תרומת חוויות של התעללות בילדות למאפייני מערכת ה-caregiving לצמיחה אישית ולסגנון ההורות

על בסיס מודל ההורות של בלסקי (Belsky, 1984) המחקר הנוכחי מתעתד לבחון את תרומתם של זיכרונות של התעללות הורית בילדות למאפייני מערכת ה-caregiving והצמיחה האישית, ותרומת אלו לסגנון ההורות של ההורה הבוגר. המחקר אף מניח כי את הקשר שבין חווית ההתעללות בילדות ומאפייני ה-caregiving לבין סגנון ההורות בבגרות (במונחים של חום וקבלה לעומת דחייה) תמתן תמיכת בן זוג.

במחקר השתתפו 198 אימהות, בגילאי 23-45, שלהן 1-5 ילדים, אשר ענו באופן מקוון (באמצעות תוכנת Qualtrics) על השאלונים הבאים: שאלון קבלה/דחייה הורית (PARQ- Parental Acceptance Rejection Questionnaire), שאלון התעללות והזנחה בילדות (CTQ - Childhood Trauma Questionnaire), שאלון נטיות מערכת ה-caregiving (CSF - The Caregiving System Functioning), שאלון צמיחה לאחר טראומה (PTGI - Posttraumatic Growth Inventory), שאלון תמיכת בן זוג ושאלון פרטים דמוגרפיים. לאור מיעוט המשתתפות אשר דיווחו על התעללות פיזית ומינית והזנחה פיזית, המחקר הנוכחי התמקד בהתעללות רגשית (הכוללת התעללות והזנחה רגשית, כמשתנה מקובץ אחד).

השערת המחקר הראשונה שהניחה כי יימצא קשר בין דיווח על התעללות בילדות לבין סגנון ההורות של האם בהווה אוששה רק בהקשר להתעללות רגשית, ונמצא קשר שלילי בין התעללות רגשית לבין חום אימהי. השערת המחקר השנייה שהניחה כי יימצא קשר בין דיווח על התעללות בילדות לבין caregiving אימהי חרד או נמנע אוששה ונמצא קשר חיובי בין התעללות רגשית לבין caregiving חרד. השערת המחקר השלישית שהניחה כי יימצא קשר בין דיווח על התעללות בילדות לבין צמיחה אישית לא אוששה. השערת המחקר הרביעית שהניחה כי יימצא קשר בין תמיכת בן זוג לבין סגנון ההורות של האם (חום אימהי) לא אוששה. השערת המחקר החמישית שהניחה כי תמיכת בן זוג תהווה גורם ממתן לקשר שבין caregiving חרד או נמנע לבין חום אימהי, אוששה באופן חלקי, ונמצא כי תמיכת בן זוג מיתנה רק כאשר לאם caregiving נמנע. הנחת המודל המחקרי שהניחה כי פגיעות בילדות יקשרו למאפייני מערכת ה-caregiving, ואלו בתורם יקשרו לצמיחה אישית אשר תנבא את מאפייני ההורות של האימהות, אוששה רק לגבי caregiving נמנע. נמצא כי caregiving נמנע נקשר לירידה בצמיחה האישית של האם, וזו בתורה נקשרה לירידה בחום האימהי של האם כלפי ילדיה.

מממצאי המחקר ניתן לראות כי גם מודל המיתון וגם מודל התיווך אוששו רק לגבי caregiving נמנע, ומכאן ניתן לראות את תרומתו המשמעותית של ממד זה לסגנון ההורות של האם, כפי שבא לידי ביטוי ביכולתה להעניק לילדיה יחס של קבלה וחום אימהי, בין שהיא חווה צמיחה אישית או לאו, ובין שהיא מקבלת או לא מקבלת תמיכה מבן זוגה.

ממצאי המחקר עשויים לשפוך אור על חוויות של התעללות רגשית שחוו אימהות בילדותן, והשלכותיהן על היחס האימהי המאופיין בחום וקבלה; כמו גם על תרומתן של חוויות אלו על היכולות שלהן לחוות צמיחה אישית ולהיתמך על ידי בני זוגן. בנוסף, מממצאי המחקר עולה תרומתו של ה- caregivingהנמנע על היכולת של אימהות שחוו התעללות בילדות להיתמך על-ידי בני זוגן ולחוות צמיחה אישית. בהיבט היישומי, ממצאי המחקר עשויים לסייע בפיתוח תוכניות התערבות ממוקדות לאימהות אשר חוו התעללות רגשית בילדותן, במטרה לאפשר להן מודעות להשלכות של חוויות העבר שלהן, בכדי לנסות למנוע שיחזור של מערכות היחסים מהילדות והעברה בין-דורית של התנהגויות הוריות שליליות אלו כלפי ילדיהן; כמו גם לנסות לאפשר להן למצוא בתוכן נקודות חוזק אשר יאפשרו להן גם להיתמך על-ידי אחרים וגם לחוות צמיחה אישית, דווקא מתוך ההתעללות הרגשית שחוו.