שביעות רצון מהחיים של מטופלי מתדון אחזקתי בראי הפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר

רקע: טיפול פסיכו-חברתי הוא חלק מתוכנית השיקום המוצעת למטופלים בתחליף סם מסוג מתדון אחזקתי. המחקרים בתחום זה וההתערבויות הטיפוליות הנגזרות מהם ומקובלות במרבית מסגרות הטיפול בנפגעי סמים בארץ ובעולם, כוללות מרכיבים קוגניטיביים-התנהגותיים, פסיכודינמיים ומוטיבציוניים, אך אינן מציעות ראייה רב ממדית המתייחסת הן לפרט והן לסביבה. המחקר הנוכחי, נועד למלא  את החסר בראיה תיאורטית רב ממדית, ובהתבסס על מרכיבי תיאוריית הפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר הרחיב את ההתבוננות על אוכלוסיית המטופלים במתדון אחזקתי לראייה פסיכו-חברתית כוללת. עד כה, טרם נבחנו הקשרים בין מרכיבי התיאוריה באמצעות מחקר אמפירי בקרב אוכלוסיית המכורים לסמים, או בקרב מטופלים באמצעות תחליפי סם כמו מתדון. לפיכך, תרומתו התיאורטית של המחקר היא, בשימוש בפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אדלר להתבוננות על האוכלוסייה של מטופלים במתדון אחזקתי ובהצגת תמונה רב ממדית על המשאבים הקשורים לשביעות הרצון מהחיים של מטופלים אלה.

מטרות המחקר ושאלות המחקר: המחקר בחן את תרומתן הייחודית והמשולבת של זיקה חברתית ושל זיכרונות ילדות מוקדמים מהקשר עם ההורים לשביעות רצון מהחיים של מטופלי מתדון אחזקתי. נוסף לכך, המחקר בחן את האפקט המתווך של הברית הטיפולית על הקשר שבין משתנים אלה לבין שביעות רצון מהחיים, ואת האפקט הממתן של משמעות בחיים בקשר שבין המשתנים.

השערות המחקר: יימצא קשר בין הזיקה החברתית של מטופלי מתדון אחזקתי (תחושת שייכות ותחושת ערך עצמי) לבין שביעות הרצון מהחיים, ויימצא קשר בין זיכרונות ילדות מוקדמים מהקשר עם ההורים של מטופלי מתדון אחזקתי (סגנון הורות ואווירה משפחתית) לבין שביעות הרצון שלהם מהחיים.

שיטת המחקר: לאחר אישור המחקר על-ידי ועדת הלסינקי של משרד הבריאות, הופעלה שיטת דגימה ממוקדת מטרה (purposive sampling), שכללה תליית מודעה במרפאת "יסעור" לטיפול תרופתי ממושך שהציעה להשתתף במחקר. במקביל, נעשתה פנייה באמצעות עוזרת מחקר למטופלי מתדון אחזקתי שמטופלים במרפאה. מטופלים אשר גילו עניין בהשתתפות במחקר זומנו לשיחה עם עוזרת המחקר ולאחר שחתמו על טופס הסכמה מדעת התבקשו לענות על שאלונים אנונימיים מובנים. המדגם הסופי כלל 180 משתתפים מתוכם 27 נשים ו-153 גברים.

ממצאים: נמצא קשר בין זיכרונות ילדות מוקדמים מהקשר עם ההורים של מטופלי מתדון אחזקתי (סגנון הורות ואווירה משפחתית) לבין שביעות הרצון שלהם מהחיים. ביתר פירוט, סגנון הורות פתולוגי (סמכותני או מתירני), שנחווה בילדות נמצא קשור לפחות שביעות רצון מהחיים, בעוד שסגנון הורות מיטבי (סמכותי) נמצא קשור לרמות גבוהות של שביעות רצון מהחיים. בנוסף נמצא, כי אווירה  משפחתית חיובית (יותר אקספרסיביות ופחות קונפליקטואלית) הייתה קשורה לרמה גבוהה של שביעות רצון מהחיים. לעומת זאת, אווירה משפחתית שלילית (רמה נמוכה של אקספרסיביות וקונפליקטים רבים) הייתה קשורה לפחות שביעות רצון מהחיים. לא נמצא קשר בין רמות גבוהות או נמוכות של לכידות משפחתית לבין שביעות רצון מהחיים. ממצאי המחקר העלו עוד, כי קיים קשר בין הזיקה החברתית של מטופלי מתדון אחזקתי (תחושת שייכות ותחושת ערך עצמי) לבין שביעות הרצון שלהם מהחיים. ביתר פירוט, ככל שהצורך בתחושת שייכות היה גבוה יותר, שביעות הרצון מהחיים הייתה גבוהה יותר וככל שהצורך בתחושת שייכות היה נמוך יותר כך שביעות הרצון מהחיים הייתה נמוכה יותר. כמו כן, ככל שתחושת הערך העצמי הייתה גבוהה יותר, כך שביעות הרצון מהחיים הייתה גבוהה יותר וככל שתחושת הערך עצמי הייתה נמוכה יותר כך שביעות הרצון מהחיים הייתה נמוכה יותר.

בדיקת  האפקט המתווך של הברית הטיפולית על הקשר שבין זיקה חברתית (תחושת שייכות וערך עצמי) לבין שביעות רצון מהחיים העלתה, כי בהתאם להשערת המחקר, תחושת שייכות גבוהה, של המטופלים הובילה ליצירת ברית טיפולית איתנה וזו הובילה ליותר שביעות רצון מהחיים. זאת בעוד, שתחושת שייכות נמוכה הובילה ליצירת ברית טיפולית רופפת וזו הובילה בתורה לפחות שביעות רצון מהחיים. לעומת זאת, בניגוד להשערה, לא נמצא אפקט מתווך של הברית הטיפולית על הקשר שבין ערך עצמי לבין שביעות רצון מהחיים.

בדיקת האפקט הממתן של משמעות בחיים על הקשר בין זיכרונות ילדות מוקדמים מהקשר עם ההורים (סגנון הורות ואווירה משפחתית) לבין שביעות רצון מהחיים העלתה, כי לא קיים אפקט ממתן של האווירה המשפחתית. ממצאי המחקר בקשר לסגנונות ההורות הפתולוגיים נמצאו מנוגדים להשערת המחקר. דהיינו, נמצא, כי לא קיים קשר בין סגנון הורות מתירני וסגנון הורות סמכותני לבין שביעות רצון מהחיים בקרב מטופלים עם תחושות נמוכות של קיום משמעות בחיים. מנגד, נמצא, כי קיים קשר שלילי מובהק בין סגנון הורות מתירני וסגנון הורות סמכותני לשביעות רצון מהחיים, בקרב מטופלים עם תחושות בינוניות וגבוהות  של קיום משמעות בחיים.

מגבלות המחקר: למחקר זה מספר מגבלות: מעבר למסגרת התאורטית שנבחרה והגדירה את מערך המשתנים שבבסיס המחקר חשוב לזכור, כי מדובר במחקר חתך שנערך בנקודת זמן אחת. בנוסף, לאור הקושי בגיוס האוכלוסייה המחקר נערך בקרב מטופלי מרפאת המתדון שבה עובדת החוקרת. לבסוף, במהלך העברת השאלונים, ניכר היה, כי השאלות מורכבות למשתתפי המחקר והם נזקקו לתיווך של עוזרת המחקר, הן בהבנת חלק מהשאלות והן בהתייחסות לזיכרונות ילדות מוקדמים מהקשר עם ההורים שהשאלונים הציפו בהם.

תרומה תיאורטית ומעשית: ברמה התיאורטית, תרומת המחקר היא הן בבחינת משתני המחקר בקרב אוכלוסיית מכורים לסמים, כל שכן אלה המסתייעים במתדון אחזקתי והן בהרחבה מושגית ואמפירית של ההתבוננות על אוכלוסיית המטופלים במתדון אחזקתי, דרך עדשה תיאורטית רב ממדית כמו זו שמציעה תיאוריית הפסיכולוגיה האינדיבידואלית. זאת ועוד, הרחבת התיאוריה להתבוננות על מטופלים במתדון אחזקתי מהווה תרומה לכשעצמה, מאחר שעד כה לא נערכו מחקרים שהשתמשו בתיאוריה כדי להבין את האוכלוסייה הזו. ברמה המעשית, ממצאי המחקר תורמים להבנת חשיבותם של זיכרונות הילדות מהקשר עם ההורים, המתבטאים בסגנון ההורות ובאווירה המשפחתית שנחוו בילדות ומאפשרים לפתח התערבויות לטובת אוכלוסיית המטופלים בתחליף סם מתדון. בנוסף, ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ההפניה של משאבים לביסוס תחושת השייכות והערך העצמי של אוכלוסייה ייחודית זו בתכנון התערבויות עתידיות, לשם חיזוק שביעות הרצון שלהם מהחיים.