הקשר בין מוצא עדתי לבין עמדות של אלמנות זקנות כלפי פרק ב' בזוגיות.

רקע: בעשורים האחרונים חל גידול משמעותי באוכלוסיית הזקנים במדינות המפותחות וביניהן ישראל. בנוסף לגידול בשיעור הזקנים, גם משך תקופת הזקנה מתארך. לכן, עולה הצורך להתמודד עם סוגיות חדשות האופייניות לגיל הזקנה. בשל פערים בתוחלת החיים בין נשים לגברים גדלה במיוחד אוכלוסיית הנשים האלמנות הזקנות. אלמנות הינה אחד האובדנים הקשים ביותר המתרחשים בגיל הזקנה והיא נלוות לאובדנים נוספים כדוגמת אובדן תפקוד ועצמאות. יצירת מערכת זוגית חדשה עשויה לסייע בהתמודדות עם האובדנים ובהפגת הבדידות ואף לשפר את איכות חיי האלמנה. מטרות המחקר: המחקר עוסק בהשוואה בין אלמנות מרקעים עדתיים תרבותיים שונים: יוצאות עדות המזרח מול יוצאות עדות אשכנז ביחסן לפרק ב' בזוגיות. עוד בודק המחקר את המשתנים המתווכים: אינדיבידואליזם-קולקטיביזם (אופקי ורוחבי), מידת דתיות ולכידות משפחתית. משתנה שביעות רצון מפרק א' מהווה משתנה בקרה בשל קשרו לעמדות כלפי פרק ב' בזוגיות. המחקר בוצע על מנת לשפוך אור על גורמים המעכבים או מקדמים את האלמנות לתור אחר זוגיות חדשה. תאוריות המודרניזציה ותאוריות משפחתיות היוו המסגרת התאורטית למחקר. שיטת המחקר: המחקר הינו כמותי ונערך בקרב אלמנות זקנות המבקרות במרכזי יום ומועדונים חברתיים בת"א. משתתפות המחקר היו 50 אלמנות ממוצא מזרחי ו- 50 אלמנות ממוצא אשכנזי. שיטת איסוף הנתונים הינה שאלוני דיווח עצמי.  ממצאי המחקר: נמצא כי לאלמנות זקנות אשכנזיות יש באופן כללי עמדות חיוביות יותר כלפי פרק ב' בזוגיות. קיים קשר שלילי בין עמדות כלפי פרק ב' בזוגיות למידת הלכידות המשפחתית ומידת הדתיות. עוד נמצא כי אלמנות זקנות אשכנזיות גבוהות יותר במימדי האינדיבידואליזם ונמוכות במימדי הקולקטיביזם בהשוואה לאלמנות זקנות מזרחיות.  אינדיבידואליזם אופקי ומספר שנות השכלה נמצאו כמתווכים חלקית את הקשר בין מוצא לעמדות כלפי פרק ב' בזוגיות. פרק הדיון מביא פרשנות והרחבה לגבי ממצאי המחקר ומציע רעיונות למחקרי המשך.