English שלחו לחבר

קונפליקטים כספיים במשפחתו של האדם בתקופת הזקנה, כפי שעולים בתסקירי העובדים הסוציאליים

סטודנט/ית
סטולמן נועה
שנה
2020
תואר
MA
תקציר

המשפחה מתוארת כמוסד חברתי וקבוצת השתייכות מרכזית ביותר בחייו של האדם לאורך כל תקופת החיים, גם בזקנה. להארכת תוחלת החיים, השפעה על מאפייני המערכת המשפחתית והיחסים בין בני המשפחה. התקופה בה חיים מספר דורות בו-זמנית במשפחה הולכת ומתארכת, ונראה כי על אף שינויים במבנים משפחתיים חשיבותה של המשפחה עדיין קיימת והקשרים הבין-דוריים בקרב בני משפחה ממשיכים להיות משמעותיים. קיימות תיאוריות משפחתיות שונות המתייחסות לתקופת הזקנה, ומתארות את הקשרים המשפחתיים ואת יחסי הגומלין בין בני המשפחה. למרכיבים כמו לכידות משפחתית, סולידריות, תחושות חום וקרבה, טיפול ונתינה בין בני המשפחה, ישנה השפעה רבה על רווחתו של האדם הזקן ושל בני משפחתו.

לצד התיאוריות המשפחתיות הללו, ישנה גם התייחסות לממד הקונפליקט המשפחתי. בני המשפחה יכולים לחוות תחושת אמביוולנטיות הבאה לידי ביטוי כאשר דילמות וסתירות ביחסים נתפסים ע"י דורות שונים במשפחה כבלתי ניתנים לגישור. הקונפליקט הינו היבט נורמטיבי בקשרים משפחתיים, המשפיע על הדרך שבה בני משפחה תופסים האחד את השני ומשפיע על נכונותם לעזור זה לזה. קונפליקטים משפחתיים יכולים לנבוע ממקורות שונים, כגון סביב מצבים הנוגעים להתמודדות ולטיפול בבן המשפחה הזקן, במצבי הדרדרות רפואית ותפקודית, במצבי סוף החיים, וגם במצבים של טיפול בהורה עם דמנציה וירידה קוגניטיבית. לפי מחקרים, קונפליקטים בין אחאים סביב הטיפול בהורה המזדקן בנושאים רפואיים, ואישיים הינם שכיחים.

כאשר ההורה אינו יכול לדאוג לענייניו בעצמו, בשל דמנציה, ירידה במצבו הקוגניטיבי או מסיבות רפואיות תפקודיות אחרות, ניתן במקרים שיש צורך בכך, לפנות להליך משפטי בבקשה למינוי אפוטרופוס או חלופות אחרות הקיימות בחוק (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962 כולל תיקון מספר 18 לחוק תשע"ו-2016).

במסגרת הליך משפטי זה, לרוב ניתן צו לתסקיר עובד סוציאלי לחוק סדרי דין (להלן עו"ס לס"ד) בתחום זקנה . עו"ס לס"ד הינו עובד סוציאלי שעבר הכשרה ייעודית לתפקיד ומונה ע"י שר הרווחה והשירותים החברתיים לצורך יישום החוק. במהלך ההליך המשפטי, נדרש העו"ס לס"ד לפגוש את האדם בעניינו מתקיים ההליך ואת בני משפחתו, ולגבש המלצתו לבית המשפט בדבר הצורך באפוטרופסות או חלופות אחרות, וגם לגבי מיהם בני המשפחה או אחרים המתאימים להתמנות. בישראל נכתבים מידי שנה אלפי תסקירים של עו"סים לס"ד בתחום הזקנה.

פעמים רבות במסגרת ההליך המשפטי, בו יש לקבל הכרעה לגבי החלופה המשפטית המתאימה לאדם והחלטה על בני המשפחה המתאימים לדאוג לענייניו, עולים ומתחדדים קונפליקטים בין בני המשפחה. מחקרים רבים בוצעו בנושאים של קונפליקטים משפחתיים סביב עניינים רפואיים ואישיים של האדם, אולם המחקר בנושא הקונפליקטים המשפחתיים סביב ענייני הכספים, כפי שעולים במסגרת ההליכים למינוי אפוטרופוס, הינו מועט יחסית.

מטרת המחקר ללמוד מהם מאפייני הקונפליקטים הכספיים במשפחתו של האדם בתקופת הזקנה, על תפיסתם ועמדותיהם של בני המשפחה המעורבים, כפי שמשתקפים בתסקירי העו"סים לס"ד, וכן על הממשק שבין הקונפליקטים הכספיים להליכים למינוי האפוטרופוס. מחקר זה מדגיש את החשיבות וההזדמנות ללמידה מתוך הפרקטיקה המתקיימת בפועל, ועל כן כולל בחינת מסמכי תסקירים שנכתבו ע"י עו"סים לס"ד והוגשו לבית המשפט. המחקר כלל ניתוח של 35 מסמכי תסקירים בעניינם של 24 אנשים שונים. מסמכי התסקירים שנותחו נכתבו ע"י 11 עו"סים לס"ד. נבחרה שיטת מחקר משולבת mixed method הכוללת שילוב של מחקר כמותני תיאורי עם מחקר איכותני תמטי תיאורי, כמחקרים המשלימים זה את זה ומאפשרים להשיג הבנה טובה ורחבה יותר על נושא המחקר.

מטרת המחקר הכמותני למפות את מאפייני הקונפליקטים הכספיים, כולל נתונים אישיים על האדם בעניינו מתקיימים הקונפליקט וההליך המשפטי, נתונים על מאפייני הקונפליקטים הכספיים במשפחה, ונתונים על הממשק שבין הקונפליקט המשפחתי הכספי להליך האפוטרופסות. המחקר הכמותני מהווה רקע והקשר למחקר האיכותני.

מהמחקר האיכותני עולות שלש נקודות מבט: של האדם בגיל הזקנה בעניינו מתקיים ההליך; של בני המשפחה; ושל העו"סיות לס"ד כותבות התסקיר. המחקר האיכותני תמטי מאפשר התייחסות לרובד העמוק יותר, הכולל תפיסותיהם ועמדותיהם של המעורבים, מעבר לרובד הגלוי של נושא הקונפליקט. שיטת הניתוח כללה זיהוי וקידוד יחידות משמעות שעלו מכל נקודת מבט ואשר הובנו לתת תמות שקובצו לתמה מרכזית אחת מכל נקודת מבט. בשלב הבא התקיימה התבוננות אינטגרטיבית על שלש התמות המרכזיות שעלו משלש נקודות המבט השונות.

מממצאי המחקר הכמותני עולה כי מבחינת מאפייניי האדם הזקן בעניינו מתקיים ההליך: 71% הן נשים, הגיל הממוצע 87, לרוב אלמנות עם 2-3 ילדים. 54% מהאנשים הוגדרו כתשושים ו-46% כסיעודיים. ל-63% מהאנשים הכנסה גבוהה. 50% מהאנשים אובחנו עם דמנציה ו-42% נוספים עם ירידה קוגניטיבית. התרשמות העו"ס לס"ד ש-9 אנשים המהווים 38% מכלל האנשים בעניינם נותחו התסקירים, יכלו להביע עמדתם בעניין מינוי האפוטרופוס והיו מודעים לקונפליקט. מבחינת מאפייני הקונפליקטים, ב-22 מתוך 24 מהמשפחות הקונפליקט היה בין האחאים (ילדיו של האדם), והנושאים העיקריים של הקונפליקט היו ניהול לקוי של ענייניו הכספיים של ההורה (14 משפחות), שימוש ברכושו של ההורה לצרכים אישיים של הילדים (11 משפחות), וחלוקה לא שווה של רכוש ההורה בין האחאים (4 משפחות). ב-71% מהמקרים מדובר בקונפליקט חדש יחסית, וב-67% מהמקרים הסיבה לבקשה למינוי אפוטרופוס נוגעת לקונפליקט הכספי. ב-83% מהתסקירים המלצת העו"ס הייתה למנות אפוטרופוס, מתוכם ב-58% הומלץ על מינוי בני משפחה. ב-29% מהתסקירים צוינה התייחסות העו"ס לס"ד להליך גישור במשפחה ובפועל רק בשלשה התקיים הליך גישור.

מניתוח התסקירים במחקר האיכותני עלו שלוש נקודות מבט שונות. התמה המרכזית שעלתה מנקודת המבט של האדם בעניינו מתקיים ההליך: האדם בעניינו מתקיים ההליך מודע לקונפליקט המשפחתי ונוקט באחת משתי דרכי התמודדות: ביטול וצמצום רצונו, לעומת הבעת רצון והכרעה. התמה המרכזית שעלתה מנקודת המבט של ילדיו של האדם (האחאים): השיח של האחאים ממוקד סביב כספי ההורה, ומציף פערים בעמדות ובתפיסות בין האחאים. התמה המרכזית מנקודת המבט של העו"ס לס"ד כותבת התסקיר: השלכות לרעה של הקונפליקט המשפחתי על מצבו של האדם, השאיפה לצמצום הקונפליקט, והתנגשות שאיפה זו עם הצורך להכריע בדבר המועמד להתמנות כאפוטרופוס.

שילוב המחקר הכמותני עם המחקר האיכותני, העשיר את המחקר ואיפשר הרחבת התמונה על התופעה ומאפייניה. התובנות העיקריות ממחקר זה נובעות מתוך ההתבוננות אינטגרטיבית בשלש התמות המרכזיות. לקונפליקט המשפחתי השלכות שליליות על האדם, ואולם על אף החשיבות שרואה העו"ס לס"ד בצמצום הקונפליקט, עולה כי לעיתים ההליך המשפטי לא די שאינו מביא לצמצום הקונפליקט, אלא אף מעצים ומחדד את הפערים בין האחאים, ילדיו של האדם, סביב סוגיות ניהול כספיו של ההורה. יוצא כי עצם קיומו של הליך למינוי אפוטרופוס שעניינו שמירה על ענייניו של האדם וטובתו, עלול לפתח מצב של הדרדרות ביחסים בין בני המשפחה ובכך לגרום דווקא לפגיעה בענייניו ובטובתו של האדם.

חשיבותו של מחקר זה בנושא ניתוח מאפייני קונפליקטים כספיים במשפחתו של האדם הזקן כפי שמשתקפים בתסקירי העו"סים לס"ד, הינו בהרחבת הידע על התופעה ולמידה על הממשק שבין נושא הקונפליקטים הכספיים במשפחה והתהליכים למינוי אפוטרופוס. כמו כן, המחקר מעלה לדיון ולבחינה את המשמעות וההשלכות של ההליך למינוי אפוטרופוס על האדם במקרים בהם קיים קונפליקט משפחתי. המחקר יוכל לסייע בתכנון אפיקי התמודדות עם סוגיה זו בקרב אנשי המקצוע הרלוונטיים להתערבות מכוונת מצבי קונפליקט במשפחתם של אנשים בגיל זקנה עם דמנציה וירידה קוגניטיבית. מחקר זה מצביע על החשיבות בקביעת והסדרת מדיניות גם בתחום דרכי עבודתם והכשרתם של העו"סים, הן כעו"סים לס"ד והן כעו"סים בתחום הזקנה, בהתמודדות עם מצבי קונפליקט משפחתי. ממצאי המחקר מעוררים לחשיבה על אפשרות יצירת מודל הסדרה משפטי המכוון התמודדות עם נושא הקונפליקט במשפחתו של האדם הזקן, אשר עולה מתוך ההליך המשפטי למינוי אפוטרופוס. הסדרה משפטית כזו, תאפשר לנצל את ההזדמנות לניתוב ההליך המשפטי להליך הממוקד יישוב סכסוך והתמודדות עם הקונפליקט המשפחתי, למען רווחתם של האדם ובני משפחתו.

תאריך עדכון אחרון : 23/11/2020