יחסי הגומלין בין מחשבות על קשיי פריון, החרדה מן המוות והיבטים הנוגעים להורות

ההחלטה להפוך להורה הינה בעלת השלכות ארוכות טווח. למרות שמרבית האנשים מציינים כי היו מעוניינים להפוך להורים בשלב זה או אחר בחייהם, בשנים האחרונות קיים גידול משמעותי במספר הזוגות שחווים קשיי פריון ומתקשים לממש רצון זה. מחקרים עד כה התייחסו בעיקר להשלכות הישירות והמודעות של ההתמודדות עם מצב דחק זה ולא עסקו בהשלכות הנסתרות יותר, ביניהן מחשבות על מוות והחרדה מפני חוסר המשכיות.

סדרת המחקרים הנוכחית התבססה על תיאוריית ניהול האימהTerror Management) Theory; Greenberg et al.,1986) ובחנה את הקשר בין המודעות לקשיי פריון לבין המודעות למוות וכן את ההשלכות של המודעות לקשיי פריון על היבטים הנוגעים למעבר להורות: דחיית גיל ההורות ושיקולים בהחלטה להפוך להורה. בסדרה נערכו ארבעה מחקרים במערך ניסוי, בקרב רווקות ורווקים בגילאי 35-20: מחקר 1, בו השתתפו 162 נשים, בחן האם מחשבות על קשיי פריון (לעומת מחשבות על המוות או קבוצת ביקורת בה הובלטו מחשבות על נושא אברסיבי אחר) מגבירות זמינות מחשבות על מוות; מחקר 2, בו השתתפו 89 נשים, בחן האם מחשבות על קשיי פריון (לעומת קבוצת ביקורת) מגבירות נצחיות סימבולית ביולוגית; מחקר 3, בו השתתפו 186 נשים, בחן האם מחשבות על קשיי פריון (לעומת קבוצת ביקורת) משפיעות על קבלת החלטות שונות הנוגעות למעבר להורות כגון: הרצון להפוך להורה, ההחלטה מתי להפוך להורה ומספר הילדים הרצוי. מחקר 4, בו השתתפו 230 נשים ו 164 גברים, בחן האם מחשבות על קשיי פריון (לעומת קבוצת ביקורת) מובילות להערכת חשיבות נמוכה יותר של שיקולים הנוגעים להחלטה להפוך להורה והאם קיים הבדל בין נשים וגברים. בנוסף, נבחנו במחקרים שני משתנים ממתנים: מוטיבציה להורות ושליטה עצמית.  

המשתתפים במחקרים השיבו על שאלונים לדיווח עצמי, כאשר במחקר 1 השאלונים הועברו ידנית ובאופן אלקטרוני ובמחקרים 2-4 הועברו באופן אלקטרוני בלבד. בשאלונים שמולאו אלקטרונית נערכה בקרה על הזמן שלקח למשתתף למלא את השאלון כולו וכן על המעבר בין השאלונים השונים. בכל אחד מהמחקרים הועבר שאלון לתפעול בולטות קשיי פריון, שאלון ביקורת (מחשבות על טיפול שיניים), משימת הסחה (תפזורת) ושאלון פרטים דמוגרפיים. בנוסף לכך, במחקר 1 הועבר שאלון לתפעול בולטות מוות ושאלון לבדיקת זמינות מחשבות על מוות. במחקר 2 הועבר שאלון נצחיות סימבולית ביולוגית  ושאלון מוטיבציה להורות. במחקר 3 נשאלו מספר שאלות הנוגעות למעבר להורות: סיפוק בחיים ללא ילדים, חשיבות הבאת ילדים לעולם, תכנון ילדים בעתיד, מספר ילדים רצוי וגיל המעבר להורות. במחקר 4 הועבר שאלון שיקולים בהחלטה להפוך להורה. כמו כן, במחקרים 3-4 הועבר שאלון שליטה עצמית.   

ממצאי המחקר מלמדים כי במחקר 1 בולטות קשיי פריון הגבירה זמינות מחשבות על מוות בקרב נשים רווקות ללא ילדים בדומה לבולטות מוות. כלומר, נראה כי קשיי פריון קשורים אסוציאטיבית למחשבות על מוות. במחקר 2 ו- 3 לא נמצאה השפעת בולטות קשיי פריון בנוגע לדיווח על נצחיות סימבולית ביולוגית גבוהה יותר או על רצון גבוה יותר להפוך להורה, בגיל מוקדם יותר ולהביא לעולם מספר ילדים גבוה יותר. עם זאת, כאשר נבחן משתנה השליטה העצמית כממתן נמצא כי ברמות שליטה גבוהות, משתתפות בקבוצת הניסוי דיווחו כי ירצו פחות ילדים מאשר בקבוצת הביקורת. במחקר 4 לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצת הניסוי והביקורת בנוגע לשיקולים בהחלטה להפוך להורה. עם זאת, נמצא כי מין, גיל, מצב משפחתי, רמת דתיות והיכרות עם אדם מקירבה ראשונה שמתמודד עם קשיי פריון היו משמעותיים להסבר ההבדלים בדיווח על שיקולים בהחלטה להפוך להורה וזאת ללא תלות בקבוצת הניסוי. כמו כן, מתוך המחקר עולה כי בולטות קשיי פריון משפיעה באופן שונה על נשים וגברים. גברים אשר נחשפו למחשבות על קשיי פריון דיווחו על חשיבות נמוכה יותר של שיקולים בהחלטה להפוך להורה לעומת נשים שנחשפו למחשבות על קשיי פריון, בעוד שבקבוצת הביקורת לא היה הבדל ביניהם. בנוסף, גברים אשר נחשפו לבולטות קשיי פריון דיווחו על חשיבות נמוכה יותר של שיקולים בהחלטה להפוך להורה לעומת גברים בקבוצת הביקורת ואילו בקרב נשים לא נמצא הבדל בין אלו שנחשפו לבולטות קשיי פריון לבין אלו שהיו בקבוצת הביקורת. זאת ועוד, מן המחקר אנו לומדים על החשיבות הרבה שיש לזוגיות כגורם מגן מפני בולטות קשיי פריון: משתתפים בזוגיות שנחשפו לקשיי פריון דיווחו על חשיבות נמוכה יותר של שיקולים בהחלטה להפוך להורה לעומת משתתפים ללא זוגיות. כמו כן, מצאנו גם הבדלים המשלבים את המגדר, המצב המשפחתי וקבוצת הניסוי; גברים ללא זוגיות שנחשפו לבולטות קשיי פריון דיווחו על חשיבות נמוכה יותר של שיקולים בהחלטה להפוך להורה בהשוואה לנשים בזוגיות שנחשפו לבולטות קשיי פריון, אשר דיווחו על החשיבות הגבוהה ביותר של השיקולים מבין קבוצות ההשוואה. בהקשר למשתנה השליטה שנבחן במחקר כמשתנה ממתן נמצא כי כאשר השליטה היא ברמה נמוכה והמשתתפים נמצאים בזוגיות, המשתתפים בקבוצת הפריון דיווחו על חשיבות גבוהה יותר של שיקולים בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת. לעומת זאת, בקרב מי שלא היה מצוי בזוגיות, כאשר השליטה העצמית נמוכה, חשיבות השיקולים בקרב קבוצת הפריון הייתה נמוכה יותר בהשוואה לחשיבות זאת בקרב משתתפים בקבוצת הביקורת. אנו לומדים מכך על חשיבות המצב המשפחתי כגורם מגן מול בולטות קשיי הפריון. ממצאי המחקר הללו מוסיפים ידע תיאורטי חדש בדבר הקשר בין מחשבות על קשיי פריון לבין מחשבות על מוות והאופן בו בולטות קשיי פריון משפיעה על השיקולים בהחלטה להפוך להורה. יתרה מכך, מתוך המחקר עולה באופן בולט ההבדל בהשפעת בולטות קשיי פריון על נשים ועל גברים וכן תפקידו המגן של משתנה הזוגיות ושל משתנה השליטה העצמית כמגנים מפני החרדה המתעוררת בעקבות החשיפה לקשיי פריון.

הבנת המשמעות של בולטות קשיי פריון ושל הגורמים המגנים מול החשיפה אליה הינה בעלת תרומה יישומית חשובה בעיקר עבור אנשי מקצוע המטפלים בזוגות המתמודדים עם קשיי פריון. ממצאים אלה יכולים לסייע בפיתוח התערבויות טיפוליות עבור נשים וגברים, שנחשפים למגוון היבטים חבויים ולא בהכרח מודעים, במהלך התמודדות עם קשיי פריון, אשר עבורם הקושי להרות כמוהו כחרדה מן המוות. יש מקום להמשיך ולהעמיק את הבנת השפעת בולטות קשיי פריון על היבטים נוספים במעבר להורות, בקרב נשים וגברים וכן להרחיב את הידע בנוגע לתפקידם המגן של משתנה הזוגיות ושל משתנה השליטה העצמית על מנת לבחון כיצד יכולים לסייע בהתערבויות טיפוליות סביב התמודדות עם קשיי פריון.