תרומתם של משתנים אישיותיים וקוגניטיביים לרווחה נפשית, צמיחה ושביעות רצון מהזוגיות בקרב נשים במהלך טיפולי פריון

בעשורים האחרונים חל גידול משמעותי במספר הנשים המתמודדות עם אי פריון. במהלך הטיפולים נשים עשויות לחוות אובדנים רבים וקשיים, הן ברמה התוך אישית והן ברמה הבין אישית. חוויה זו עשויה לאתגר את מערכת היחסים הזוגית ואת שביעות הרצון של אותן הנשים מהחיים. חלק ניכר מהספרות המקצועית העוסקת באי פריון מתמקדת בקשיים הנלווים למצב זה, אך בשנים האחרונות החלו להיחקר במקביל גם שינויים פסיכולוגיים חיוביים המתרחשים כתוצאה מהמצב, וביניהם צמיחה אישית. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תרומתם של המשתנים האישיותיים חשיפה עצמית, ויסות רגשי ושליטה עצמית לרווחה נפשית, צמיחה אישית ושביעות רצון מהזוגיות. המחקר גם יבחן הבדלים בין נשים המתמודדות זמן ממושך עם טיפולי פוריות לבין נשים המתמודדות זמן קצר עם טיפולים אלו. מחקר זה נשען על הזרם של "הפסיכולוגיה החיובית" (Positive Psychology), על תאוריות העוסקות בצמיחה אישית ממשבר (Post Traumatic Growth), ובאופן ספציפי על המודל התאורטי לצמיחה אישית של שפר ומוס (Schaefer & Moos, 1992), המתייחס לתוצאות חיוביות בעקבות משברים או מעברי חיים.

המחקר נערך בשיטת מחקר כמותית והשתתפו בו 164 נשים בגילאי פריון (18-45) הנמצאות בזוגיות הטרוסקסואלית ונמצאות במהלך טיפולי פוריות בכדי ללדת ילד ראשון. במחקר נערכה השוואה בין  109 נשים שנמצאות בטיפולים עד שנה לבין 55 נשים שנמצאות בטיפולים יותר משנה. המשתתפות גויסו באמצעות קבוצות תמיכה ברשתות החברתיות ובשיטת כדור השלג. איסוף הנתונים נערך באמצעות שאלונים אלקטרונים לדיווח עצמי, הכוללים שאלון רווחה נפשית, שאלון צמיחה אישית, שאלון הערכת הקשר זוגי, שאלון חשיפה עצמית, שאלון ויסות רגשי, שאלון שליטה עצמית, פרטים הקשורים לבעיית הפריון ונתונים סוציו-דמוגרפיים.

ממצאי המחקר מעלים כי ככל שהחשיפה העצמית גבוהה יותר כך הרווחה הנפשית, הצמיחה האישית ושביעות הרצון הזוגית גבוהות יותר. עוד נמצא כי שליטה עצמית גבוהה יותר קשורה לרווחה נפשית, צמיחה אישית ושביעות רצון זוגית גבוהות יותר. בנוסף, שימוש רב יותר באסטרטגיית ויסות רגשי מסוג הערכה מחדש קשור לרווחה נפשית וצמיחה אישית גבוהות יותר ושימוש רב יותר באסטרטגיה מסוג דיכוי רגש קשור לרווחה נפשית נמוכה יותר. כמו כן, ממצאי המחקר מגלים הבדל בין הקבוצות ברמות הרווחה הנפשית והצמיחה האישית, כך שנשים שנמצאות זמן ממושך יותר בטיפולים מדווחות על צמיחה אישית רבה יותר ורווחה נפשית נמוכה יותר מנשים שנמצאות זמן קצר בטיפולים. במידת שביעות הרצון הזוגית לא נמצא הבדל בין שתי קבוצות המחקר. חשוב לציין כי המחקר הנוכחי לא מצא שמשך הזמן שאישה בטיפולים ממתן את  הקשר בין חשיפה עצמית, ויסות רגשי ושליטה עצמית מחד לבין רווחה נפשית צמיחה ושביעות רצון מהזוגיות, מאידך.

המחקר מעשיר את ההבנה והידע לגבי נקודות דמיון ושוני בין נשים שעוברות טיפולי פוריות זמן קצר לנשים שעוברות טיפולים זמן ממושך ושופך אור נוסף על האפשרות לחוות צמיחה אישית מתוך אתגר הפוריות. ממצאי המחקר מוסיפים לידע הקיים באשר להבדלים המשמעותיים בין רווחה נפשית לצמיחה ומאירים את חשיבות תחושת השליטה של נשים המתמודדות עם טיפולי פריון. ברמה היישומית, חשוב שאנשי מקצוע בתחום טיפולי הפריון יהיו מודעים לכך שקיימים הבדלים בין נשים הנמצאות בתהליך של טיפולי פריון אך יחד עם זאת שיהיו מודעים גם להיבטים משותפים אותן חווה כל אישה המתמודדת עם המצב. בנוסף, חשוב שיכירו את הפוטנציאל של המשבר להניע תהליכים של צמיחה אישית וילמדו לזהות את ההשלכות החיוביות הנובעות מאירועי חיים מלחיצים אלו.