עמדות כלפי אנשים זקנים בקרב מחפשי עבודה: השוואה בין נשים לגברים

תוחלת החיים בישראל ובעולם נמצאת בעלייה מתמדת. בישראל, משנת 1955 ועד שנת 2016, קצב הגידול של בני 65+ היה כפול מזה של האוכלוסייה הכללית. יחס התלות של הקשישים, כלומר היחס בין מספר בני ה-65+ באוכלוסייה לבין מספר האנשים בגיל העבודה, הכפיל את עצמו משנת 1960. לפי תחזיות סטטיסטיות, עד שנת 2035 היחס שהתקבל בשנת 1960 ימשיך לגדול לכמעט פי שלושה (ברודסקי, שנור ובאר, 2017).

עליה זו בתוחלת החיים מובילה לכך שאנשים מזדקנים לאורך יותר שנים ועל כן ישנם יותר אנשים זקנים הזקוקים לעזרה וטיפול ולאורך זמן רב יותר מבעבר .(Coffey et al., 2014) בהתאמה לכך עולה גם הצורך במטפלים באנשים זקנים. דרישה גוברת זו עומדת מול מחסור בעובדים בתחום הטיפול באנשים זקנים ומול חוסר העניין בעבודה עם אוכלוסייה זו (Zisberg, Topaz, & Band-Wintershtein, 2014). אחת האוכלוסיות הפוטנציאליות להשתלבות בעבודה בטיפול באנשים זקנים הינה אוכלוסיית מחפשי העבודה. על כן, המחקר הנוכחי התמקד במחפשי עבודה אשר הוצע להם לטפל באנשים זקנים על ידי שירות התעסוקה. המחקר בחן את הגורמים המסבירים עמדות כלפי אנשים זקנים בקרב אוכלוסייה זו. כמו כן, נערכה השוואה בין נשים לגברים ובין אלו שנענו להצעה לעבוד כמטפלים באנשים זקנים לאלו שסירבו להצעה לעבוד כמטפלים באנשים זקנים. הטיפול הביתי אשר הוצע למבקשי עבודה אלה הינו על בסיס "חוק ביטוח סיעוד" המאפשר טיפול אישי לאנשים זקנים הזקוקים לעזרה בתפקוד היומיומי או להשגחה בביתם באמצעות מטפלי בית (המוסד לביטוח לאומי, 2016).

אוכלוסיית המחקר כללה פונים לשירות התעסוקה אשר הוצע להם לעבוד כמטפלים באנשים זקנים בחצי השנה שקדמה לביצוע הסקר. מדגם אוכלוסיית המחקר הינו מדגם המייצג את האוכלוסייה הכללית בישראל. אוכלוסיית המחקר המוצגת בעבודה זו ועליה נערך ניתוח משני של הנתונים מונה 1,026 פונים לשירות התעסוקה אשר לאחר המענה על הסקר חולקו לשתי קבוצות: אלו שנענו להצעה לעבוד כמטפלים באנשים זקנים ואלו שסירבו להצעה לעבוד כמטפלים באנשים זקנים. נעשה שימוש בשאלונים מובנים להערכת עמדות כלפי אנשים זקנים, עמדות כלפי עיסוק המטפל וחרדה מזיקנה (כורזים, גורן ונירן, 2002 ; Lynch, 2000; Reuben (et al., 1998. ניסיון בטיפול באנשים זקנים הוערך באמצעות שאלה אחת (Eshbaugh et al., 2010). כמו כן, נאסף מידע בנוגע למשתנים סוציו דמוגרפיים.

ממצאי המחקר הניבו מספר תוצאות משמעותיות. נמצא שמחפשי עבודה שמעריכים שנדרשים כישורים נפשיים ופיזיים גבוהים יותר בכדי לטפל באנשים זקנים הם בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי אנשים זקנים. ככל שמחפשי עבודה חווים יותר חרדה מזיקנה כך הם בעלי עמדות שליליות יותר כלפי אנשים זקנים. בנושא המגדר נמצא כי לנשים ניסיון רב יותר בטיפול באנשים זקנים והן יותר חרדות מזיקנה מגברים. בהשוואה בין אלו שנענו להצעה לעבוד עם אנשים זקנים לבין אלו שסירבו נמצא כי אלו שנענו בחיוב להצעה לעבוד עם אנשים זקנים הם בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי אנשים זקנים בהשוואה לאלו שסירבו. כמו כן, חרדה מזיקנה, עמדות המפחיתות מערך עיסוק המטפל, כישורים נפשיים ופיזיים הנדרשים לעבודת המטפל הסבירו 14% מהשונות של עמדות כלפי אנשים זקנים. 

מחקר זה  בחן לראשונה את הקשר בין ניסיון בטיפול באנשים זקנים, עמדות כלפי מקצוע המטפל וחרדה מזיקנה לבין עמדות כלפי אנשים זקנים בקרב מחפשי עבודה אשר הוצע להם לטפל באנשים זקנים, תוך השוואה בין גברים ונשים על בסיס תיאורית מגדר ובכך העשיר את גוף הידע התיאורטי והמחקרי בנושא. כמו כן, עריכת השוואה בין נשים לגברים מאפשרת היכרות מעמיקה יותר עם הבדלים בין נשים לגברים בנושא עמדותיהם כלפי אנשים זקנים. ממצאי המחקר עשויים לסייע בהבניית תוכניות התערבות למתן מענה לצרכים השונים של אנשים המטפלים באנשים זקנים לפי השתייכות מגדרית. בנוסף, ממצאי המחקר עשויים לסייע בהתוויית תכניות התערבות אשר יסייעו בהנעת מחפשי עבודה להשתלב בעבודת הטיפול הביתי באנשים זקנים, זאת מתוך הבנה טובה יותר של הגורמים המסבירים את עמדותיהם בנוגע לאנשים זקנים.