תרומתם של משאבים- אישי, חברתי ופסיכולוגי להתנהגותם הבריאותית של אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית

מחקר זה בחן את הגורמים המרכזיים התורמים לתדירות ההתנהגות הבריאותית בקרב אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית. המחקר התמקד בהתנהגויות בריאותיות של תזונה בריאה ופעילות פיזית בקרב אוכלוסייה זו, כיוון שידוע כי הללו נמוכות משמעותית בקרבה בהשוואה לכלל האוכלוסייה, ובעקבות זאת ניכרים פערים במצבם הבריאותי והפיזי ובתוחלת החיים שלהם (Vancampfort et al., 2017; Chan et al., 2022).

בהתבסס על תאוריית שימור המשאבים, מודל המחקר הנוכחי התמקד במספר משאבים אישיים, פסיכולוגיים וחברתיים מרכזיים, אשר שימורם ושיפורם יתרום לשיפור היישום של ההתנהגות הבריאותית באוכלוסייה שנבדקה (Hobfoll & Schumm, 2009; Holmgreen et al., 2017). כמו כן, בהתבסס על התיאוריה החברתית- קוגניטיבית, יחסי גומלין בין משאבים אלו מקדמים שינוי התנהגותי בתחום הבריאות (Luszczynska & Schwarzer, 2015). המשתנים המסבירים, הכוללים את המשאבים ומשתני הרקע, חולקו במחקר הנוכחי לשלוש קבוצות באופן הבא: (1) משתני הרקע – מגדר, גיל ומועד המענה על השאלון ביחס לתקופת מגפת הקורונה; (2) משאב אישי – תפיסת מסוגלות עצמית, ומשאבים חברתיים – תמיכה חברתית ועידוד להתנהגויות בריאותיות של תזונה בריאה ופעילות פיזית; (3) משאב פסיכולוגי – רווחה נפשית. המשתנה המוסבר, התנהגויות בריאותיות, חולק גם הוא לשני משתנים: התנהגות בריאותית של תזונה בריאה, והתנהגות בריאותית של פעילות פיזית.

למחקר זה היו שתי מטרות מרכזיות. המטרה הראשונה הייתה לענות על שאלות והשערות המחקר המרכזיות, שעסקו במציאת המשאבים ומשתני הרקע התורמים לביצוע התנהגויות בריאותיות של צריכת תזונה בריאה וביצוע פעילות פיזית בתדירות גבוהה בקרב אוכלוסיית המחקר. בהמשך לשאלות המחקר המרכזיות נוסחו שש השערות: שלוש הראשונות עסקו בקשר בין משתני הרקע, וכל אחת מן ההתנהגויות הבריאותיות בנפרד; שלוש ההשערות הנוספות עסקו בקשר בין כל אחד מהמשאבים שצוינו להתנהגויות הבריאותיות. כמו כן, בדקתי את תרומתם של המשתנים רווחה נפשית ומועד מילוי השאלון ביחס לתקופת מגפת הקורונה, כמשתנים שעשויים למתן את הקשר בין המשאבים לבין ההתנהגויות הבריאותיות.

מטרת המחקר השנייה הייתה להרחיב את הידע הקיים בתחום ההתנהגויות הבריאותיות בקרב אוכלוסיית המחקר, במטרה לתת מענה מדויק יותר לנושא זה ברמה היישומית בשטח. לעניות דעתנו, טרם נבדקה באופן מספק תרומתם של חלק מהמשאבים ומשתני הרקע שנבחרו במודל המחקר הנוכחי, להסבר תדירות התנהגותם הבריאותית של אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית. לפיכך, המחקר הנוכחי יצמצם פערים מחקריים ויישומיים אלו.

מחקר זה נערך בנקודת זמן אחת, אך מאחר שהוא התחיל בתקופת שגרה ונמשך אל תוך תקופת הקורונה, הוא סיפק מידע חשוב גם על השפעתה של תקופת הקורונה על התנהגויות בריאותיות בקרב אוכלוסיית המחקר ועל השערות המחקר.

המחקר בוצע במערך כמותי, והתבסס על חלק מנתוני מחקר שהסתיים בנושא קידום בריאות שנערך באוניברסיטת בר-אילן, במימון המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע"ר). המשתתפים היו בני 18 ומעלה אשר הוכרו מצד ביטוח לאומי כזכאי סל שיקום - בעלי נכות של 40% לפחות בשל מגבלה נפשית, והיו פעילים במסגרות המספקות שירותי שיקום, כגון דיור, תעסוקה ופנאי. המחקר קיבל אישור ממשרד הבריאות, הגוף המפקח על שירותי סל השיקום, וכן אישור מהמסגרות הספציפיות שסיפקו שירותי שיקום למשתתפים. לאחר קבלת האישורים נעשתה פנייה למסגרות השיקום לאיתור המשתתפים.

במחקר השתתפו 346 גברים ונשים המקבלים שירותי שיקום במסגרות שונות בקהילה. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שחולקו למשתתפים. 238 שאלונים (68.8%) נענו לפני תקופת הקורונה, ו-104 שאלונים (31.2%) נענו במהלך תקופת הקורונה. בתקופת מגפת הקורונה השאלונים נענו באופן מקוון.

לבדיקת השערות המחקר בוצעו מבחנים סטטיסטיים מסוג T-Test ומבחני פירסון. לבדיקת שאלות המחקר על תרומתם של המשאבים ומשתני הרקע לביצוע התנהגויות בריאותיות, בוצעו שני מבחני רגרסיה היררכית בארבעה צעדים (Hierarchical Regression Analysis). בשלושת הצעדים הראשונים נבדקה תרומתן של קבוצות המשתנים המסבירים, עבור כל אחת מההתנהגויות של תזונה בריאה ופעילות פיזית בנפרד. בצעד הרביעי נבדקו אפקטים של אינטראקציה בין משתני המחקר המרכזיים לבין השפעות משתני תקופת הקורונה והרווחה הנפשית. לניתוח מקורות האינטראקציה נעשה שימוש בפרוצדורת PROCESS, המאפשרת פירוק של אפקט האינטראקציה.

באשר לגורמים התורמים לתדירות ההתנהגויות הבריאותיות של תזונה בריאה בקרב אוכלוסיית המחקר, נמצא קשר ותרומה חיובית לחלק מהמשאבים במודל המחקר. בהתאם לתאוריית שימור המשאבים, נמצאה תרומה חיובית של המשאב האישי תפיסת מסוגלות עצמית, המשאב החברתי עידוד לתזונה בריאה והמשאב הפסיכולוגי רווחה נפשית לתדירות הצריכה של תזונה בריאה בקרב אוכלוסיית המחקר. בשונה מכך, לא נמצאה תרומה למשאב החברתי תמיכה חברתית לתדירות צריכתה של תזונה בריאה.

כמו כן, ממצאי המחקר העלו קשר ותרומה של משתני הרקע לתדירות הצריכה של תזונה בריאה. נמצא כי מגדר תורם להסבר תדירות צריכתה של תזונה בריאה בנוכחות משתני הרקע בלבד, אך לא בנוכחות המשאבים - כך שאצל נשים תדירות הצריכה של התזונה הבריאה הייתה גבוהה ככלל יותר מאשר אצל גברים. כמו כן, נמצאה תרומה חיובית של גיל מבוגר לתדירות הצריכה של תזונה בריאה בנוכחות כלל משתני המחקר, כך שככל שהאדם מבוגר יותר, כך תדירותה של התנהגות בריאותית בתחום התזונה הבריאה הייתה גבוהה יותר. לבסוף, נמצא כי במהלך תקופת הקורונה תדירות הצריכה של תזונה בריאה הייתה נמוכה יותר בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה, וגם למשתנה רקע זה נמצאה תרומה ייחודית בנוכחות המשאבים.

נוסף על כך, נמצאה תרומה לאינטראקציה בין משתני המחקר ותדירות התזונה הבריאה. נמצא כי משתנה הרקע מועד מילוי השאלון ביחס לתקופת מגפת הקורונה מהווה גורם ממתן בקשר בין תמיכה חברתית לבין תדירות צריכתה של התזונה הבריאה, כך שבתקופה שלפני הקורונה – ככל שהתמיכה החברתית הייתה גבוהה יותר כך תדירות צריכת התזונה הבריאה הייתה נמוכה יותר, ואילו במהלך תקופת הקורונה קשר זה אינו בא לידי ביטוי.

באשר לגורמים התורמים לתדירות ההתנהגות הבריאותית של פעילות פיזית, נמצא קשר ותרומה חיובית של המשאבים תפיסת מסוגלות עצמית, עידוד לפעילות פיזית ורווחה נפשית, להסבר תדירות הקיום של פעילות פיזית בפועל בקרב אוכלוסיית המחקר. בדומה לתדירות צריכת התזונה הבריאה, גם כאן לא נמצאה תרומה ייחודית של המשאב החברתי תמיכה חברתית. בנוגע למשתני הרקע, המשתנה היחיד שנמצא כי יש לו קשר ותרומה ייחודית להסבר תדירות הפעילות הפיזית היה גיל. בשונה מהמשוער, נמצא כי ככל שהאדם מבוגר יותר, כך הוא מקיים בתדירות נמוכה יותר התנהגות בריאותית של פעילות פיזית.

שתי אינטראקציות בין משתני המחקר נמצאו בעלות תרומה להסבר תדירות הפעילות הפיזית, בשתיהן, המשאב רווחה נפשית נבדק בשל ייחודיותו, כמשתנה ממתן בקשר בין המשאבים לבין תדירות הפעילות הפיזית. בראשונה, נמצא כי אדם בעל רווחה נפשית נמוכה יבצע פעילות פיזית בתדירות נמוכה יותר מאשר אדם בעל רווחה נפשית גבוהה, בין אם הוא בעל תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה ובין אם נמוכה. עם זאת, כאשר הרווחה הנפשית גבוהה, תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה הביאה לעלייה משמעותית יותר בתדירות הפעילות הפיזית. לפי אינטראקציה נוספת שבה רווחה נפשית נמצאה כגורם ממתן, אנשים עם רווחה נפשית נמוכה מבצעים פעילות פיזית בתדירות ממוצעת בין אם יש להם תמיכה חברתית נמוכה או גבוהה; עם זאת, אנשים עם רווחה נפשית גבוהה יעסקו בפעילות פיזית רק כאשר התמיכה החברתית שלהם תהיה נמוכה.

לבסוף, הממצאים העלו השפעה של תקופת הקורונה בחלק מהשערות המחקר שעסקו בקשר בין המשאבים לבין ההתנהגויות הבריאותיות. נמצא כי לפני הקורונה התקיים קשר חיובי משמעותי בין רווחה נפשית לתזונה, ואילו בזמן הקורונה לא נמצא קשר זה. כמו כן, הקשר בין המשאב החברתי תמיכה חברתית לתדירות צריכתה של תזונה בריאה לא התקיים לפני הקורונה, ואילו בזמן הקורונה נמצא קשר חיובי מובהק בין המשתנים. ההשערות שעסקו בקשר בין תפיסת מסוגלות עצמית ועידוד לתזונה בריאה ולפעילות פיזית לבין תדירות ההתנהגויות הבריאותיות הראו קשרים חיוביים ומובהקים אשר לא השתנו בין התקופות.

למחקר הנוכחי חשיבות תאורטית ויישומית. מבחינה תאורטית, המחקר עשוי לתרום להמשך ביסוס התאוריות שעליהן הוא נשען, אשר מדגישות את תרומתם של המשאבים ליישומה של התנהגות בריאותית דרך מערכת של יחסי גומלין ביניהם, בקרב אוכלוסיית אנשים עם מגבלה פסיכיאטרית. מבחינה יישומית, מחקר זה עשוי לתרום להבנה כיצד לשפר את תדירות צריכתה של תזונה בריאה ושל ביצוע פעילות פיזית בקרב אוכלוסייה זו, גורמים שיכולים לסייע בצמצום התחלואה הפיזית בקרבם והעלאת תוחלת החיים שלהם.

תוצאות המחקר מצביעות על הצורך בבניית תוכניות התערבות מותאמות הממוקדות בקידום ובשיפור של תפיסת המסוגלות העצמית והרווחה הנפשית בקרב אוכלוסיית המחקר. כמו כן, התוצאות מצביעות על הצורך לעודד תזונה בריאה ופעילות פיזית מצד סביבתה החברתית והמקצועית הקרובה של אוכלוסייה זו, במטרה להביא לשיפור אמיתי בתדירותן של התנהגויות בריאותיות בקרבה. כמו כן, המחקר הצביע על הצורך במיקוד ייחודי במאפייני מגדר וגיל בקרב האוכלוסייה, במטרה להתאים את תוכניות ההתערבות העוסקות בקידום בריאות למאפייני אוכלוסיית היעד. לבסוף, תוצאות המחקר עשויות להדגיש את הצורך במתן מענה ייחודי להתנהגות צריכת התזונה בקרב אוכלוסיית המחקר בעתות משבר, כגון תקופת הקורונה.