תרומת היחס ההורי בילדות, דיפרנציאציה של העצמי, חרדה ביחסים בין אישיים ופחד מאינטימיות לשביעות רצון מהיחסים בקרב בני זוג

מחקר זה בחן את הקשרים שבין תפיסת היחס ההורי בילדות, דיפרנציאציה של העצמי, חרדה ביחסים בין אישיים ופחד מאינטימיות, ותרומתם של אלה לשביעות רצון ביחסים זוגיים. כמו-כן המחקר בחן את התרומות ההדדיות של בני הזוג האחד על השני; ספציפית, כיצד פחד מאינטימיות של האחד ייקשר לשביעות הרצון מהזוגיות של השני ולהיפך. כמו כן, כיצד שביעות הרצון מהזוגיות של האחד תקשר לשביעות הרצון מהזוגיות של השני ולהיפך.

מחקר זה מתבסס על שתי תיאוריות העוסקות ביחסי הפרט עם הוריו: תיאוריית קבלה דחייה הורית של רוהנר (Rohner, 2016) המניחה כי חוויית היחס ההורי בילדות תשליך על הסתגלותו הפסיכולוגית של הפרט ועל עיצוב יחסיו הבין אישיים, ובפרט היחסים הזוגיים. התיאוריה השנייה היא המשפחתית מערכתית של בואן (Bowen, 1978), המניחה כי דיפרנציאציה של העצמי מתפתחת במשפחת המקור ומשפיעה על יכולתו של הפרט לוויסות חרדה ביחסים בין אישיים וביסוס קשרים אינטימיים.

שיטה: במחקר השתתפו 142 זוגות (284 בני זוג) נשואים וזוגות בקוהביטציה בגילאי 23-42, אשר ענו על שישה שאלונים כדלקמן: שביעות רצון מהזוגיות (RAS), יחס הורי בילדות (PARQ), דיפרנציאציה של העצמי (DSI), חרדה ביחסים בין אישיים (IRAQ), פחד מאינטימיות (FIS) ושאלון פרטים אישיים.

השערת המחקר הראשונה שהניחה כי יימצא קשר חיובי בין תפיסת יחס הורי מקבל וחם בילדות ודיפרנציאציה של העצמי אוששה באופן חלקי, ונמצא קשר חיובי מובהק רק בין יחס הורי אימהי מקבל וחם לבין דיפרנציאציה של העצמי, אך לא נמצא קשר עם יחס הורי אבהי מקבל וחם. השערת המחקר השנייה שגרסה כי יימצא קשר שלילי בין תפיסת יחס הורי מקבל וחם בילדות לבין חרדה ביחסים בין אישיים אוששה רק עבור יחס הורי אימהי מקבל וחם אצל גברים. השערת המחקר השלישית לפיה יימצא קשר שלילי בין דיפרנציאציה של העצמי לבין חרדה ביחסים בין אישיים, והשערת המחקר הרביעית שהניחה כי יימצא קשר שלילי בין דיפרנציאציה של העצמי לבין פחד מאינטימיות, אוששו באופן מלא. השערת המחקר החמישית, שגרסה כי יימצא קשר חיובי בין חרדה ביחסים בין אישיים לבין פחד מאינטימיות, אוששה באופן מלא. השערת המחקר השישית, לפיה יימצא קשר שלילי בין פחד מאינטימיות לבין שביעות רצון מהזוגיות, אוששה באופן מלא. כמו כן, ההשערות השביעית, השמינית והתשיעית לפיהן ימצאו קשרים הדדיים בין בני הזוג אוששו במלואן. ההשערה השביעית טענה כי יימצא קשר שלילי בין פחד מאינטימיות אצל בת הזוג לבין שביעות הרצון מהזוגיות של בן זוגה, וההשערה השמינית הניחה כי יימצא קשר שלילי בין פחד מאינטימיות אצל בן הזוג לבין שביעות הרצון מהזוגיות של בת זוגו. ההשערה התשיעית הניחה כי יימצא קשר חיובי בין שביעות הרצון מהזוגיות של האחד, לבין שביעות הרצון של בן/בת הזוג.

בבחינת מודל המחקר נמצא כי עבור נשים פחד מאינטימיות מתווך באופן חלקי את הקשר בין תפיסת היחס ההורי האימהי המקבל וחם לבין שביעות הרצון מהזוגיות. כמו כן, שביעות הרצון מהזוגיות של הגבר תרמה באופן חיובי לשביעות הרצון מהזוגיות של האישה. עבור גברים, בדומה לנשים נמצא שפחד מאינטימיות מתווך באופן חלקי את הקשר בין תפיסת היחס ההורי האימהי המקבל וחם לבין שביעות הרצון מהזוגיות. בנוסף לכך, הקשר בין דיפרנציאציה של העצמי לבין שביעות הרצון מהזוגיות מתווך באופן מלא על ידי הפחד מאינטימיות של הגבר. כמו כן, שביעות הרצון של האישה תרמה באופן חיובי לשביעות הרצון של בן הזוג. עבור שני בני הזוג, ממצאי הרגרסיה והתיווך לא הצביעו על תרומה מובהקת של משתנה החרדה ביחסים בין אישיים לשביעות הרצון מהזוגיות.

ממצאי המחקר תמכו בהנחותיו התיאורטיות של Bowen באשר לקשר שבין חוויות ילדות והיכולת לבסס אינטימיות זוגית, ובפרט של גברים, וכן הצביעו על התרומה ההדדית של היכולת לבסס אינטימיות בין בני הזוג ושל שביעות רצונם מיחסיהם. בהיבט היישומי המחקר פתח צוהר להבנה כי הקונפליקטים הזוגיים והפגיעה באינטימיות הזוגית קשורה בחלקה בהשלכות של חוויות במשפחת המקור וביחס ההורי בילדות.