שימוש בשירותי 'סל שיקום' בקרב אוכלוסיית המתמודדים עם הפרעה נפשית חמורה: תרומתם של ידע, עמדות, טיב מערכת היחסים עם איש המקצוע וקבלת החלטות משותפת

אנשים המתמודדים עם הפרעה נפשית חמורה (SMI-Serious/Severe Mental Illness), חווים מוגבלות קשה, ירידה באיכות החיים וירידה משמעותית בתפקודי החיים הבסיסיים. מטרתם של שירותי 'סל שיקום' היא שילוב בקהילה של הזכאים, קרי, המתמודדים עם הפרעה נפשית חמורה (להלן, הנ"ח), בעלי 40% נכות נפשית. שילובם בקהילה נעשה תוך שאיפה להחלמה והעלאת רמת התפקוד בתחומי החיים השונים. ממחקרים עולה כי קיים קשר חיובי בין שימוש בשירותי 'סל שיקום' לבין עלייה ברמת התפקוד ובאיכות החיים וירידה בכמות האשפוזים הפסיכיאטריים בקרב אוכלוסייה זו. עם זאת, רק חלקם משתמש בשירותי 'סל שיקום' שניתנו להם. הסיבות לכך אינן ברורות, בשל היעדר מחקרים בתחום.

לאור כך, מחקר זה בחן את הגורמים התורמים לשימוש בשירותי 'סל שיקום' בקרב אוכלוסיית האנשים המתמודדים עם הנ"ח בהתבסס על המודל ההתנהגותי לשימוש בשירותי הבריאות של אנדרסן (Andersen, 1995). מודל זה מתמקד במשתנים אישיים ומערכתיים המסבירים את הפנייה ל- והשימוש בשירותי הבריאות. במחקר זה התמקדתי במשתנים האישיים, וספציפית בידע הפרט אודות שירותי 'סל שיקום', בעמדות הפרט כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית, בטיב מערכת היחסים בין הגורם המקצועי לבין הפרט וברמת קבלת החלטות בצורה משותפת ביניהם כמסבירים את השימוש בשירותי 'סל שיקום'.

אוכלוסיית המחקר כללה 227 מתמודדים עם הנ"ח שעברו וועדת' סל שיקום'. המחקר היה מחקר חתך, כמותי. אופן איסוף הנתונים התקיים באמצעות שאלונים שהועברו באמצעות פנייה ישירה על ידי פרסום ברשתות חברתיות ייעודיות וכן, על ידי העברתם לאוכלוסייה זו המקבלת שירותים במסגרת המערך הפסיכיאטרי בבית החולים 'ברזילי' באשקלון. ניתוח הנתונים נעשה באמצעות ניתוח רב משתני.

מממצאי המחקר עולה כי בהתאם למשוער, אלו שהשתמשו בשירותי סל שיקום היו בעלי רמת ידע גבוהה יותר אודות שירותי 'סל שיקום' ועמדות חיוביות יותר כלפי פניה לעזרה נפשית מקצועית, טיב מערכת היחסים בין המתמודד עם הנ"ח לבין הגורם המקצועי היה טוב יותר ורמת קבלת החלטות משותפת היתה גבוהה יותר מאשר אלו שלא השתמשו בשירותי סל 'שיקום'. עם זאת, במבחן הרגרסיה, רק טיב מערכת היחסים של המתמודד עם הנ"ח לבין הגורם המקצועי והעמדות של המתמודד עם הנ"ח כלפי פניה לעזרה נפשית מקצועית נמצאו כבעלי תרומה מובהקת לסיכוי להשתמש בשירותי 'סל שיקום'.

כמו כן, בהתאם למשוער, נמצא תיווך חלקי של משתנה העמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית בקשר בין המשתנה טיב מערכת יחסים של המתמודד עם הנ"ח עם הגורם המקצועי לבין השימוש בשירותי 'סל שיקום'. בניגוד לכך, השערות התיווך הנוספות ששיערו כי משתנה העמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית יתווך בקשר בין משתנה הידע אודות שירותי 'סל שיקום' לבין השימוש בשירותי 'סל שיקום' ובין משתנה רמת קבלת החלטות משותפת לבין השימוש בשירותי 'סל שיקום' לא אוששו. בנוסף, לא נמצא הבדל בשימוש בשירותי סל שיקום בין קבוצות משתתפים מרקעים שונים על פי משתני רקע מגוונים שנבדקו.

ממצאים אלה מלמדים על המשמעות הרבה שיש למשתנים עמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית וטיב מערכת היחסים בין המתמודד עם הנ"ח לבין הגורם המקצועי בהסבר הסיכוי לשימוש בשירותי 'סל שיקום', באופן כללי, וכבעלי משמעות חשובה יותר ממשתני הידע אודות שירותי 'סל שיקום' ורמת קבלת החלטות משותפת.

ברמה התיאורטית, השימוש במודל ההתנהגותי לשימוש בשירותי הבריאות של אנדרסן במחקר זה עשוי לתרום להרחבת המודל של אנדרסן לתחום השימוש בשירותי 'סל שיקום' וכן להוספת משתנים משמעותיים למודל בהקשר זה, למשל: טיב מערכת היחסים בין המתמודד עם הנ"ח לבין הגורם המקצועי. ברמה הפרקטית, עולה החשיבות של פיתוח תכניות להפחתת חסמים המובילים לפיתוח עמדות שליליות כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית, כגון: תכניות להפחתת סטיגמה כלפי תחום בריאות הנפש שנמצאו כתורמות לעליה בפיתוח עמדות חיוביות כלפי פניה לעזרה נפשית מקצועית. בנוסף, חשוב להשקיע בתכניות לקידום שיפור מערכת היחסים בין אנשים המתמודדים עם הנ"ח לבין הגורמים המקצועיים המלווים אותם במערך הטיפול והשיקום. חשוב שההשקעה תתקיים בשדה המערכתי והמקצועי במקביל. כך, למשל, בשדה המערכתי, באמצעות עידוד הוספת כח אדם במערך הטיפול והשיקום להעלאת זמינות ונגישות השירותים והפחתת תחלופת כוח האדם ובכך לתרום לסיכוי גבוה יותר של ברית טיפולית מיטיבה, ובמקביל, בשדה המקצועי, על ידי פיתוח והטמעת תכניות לקידומם המקצועי של הגורמים המקצועיים במערך הטיפול והשיקום. פיתוח והטמעת פרקטיקות אלה, עשויות להביא להעלאת אחוזי השימוש בשירותי השיקום, מה שבסופו של דבר יתרום לעלייה באיכות החיים וברמת התפקוד היום יומי ולהשתלבות מיטיבה בקהילה של אנשים המתמודדים עם הנ"ח.