הגורמים התורמים לרווחה אישית, לתפישת עתיד וליכולת מנהיגות בקרב בני-נוער מתנדבים במרכז טיפולי: תפקידם של משאבים אישיים, סביבתיים וארגוניים

תופעת ההתנדבות בקרב בני-נוער מושכת תשומת לב רבה מצד חוקרים ואנשי מקצוע בקהילה ובארגונים שונים, במגוון דיסציפלינות. התנדבות מוגדרת כשירות ו/או כעזרה של אדם לאדם אחר או לציבור רחב יותר, מתוך רצון חופשי וללא תמורה חומרית, כשבקרב בני-נוער, להתנדבות ישנה תכלית נוספת, הבאה לידי ביטוי בתרומתהּ להתפתחותם האישית והחברתית. מחקר זה התמקד בבני-נוער המתנדבים במרכז ייחודי לרכיבה טיפולית הממוקם בתל-מונד. ייחודיותו של המרכז טמונה בשילוב הדגש על ההתפתחות הפסיכו-סוציאלית של בני הנוער המתנדבים בו, לצד הפעילות ההתנדבותית עצמהּ. התפתחות זו מלווה על-ידי צוות מקצועי בהובלת ראש המרכז, שהיא עובדת סוציאלית קהילתית במקצועהּ, ולצידהּ עובדת סוציאלית פרטנית, וכן רכזת מתנדבים, שהיא עובדת סוציאלית קהילתית בהכשרתהּ.

למחקר זה היו שתי מטרות עיקריות: האחת, ללמוד לעומק על תפקידם של המשאבים האישיים, הסביבתיים והארגוניים כגורמים התורמים לשלושה מדדי הסתגלות חשובים בחייהם של בני נוער מתנדבים: רווחה אישית, תפישת עתיד ויכולת מנהיגות. השנייה, ללמוד על השינוי לאורך זמן במדדים אלו, תוך השוואה של שתי פעימות (נקודות זמן) בתקופת ההתנדבות של בני הנוער – בתחילת תקופת ההתנדבות ובסופהּ. יצוין שעד כה, לא נערך מחקר שהשווה שתי פעימות בהתנדבותם של בני-נוער הפועלים במרכזים לרכיבה טיפולית, ומכאן שמדובר במחקר חלוץ בתחום זה.

המודל התיאורטי שעמד בבסיס המחקר הנוכחי התבסס על שלוש תיאוריות עיקריות: (א) תיאוריית שימור המשאבים, שלפיה אנשים פועלים בדרך פעולה מסוימת בכדי להחזיק, לשמר ולהגן על משאביהם האישיים. בהֶקשר של מחקר זה, אנו מניחים שבני-הנוער מתנדבים בקהילה, מתוך מניעים של התאמה לערכיהם האישיים ולעמדותיהם האישיות, ומתוך כוונה לגייס משאבים להמשך חייהם הבוגרים. הנחה זו נסמכת על כך שבני-נוער הם אלו שבחרו להתנדב במרכז הטיפולי הספציפי על סמך ההתאמה לערכיהם האישיים ולתחומי העניין שלהם; (ב) תיאוריית המערכות החברתיות, לפיה הפרט מהווה חלק מהכלל ומהקהילה, וקיימת מערכת של יחסי גומלין בינו לבין סביבתו. במחקר הנוכחי, הנחנו שהמתנדבים שמתחילים את התנדבותם במרכז לרכיבה טיפולית נכנסים למקום ההתנדבות עם משאבים אישיים (באופן ספציפי: הערכה עצמית, תחושת שליטה, תחושת צמיחה, והיעדר תחושת מצוקה - המהווים את תשומותיהם) ובמהלך ההתנדבות – חווים תהליך המרה (באמצעות משאב סביבתי ומספר משאבים ארגוניים), שבסופם מתפתחות התפוקות, שהן במחקר זה – שלושת מדדי ההסתגלות, דהיינו רווחה אישית, תפישת עתיד ויכולת מנהיגות; (ג) תיאוריית ההון החברתי, שלפיה לכל אדם קיימים משאבים, הן אישיים, הן חברתיים והן סביבתיים, ואלו מסייעים לו להרחיב את רשתותיו החברתיות, לתרום להן ולהיתרם מהן.

על סמך האמור לעיל, למחקר זה נוסחו שתי שאלות מחקר עיקריות. האחת, אילו גורמים תורמים לשלושת מדדי ההסתגלות (רווחה אישית, תפישת עתיד, יכולת מנהיגות) של בני הנוער המתנדבים? והשנייה, האם חל שיפור בשלושת מדדי ההסתגלות של בני-הנוער המתנדבים, בהשוואה בין הפעימה הראשונה לבין הפעימה השנייה? כלומר, ב-8-7 החודשים שבהם התנדבו במרכז לרכיבה טיפולית?

בהתאם לשאלות המחקר הללו, ניסחנו שבע השערות מחקר. ההשערות הספציפיות היו: (א) יימצא קשר חיובי בין המשאבים האישיים (הערכה עצמית, תחושת שליטה, תחושת צמיחה) של בני-הנוער המתנדבים במרכז לבין רווחתם האישית, תפישת העתיד שלהם ויכולת המנהיגות שלהם – השערה זו נבדקה הן בפעימה הראשונה במחקר והן בפעימה השנייה; (ב) יימצא קשר שלילי בין תחושת המצוקה (כמשאב אישי) של בני-הנוער המתנדבים במרכז לבין רווחתם האישית, תפישת העתיד שלהם ויכולת המנהיגות שלהם – גם השערה זו נבדקה בשתי הפעימות של המחקר; (ג) יימצא קשר חיובי בין התמיכה החברתית (המהווה משאב סביבתי) של בני-הנוער המתנדבים במרכז, לבין רווחתם האישית, תפישת העתיד שלהם ויכולת המנהיגות שלהם – בשתי פעימות המחקר; (ד) יימצא קשר חיובי בין המשאבים הארגוניים (חשיבות ההתנדבות, השפעת ההתנדבות, תמיכת המדריך, מחויבות לארגון) של בני-הנוער המתנדבים במרכז לבין רווחתם האישית, תפישת העתיד שלהם ויכולת המנהיגות שלהם – גם השערה זו נבדקה בשתי פעימות המחקר; (ה) הרווחה האישית של בני-הנוער המתנדבים במרכז לרכיבה טיפולית תנובא בפעימה השנייה על-ידי משאבים אישיים, משאב סביבתי ומשאבים ארגוניים, כשכל אלו יימדדו אף הם בפעימה השנייה; (ו) תפישת העתיד של בני-הנוער המתנדבים במרכז לרכיבה טיפולית תנובא בפעימה השנייה על-ידי משאבים אישיים, משאב סביבתי ומשאבים ארגוניים, שיימדדו בפעימה השנייה; (ז) יכולת המנהיגות של בני-הנוער המתנדבים במרכז לרכיבה טיפולית תנובא בפעימה השנייה על-ידי משאבים אישיים, משאב סביבתי ומשאבים ארגוניים, כשכל אלו יימדדו בפעימה השנייה.

בנוסף לשבע ההשערות לעיל, בדקנו במחקר זה שאלת מחקר נוספת: האם חל שיפור מובהק בשלושת מדדי ההסתגלות של בני-הנוער המתנדבים במרכז (רווחה אישית, תפישת עתיד, יכולת מנהיגות), בהשוואה בין הפעימה הראשונה לבין הפעימה השנייה, כלומר, ב-8-7 החודשים שבמהלכם התנדבו במרכז לרכיבה טיפולית? שאלת מחקר נלווית לכך הינה – במידה ואכן חל שיפור בשלושת המדדים הללו, מהם הגורמים המנבאים את השיפור בכל אחד משלושת המדדים?

 השערות המחקר נבדקו באמצעות מחקר כמותני, במסגרתו הועברו שאלונים לכ-150 בני-נוער (גיל ממוצע: 16.76 שנה, סטיית תקן: 1.25 שנים), המתנדבים במרכז לרכיבה טיפולית בישראל, הממוקם בתל-מונד ומהווה חלק מעמותת "המרכז לרכיבה ולכלבנות טיפולית בישראל" (ע"ר). במרכז זה, מוצעים טיפולים באמצעות סוסים וכלבים, וכן מתקיימים קורסים עיוניים ומעשיים למדריכי רכיבה טיפולית ולכלבנים טיפוליים. שאלון המחקר כלל 13 תת-שאלונים בנושאים הבאים: רווחה אישית, תפישת עתיד, יכולת מנהיגות, הערכה עצמית, תחושת שליטה, תחושת צמיחה, תחושת מצוקה, תמיכה חברתית, חשיבות ההתנדבות, השפעת ההתנדבות, תמיכת המדריך, מחויבות לארגון, ומאפיינים סוציו-דמוגרפיים של משתתפי המחקר. הנתונים מבני הנוער המתנדבים נאספו בשתי פעימות (נקודות זמן). הפעימה הראשונה הייתה כחודש לאחר תחילת ההתנדבות של בני-הנוער במרכז (בחודשים אוקטובר-נובמבר), והפעימה השנייה הייתה לקראת סיום שנת ההתנדבות (בחודשים מאי-יוני). השאלונים הועברו למתנדבים על-ידי עורכי המחקר עצמם. כ-70% מהשאלונים מולאו באופן ידני והיתר מולאו באופן מקוון. בסופו של דבר, מתוך 150 המתנדבים, השיבו לשאלון 112 משתתפים (שיעור היענות של כ-75% מכלל בני הנוער המתנדבים במרכז). מבין המשתתפים, 60 היו בנות ו-52 היו בנים.

ממצאי המחקר העידו על כך שבשלושת מדדי ההסתגלות, המהווים את המשתנים התלויים במחקר (רווחה אישית, תפישת עתיד, יכולת מנהיגות) חל שיפור מובהק בין הפעימות. כמו כן, חל שיפור במספר משתנים בלתי-תלויים: תחושת שליטה, תחושת צמיחה ותמיכה חברתית. המשתנים שבהם לא חלה עלייה מובהקת בין שתי הפעימות היו הערכה עצמית, תחושת מצוקה, תמיכת המדריך ומחויבות לארגון. בנוגע להשפעת ההתנדבות, אמנם לא נמצאה עלייה מובהקת בין שתי הפעימות, אולם המובהקות הייתה קרובה לרף המקובל, כך שניתן לראות במקרה זה עלייה שולית בין שתי הפעימות. יש לציין שבמדד אחד, שהינו חשיבות ההתנדבות, נמצאה ירידה בהשוואה בין שתי הפעימות.

בניתוחי הרגרסיה שחושבו על מנת לנבא את שלושת מדדי ההסתגלות, עלה כי המודל לניבוי הרווחה האישית על סמך המשאבים האישיים, הסביבתיים והארגוניים היה מובהק. המשתנים שנכללו במודל הסופי לניבוי הרווחה האישית של בני-הנוער המתנדבים היו תחושת שליטה, תמיכה חברתית נתפשת ותמיכת המדריך במקום ההתנדבות. משתנים אלו הסבירו 39% מהשונוּת ברווחה האישית של בני-הנוער המתנדבים.

מודל רגרסיה נוסף, שכלל אותם משתנים, חושב ביחס לניבוי תפישת העתיד. מודל זה התגלה אף הוא כמובהק וניבא 41% מהשונות בתפישת העתיד של בני-הנוער המתנדבים. שני משתנים תרמו תרומה חיובית לניבוי תפישת העתיד: תחושת שליטה ותמיכת המדריך במקום ההתנדבות. מלבד שני המשתנים הללו (משתנה אישי אחד, ומשתנה ארגוני אחד), לא נמצאה תרומה מובהקת למשתנה הסביבתי.

לבסוף, חישבנו מודל רגרסיה שלישי לניבוי יכולת המנהיגות של בני הנוער המתנדבים, גם כן על סמך אותם משתנים (תחושת שליטה, תחושת צמיחה, תמיכה חברתית נתפשת, חשיבות ההתנדבות, השפעת ההתנדבות, תמיכת המדריך ומחויבות לארגון). מודל זה התגלה כמובהק, וכלל שני משתנים מנבאים מובהקים: תחושת שליטה (משאב אישי) ומחויבות לארגון (משאב ארגוני). גם כאן, למשתנה הסביבתי לא נמצאה תרומה מובהקת. מודל זה הצליח לנבא 47% מהשונוּת ביכולת המנהיגות של בני הנוער המתנדבים.

בהמשך הניתוחים הסטטיסטיים במחקר, ביקשנו ללמוד על נתיבי המודל של מחקר האורך, ולצורך כך חישבנו מודל לניתוח נתיבים (Path Analysis), ובסיומוֹ מצאנו ששני הנתיבים המשמעותיים ביותר לניבוי השינוי במדד הרווחה האישית היו: (א) תרומה ישירה (ושלילית) של מדד הרווחה האישית מהפעימה הראשונה; (ב) תרומה עקיפה (מתווכת) של מדד הרווחה האישית מהפעימה הראשונה, דרך מדד תפישת העתיד בפעימה הראשונה ושינוי במשאבים האישיים. באשר לניבוי השינוי במדד תפישת העתיד, מצאנו ששלושת הנתיבים המשמעותיים ביותר היו: (א) תרומה ישירה (ושלילית) של מדד תפישת העתיד מהפעימה הראשונה; (ב) תרומה עקיפה (מתווכת) של מדד תפישת העתיד מהפעימה הראשונה, דרך מדד השינוי במשאבים האישיים; (ג) תרומה עקיפה (מתווכת) של מדד תפישת העתיד מהפעימה הראשונה, דרך מדד השינוי במשאבים הארגוניים ומדד הצמיחה בפעימה השנייה. לבסוף, בנוגע לניבוי השינוי במדד יכולת המנהיגות, מצאנו ששני הנתיבים המשמעותיים ביותר היו: (א) תרומה ישירה (ושלילית) של מדד יכולת המנהיגות מהפעימה הראשונה; (ב) תרומה עקיפה (מתווכת) של מדד יכולת המנהיגות מהפעימה הראשונה, דרך מדד תפישת העתיד בפעימה הראשונה ומדד השינוי במשאבים האישיים.

ממצאי המחקר מכלל הניתוחים שבוצעו מחזקים את הרלוונטיות של גישת המערכות שהיוותה את אחת המסגרות התיאורטיות של המחקר. משמע, בשלושת המודלים הללו ניתן היה לראות את החשיבות של התשומות ברמת המתנדב (הרמות הבסיסיות של המשתנים שנבדקו, כמו גם המשאבים האישיים של המתנדבים), וניתן היה לעמוד על התרומה המובהקת של תהליך ההמרה שחוו המתנדבים (שבא לידי ביטוי בחוויית ההתנדבות עצמה, דרך המשאב הסביבתי והמשאבים הארגוניים). אלו הובילו בסופו של דבר לחיזוק שלושת מדדי ההסתגלות של בני הנוער: רווחה אישית, תפישת עתיד ויכולת מנהיגות. המודלים הללו מתיישבים היטב גם עם תיאוריית שימור המשאבים, שכן שלושת מדדי ההסתגלות עומדים לרשותם של בני הנוער המתנדבים בתקופת ההתבגרות הסוערת, ובכך מהווים משאבי התמודדות שיוכלו לסייע להם בעת היתקלות בחסמים ובקשיים. הממצאים לגבי יכולת המנהיגות של בני-הנוער תורמים לידע הנוגע להון החברתי, משום שהם מלמדים על התרומה של ההון החברתי למתנדב עצמו, וכן על התרומה הפוטנציאלית של המתנדב כאזרח פעיל ומעורב בסביבתו ובקהילתו, דבר שיכול בתורו לחזק את ההון החברתי של הסביבה שאליה משתייך המתנדב.

לסיכום, ממצאי המחקר מחזקים את חשיבות השיח אודות התנדבות בקרב בני-נוער, ומלמדים על כך שהתנדבות תורמת לפיתוח כישורים אישיים ותכונות אישיות חשובות לעיצוב דמותם של בני נוער הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. כך, נוסף על כך שההתנדבות במרכז תורמת לפיתוח התכונות האישיות של המתנדבים (למשל, רווחה אישית ותפישת עתיד), במחקר זה גילינו שההתנדבות תורמת גם לפיתוח כישורים שמטרתם לסייע לזולת (אלו באים לידי ביטוי ביכולת המנהיגות). משמע, תרומתהּ של ההתנדבות במרכז משלבת בתוכהּ הן התפתחות אישית והן התפתחות קהילתית-חברתית, ומכאן שהתרומה הקהילתית-חברתית של ההתנדבות מסייעת בבניית בסיס חזק ואיתן של דור ההמשך כאזרחים פעילים ומעורבים.