תפקידם המתווך של מוטיבציות מיניות בקשר שבין אוריינטציית התקשרות ונרקיסיזם לשביעות רצון מינית ותפקוד מיני בקרב בני זוג מפרספקטיבה דיאדית

רקע: שביעות רצון מינית ותפקוד מיני מוערכים כמרכיבים חשובים וחיוניים בקרב בני אדם מרוב התרבויות, והנם תוצר של מאפיינים אישיותיים ותהליכים זוגיים של שני בני הזוג. המערכת המינית (sexual system) הנה מערכת פסיכו- ביולוגית מולדת ואינהרנטית לבני האדם ומוזכרת בספרות בעיקר בשל תפקידה הפונקציונאלי לפרייה ורבייה. מעבר לתפקידה הפונקציונאלי, היא מוזכרת בספרות כגורם מרכזי ודומיננטי לניבוי שביעות רצון זוגית כללית ולרווחתו הכללית של הפרט. ברובד האישיותי, המחקר מבקש לבחון את תרומתם של מאפיינים נרקיסיסטיים ואוריינטציית התקשרות כתורמים לשביעות הרצון המינית ולרמת התפקוד המיני של בני זוג במערכות יחסים ארוכות טווח. קווים אישיותיים נרקיסיסטיים (הנרקיסיסט הפגוע והנרקיסיסט הגרנדיוזי), מבטאים את אופיו של הקשר בין העצמי לזולת ומקורם בזולת-עצמי (self- object) ואילו אוריינטציית ההתקשרות (חרדה או הימנעות בהתקשרות), מבטאת את היחס לדמויות התקשרות בהווה (בן/בת הזוג) שמקורם בהפנמת הייצוגים המנטאליים של דמויות המטפלות בילדות ועשויה ללמד אותנו אודות מידת חיפוש הקרבה, התלות, או ההימנעות בבן הזוג. התפתחות לא תקינה של הציר הנרקיסיסטי עלולה להביא לניסיונות של שימור העצמי תוך הכחשת הצורך באחר או הדחקת ההזדקקות אליו ועיצוב היחס לאחר כאל אובייקט ולא כאדם או בן זוג. התפתחות אוריינטציית התקשרות לא בטוחה (גבוהה בחרדה או/ו הימנעות) יכולה אף היא לעצב את אופן וטיב הקשרים עם האנשים סביב ועם בן/בת הזוג. מאחר ומבני האישיותי הללו מכילים את הקשר בין הפנים לחוץ ובין האני לאחר, הם נבנים במחקר זה כבעלי פוטנציאל לעיצוב שביעות הרצון המינית ורמות התפקוד המיני של בני הזוג.

הקשרים בין מבני האישיות הללו לשביעות רצון המינית ולרמות התפקוד המיני, נבחנות בעזרת מודל תיווך, במטרה להבין לעומק את מהות הקשרים הללו. מחקר זה משער כי מוטיבציות מיניות מסוימות תתווכנה את הקשר שבין המשתנים האישיותיים לבין המשתנים התלויים: שביעות רצון מינית ורמות התפקוד המיני. המוטיבציות המיניות, המבטאות את הסיבות לקיום יחסי מין במחקר הנוכחי נבחנות כחוליה מקשרת בין מאפיינים אישיותיים לתפקוד המיני ושביעות הרצון המינית של בני הזוג. למרות הגיוון הרב במוטיבציות המיניות, יש שהציעו טיפולוגיות מסוימות לקטלוגן והמחקר הנוכחי מתייחס למוטיבציות בציר של מיקוד עצמי אל מול מיקוד בינאישי (למשל קיום יחסי מין להעלאת הערך העצמי אל מול קיום יחסי מין לשם הגברת האינטימיות ובציר של התקרבות לחוויות חיוביות והימנעות מחוויות שליליות (למשל קיום יחסי מין כדי לחוש אהבה או לקיים יחסי מין כדי למנוע דחייה מבן הזוג). המחקר הנוכחי נבחנו ארבעה מוטיבציות מרכזיות לקיום יחסי מין: אישור לערך העצמי, הדוניזם (הנאה עצמית), חיזוק האינטימיות והתמודדות עם רגשות שליליים, על פי הטיפולוגיה של קופר ואח' ( Cooper et al., 1998). עבור אנשים בעלי קווי אישיות נרקיסיסטית ואוריינטציית התקשרות לא בטוחה (חרדה או/ו נמנעת), המוטיבציות המיניות יכולות להיות אמצעי לחיזוק המערך האישיותי הפנימי שלהם או ביטוי לכך וכך לעצב במידה רבה גם את התפקוד המיני ושביעות הרצון המינית של שני בני הזוג.

על אף שמחקרים מראים כי קרוב ל 50% מהאוכלוסייה הבוגרת מדווחת על קשיים או חוסר שביעות רצון באספקטים מסוימים בתפקוד המיני, התבוננות אמפירית ודיון בגורמים התורמים לתפקוד המיני ולשביעות הרצון המינית, מצומצמים. ייתכן כי המושג שביעות רצון מינית מציב בפני קהילת החוקרים קשיים רבים החל מחוסר קונצנזוס לגבי הגדרת המושג וכלה בריבוי המודלים המתארים את תהליך היווצרותו. גם מדידת שביעות הרצון המינית הנה מורכבת ותלויה בעיקר בנקודת המבט הסובייקטיבית של הפרט. כאשר כן נבחנו הקשרים בין המאפיינים האישיותיים של שני בני הזוג לרמת שביעות הרצון המינית ורמות התפקוד המיני של בני זוג, הם נבחנו בעיקר ברמת הפרט ולא במישור הזוגי, ולפיכך הציגו תמונה חלקית בלבד של האפקט הדיאדי שקיים בקשרים אלו. כמו כן, מרבית המחקרים אשר העמידו קשרים אלו לבחינה אמפירית, נבדקו בקרב זוגות בשלבים ראשוניים של הקשר (היכרות, או ראשית הנישואים) ולא בדקו את קיומם של קשרים אלו בקרב זוגות בקשר ארוך טווח, והורים לילדים (co-parenting).

מטרת המחקר: מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון את התרומה ההדדית של אוריינטציית התקשרות ורמות הנרקיסיזם שך כך אחד מבני הזוג על רמות שביעות הרצון המינית והתפקוד המיני של שני בני הזוג. בבדיקת קשרים אלו נעשה שימוש בארבעה מוטיבציות מיניות אשר שימשו כגורם מתווך, אשר בכוחם להסביר את מהות הקשרים הללו (תרשים 1). תרומת המחקר היא בהרחבת היריעה התיאורטית והקלינית בנושא שביעות הרצון המינית, ורמות התפקוד המיני של בני זוג, ובהעמקה בתרומתם של המאפיינים האישיותיים והמתווכים לנושא זה. קרי, קווים אישיותיים נרקיסיסטיים, אוריינטציית התקשרות, ומוטיבציות מיניות. כמו כן, מחקר זה מהווה נדבך נוסף בגיבוש הידע על השביעות הרצון המינית, ורמות התפקוד המיני מתוך פרספקטיבה דיאדית אשר לוקחת בחשבון את התרומות ההדדיות של המאפיינים וההתנהגויות של כל אחד מבני הזוג זה על זה.

שיטה: אוכלוסיית המחקר כללה 128 זוגות (N=256) אשר נמצאים במערכת יחסים ארוכת טווח (שלוש שנים ומעלה), המסגרת נישואין או כידועים בציבור, והנם הורים לילד אחד לפחות. לאחר קבלת אישור של ועדת האתיקה הבית ספרית, כל המשתתפים מילאו שאלון אודות אוריינטציית ההתקשרות שלהם (Experiences in Close Relationships Scale–Short Form; Wei, ;(Russell, Mallinckrodt, & Vogel, 2007) שאלון על רמות נרקיסיזם פתולוגי the Pathological Narcissism Index; Pincus et al., 2009)); שאלון מוטיבציות מיניות he Sex Motives Scale; Cooper et al., 1998)); שאלון שביעות רצון מינית the Index of Sexual Satisfaction; Hudson, Harrison, & Crosscup, 1981)); שאלון ,תפקוד מיני the Israeli Sexual Behavior Inventory; Kravetz, Drory, & Shaked, 1999)). כל משתתפי המחקר הביעו את הסכמתם המלאה להשתתפות במחקר. השאלונים הועברו באופן מקוון (כלינק אינטרנטי) באמצעות תוכנת 'קוולטריקס' (Qualrtics), אשר מבטיחה את האנונימיות של המשתתפים. משתתפי המחקר קיבלו מידע כי המחקר עוסק בתהליכים זוגיים ומיניים וברגשות והמחשבות העולות מצד שני בני הזוג והתבקשו למלא את השאלון בנפרד זה מזה. הובהר למשתתפים כי כל החומר שנאסף הנו חסוי והובטחה אנונימיות. לבסוף, ניתנו פרטים של עורכת המחקר (טלפון ודוא"ל) למקרה שבו יתעוררו קשיים או לבטים נוכח מילוי השאלון. הנתונים נאספו מאפריל 2015 ועד אוקטובר 2015.

ניתוח הממצאים: במסגרת המחקר נערך מבחן פירסון עבור ניתוח הקשרים בין משתני המחקר. בנוסף, נערכו סדרה של מבחני t תלויים עבור בחינת ההבדלים בין הזוגות במשתנים העיקריים של המחקר. ההשערות המתייחסות לתיווך נבחנו באמצעות נתיב - Structural Equation Modeling

ואילו ההשערות המתייחסות להנחות הדיאדיות נבחנו באמצעות מודל התיווך הדיאדיAPIM: Actor-Partner Interdependence Modeling . תהליך זה מתבסס על ניתוח רב משתני ומאפשר להתמודד עם בעיית התלות בין המדדים המדווחים על ידי שני בני הזוג. באמצעות מודל תיווך זה, שני בני הזוג שימשו כדיאדה אחת אשר נותחה בשני סוגי אפקטים: אפקט שחקן (Actor Effect) ואפקט בן זוג (Partner Effect) אשר נבחנו בדרגות חופש מתאימות (Campbell & Kashy, 2002; Keeny, Kashy & Cook., 2006). מודל תיווך זה אפשר הפרדה של האימפקט האינטראקטיבי של המשתנים הבלתי תלויים (קווים אישיותיים נרקיסיסטים ואוריינטציית התקשרות), המשתנים המתווכים (מוטיבציות מיניות: אישור לערך העצמי, הדוניזם, אינטימיות והתמודדות עם רגשות שליליים) ומשתנה המטרה ( שביעות רצון מינית ותפקוד מיני) על פי הדיווח העצמי של כל אחד מבני הזוג. במודל תיווך זה, התרומה הדדית אומנם קובצה לכל דיאדה (שני בני זוג), אולם, כששני בני הזוג שונים זה מזה במינם, תיתכן דיפרנציאציה בתשובותיהם המיוחסת למשתנה המגדר. אי לכך, המידה שבה אפקט שחקן ואפקט בן זוג הושפעו מהמגדר ולא רק ממשתני המחקר, נבחנה אף היא.

ממצאים: בבחינת המוטיבציות המיניות כמתווכות את הקשר שבין אוריינטציית התקשרות לשביעות רצון מינית ותפקוד מיני בקרב בני זוג, נמצא כי מוטיבציות מיניות תיווכו את הקשר שבין אוריינטציית התקשרות לא בטוחה לשביעות רצון מינית נמוכה, אינטימיות מינית נמוכה ותגובתיות אורגזמית נמוכה קרב הגברים (actor-effect). האפקט הדיאדי הראה כי אוריינטציית התקשרות נמנעת של נשים, נקשרה באופן שלילי למוטיבציה מינית של יצירת אינטימיות בקרב בני הזוג, וזו הובילה לשביעות רצון מינית נמוכה ואינטימיות מינית נמוכה בקרב בני הזוג. במחקר זה לא נמצא אפקט דיאדי במודל התיווך על הפקוד המיני ושביעות הרצון המינית של הנשים; בבחינת המוטיבציות המיניות כמתווכות את הקשר שבין נרקיסיזם לשביעות רצון מינית ותפקוד מיני בקרב בני זוג, נמצא כי ברמת הפרט (actor-effect), נמצא כי המוטיבציה המינית אישור לערך-העצמי תיווכה בין רמות נרקיסיזם גבוהות לשביעות רצון מינית, תגובתיות אורגזמית ואינטימיות מינית נמוכות בקרב הגברים. ברמה הדיאדית, נמצא כי ככל שנשים דיווחו על רמות נרקיסיזם גבוהות יותר, כך בני הזוג שלהם נטו לדווח פחות על מוטיבציה מינית של יצירת אינטימיות, מה שהוביל בסופו של דבר לשביעות רצון מינית נמוכה ואינטימיות מינית נמוכה בקרב בני הזוג (הגברים). במחקר זה לא נמצא אפקט דיאדי במודל התיווך על התפקוד המיני ושביעות הרצון המינית של הנשים.

סיכום ומסקנות: העבודה הנוכחית בחנה את התרומה של אוריינטציית התקשרות ורמות נרקיסיזם לשביעות הרצון המינית של שני בני הזוג. למחקרים אלו תרומה רבה הן ברובד המחקרי והן ברובד הקליני. ברמה התיאורטית, המחקר הנוכחי מצביע על כך  שמהות הקשר בין המשתנים התלויים לבלתי תלויים טמון במוטיבציות מיניות כגורם מתווך, ומציע תמונה מורכבת של הקשרים הללו באמצעות מודל תיווך דיאדי. מוטיבציות מיניות ייחודיות נמצאו כצובעות את הרצון של בני הזוג להיות במגע אינטימי ומיני עם בן/בת הזוג שלהם. אולם, השאיפה למלא צרכים רגשיים הנובעים מהתקשרות לא בטוחה או נרקיסיזם באמצעות יחסי מין, נמצאה כמובילה לירידה ברמות שביעות הרצון המיני וברמות התפקוד המיני. כמו כן, תרומתו האמפירית הייחודית של מחקר הוא בכך שנערך ברמה הזוגית ותרומם של אוריינטציית ההתקשרות, רמות הנרקיסיזם והמוטיבציות המיניות של שני בני הזוג נלקחו בחשבון. ברמה הפרקטית, המחקר מציע לחוקרים ואנשים טיפול לאמץ את גישה הדיאדית במחקר ובטיפול בנושאים הקשורים לתפקוד מיני ושביעות רצון מינית, מתוך ההבנה כי מדובר בהתרחשות אשר נבנית ומתעצבת ממאפייניהם האישיים של שני בני הזוג. המודעות לתרומה ההדדית שיש למאפייני אישיות כמו אוריינטציית התקשרות ונרקיסיזם והיכולת לזהות את המוטיבציות המיניות של כל אחד מבני הזוג, יכולים לסייע בהבנת הדינאמיקה הזוגית והמינית של בני הזוג. מטפלים יכולים לערוף התבוננות רפלקטיבית על הצרכים שנובעים מרמות גבוהות של נרקיסיזם או מהתקשרות לא בטוחה של בני הזוג וכיצד הם נענים באמצעות מערכת היחסים המינית, ולהציע דרכים אלטרנטיביות ואדפטיביות יותר לווסתם.