עוברות בתקופה זו שינויים פסיכו-סוציאליים משמעותיים. הספרות בתחום מציינת שנשים רבות חוות מצוקה נפשית בימים שלאחר הלידה. עם זאת, ידוע שלצד מצב הרוח השלילי בתקופה זו, נשים חוות גם מצב רוח חיובי אשר מתגבר בהדרגה ורק בין 13%-19% מפתחות  דיכאון אחרי לידה. במעברי ובמשברי חיים, נמצא כי רגש חיובי יכול להתרחש בו זמנית עם תחושות מצוקה ולחץ. לרגש החיובי בתוך מצב משברי ערך אדפטיבי וחשוב, מכיוון שהוא משמש כסמן לביטחון ואף מקדם יצירתיות וגמישות בחשיבה ובפתרון בעיות. על אף שאכן נראה שהתקופה שלאחר לידה מאופיינת בקשת רחבה של רגשות חיוביים ושליליים, ניכר כי עיקר הספרות העוסקת במצב נפשי לאחר לידה מתייחסת לגורמים הקשורים למצוקה נפשית, בפרט דיכאון אחרי לידה, ומעטים המחקרים המתייחסים לרגשות החיוביים ולגורמים אשר יכולים להביא לרווחה נפשית בתקופה זו. להסתגלותה של האם למצב החדש ולרווחתה הנפשית יש השלכות רבות לא רק על מצבה הנפשי אלא גם על תינוקה ומשפחתה. ובשל השפעה רחבה זו, ארגון הבריאות העולמי רואה את בריאותן של אימהות כאתגר משמעותי בתחום בריאות הציבור. על כן, ישנו הצורך במחקרים נוספים המתחקים אחר הגורמים אשר יכולים להסביר רווחה נפשית אצל נשים בתקופה שלאחר הלידה.

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון משאבים אישיים הקשורים לרווחה נפשית של נשים בתקופה שלאחר לידה. המחקר התבסס על המודל לקידום בריאות האם בתקופת הלידה (Fahey & Shenassa, 2013), המתייחס למשאבים שהאם זקוקה להם על מנת שיתאפשר לה להשיג את המשימות האימהיות שלאחר הלידה ולחוות בריאות ורווחה נפשית, ובוחן את תפיסת המסוגלות האמהית, תפיסת המסוגלות בהנקה, ציפיותיה מהתקופה שלאחר הלידה, שימוש באסטרטגיות התמודדות ממוקדות בעיה וממוקדות רגש ויכולתה לבקש תמיכה חברתית, כגורמים אשר עשויים להסביר את מידת הרווחה הנפשית.

השערות המחקר היו כי ככל שתפיסת מסוגלות אמהית, תפיסת מסוגלות בהנקה, שימוש באסטרטגיות התמודדות ממוקדות בעיה ויכולת האם לבקש תמיכה חברתית, יהיו גבוהים יותר ומידת נוקשותן של הציפיות ושימוש באסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש יהיו נמוכים יותר, כך מידת הרווחה הנפשית תהיה גבוהה יותר. בנוסף, תפיסת המסוגלות האמהית נבחנה כגורם מתווך בקשר שבין תפיסת מסוגלות בהנקה, ציפיות ושימוש באסטרטגיות התמודדות ממוקדות בעיה לבין מידת הרווחה הנפשית.

הממצאים מעלים כי תפיסת מסוגלות הורית תרמה באופן חיובי ומובהק וציפיות נוקשות תרמו באופן שלילי ומובהק להסבר השונות במידת הרווחה הנפשית של נשים לאחר לידה. בדיקת קשרי התיווך העלתה כי תפיסת מסוגלות הורית תיווכה באופן מלא בין תפיסת מסוגלות בהנקה ושימוש באסטרטגיות התמודדות ממוקדות בעיה לבין מידת הרווחה הנפשית. כמו כן, תפיסת מסוגלות הורית תיווכה באופן חלקי בין ציפיות נוקשות לבין מידת הרווחה הנפשית. בנוסף, נמצא כי קיים הבדל מובהק במידת הרווחה הנפשית בין נשים אשר הגדירו עצמן כחרדיות לבין נשים שהגדירו עצמן כחילוניות, מסורתיות או דתיות כך שלחרדיות נמצאה רווחה נפשית גבוהה יותר.

מסקנות: מחקר זה הינו מהראשונים מסוגו ששם זרקור על המשתנים אשר מסייעים ותורמים באופן חיובי למצבן הנפשי של נשים לאחר לידה. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות שיש לתפיסת מסוגלות הורית, תפיסת מסוגלות בהנקה, ציפיות ואסטרטגיות התמודדות בהסבר השונות ברווחה הנפשית של האם בתקופה מורכבת זו ונותנים רוח גבית לתפיסה שבריאות לאחר לידה אינה נמדדת רק בהחלמתה הפיזית אלא גם בבריאותה הנפשית של האם. בנוסף, מומלץ לפתח שירותים הנותנים מענה לכלל הנשים הנמצאות בתקופה זו. כך, ידע מממצאי מחקר זה יוכל לסייע לשירותים הנותנים מענה לנשים לאחר לידה על מנת לקדם את רווחתן הנפשית הן לצורך בניית מערכות תמיכה המסייעות לנשים החוות קשיים נפשיים והן לבניית תוכניות מניעה עבור כלל אוכלוסיית הנשים אחרי לידה, אשר יתייחסו לתפיסת המסוגלות בהנקה, הציפיות מהתקופה שלאחר הלידה, פיתוח אסטרטגיות התמודדות יעילות ובעיקר חיזוק תפיסת המסוגלות ההורית אצל האם שהינה המשתנה שתרם בצורה המשמעותית ביותר להסבר השונות ברווחה הנפשית. כמו כן, יש לבחון בניית תוכניות שירימו על נס הכנה נפשית לתקופה שאחרי הלידה ושתהיינה משולבות בהכנות לקראת לידה המתקיימות כיום, וכן התייחסות מיוחדת להעצמת תפיסת המסוגלות ההורית על היבטיה הרבים, מה שיגביר את תחושת הרווחה הנפשית.

יש צורך במחקרים נוספים אשר ייצגו את כלל אוכלוסיית הנשים אחרי לידה בישראל, וכן מחקרים אשר יתחקו אחר תתי הסוגים של המסוגלות ההורית ויבחנו מהם ההיבטים  המשמעותיים ביותר לרווחה הנפשית, זאת על מנת לפתח שירותים מותאמים ככל האפשר.