הקשר בין משאבים ליחסי כוח בין בני זוג: ניתוח משווה בין יוצאות בוכרה בישראל ובארצות הברית לבין ישראליות ממוצא אשכנזי

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין יתרון במשאבים בין בני הזוג לבין יחסי הכוח בנישואים בקרב נשים יוצאות בוכרה. מטרה נוספת של המחקר הייתה בחינת תרומתם של המגזר התרבותי-ערכי, העמדות המגדריות ואיכות הקשר הזוגי למיתון הקשר בין יתרון במשאבים לבין יחסי הכוח בנישואים. המשאבים שנבדקו הם המשאב הכלכלי, משאב הסטטוס הסוציו-אקונומי, המשאב החברתי, משאב החוסן הנפשי והמשאב המיני. יחסי הכוח בנישואים (המשתנה התלוי) נבדקו באמצעות שני מדדים: חלוקת העבודה בבית וקבלת ההחלטות בין בני הזוג. לשם כך נערכה השוואה בין ארבע קבוצות נשים המצויות על הרצף שבין מסורתיות למודרניות: יוצאות בוכרה בישראל, נשים המצויות בנישואים מעורבים (אשר בהם אחד מבני הזוג יוצא בוכרה), יוצאות בוכרה בארצות הברית, וכן נשים ממוצא אשכנזי.  

התשתית התיאורטית של המחקר מבוססת על גישת המשאבים הקלאסית (Blood & Wolfe, 1960) ועל גישת המשאבים בהקשר תרבותי-ערכי (Rodman, 1972) שהינה פיתוח של גישת המשאבים. גישתו של רודמן נבחנה בשני אופנים: באמצעות בחינה של מגזר מסורתי לעומת מגזר מודרני וכן באמצעות עמדותיהן של משתתפות המחקר כלפי שוויוניות בתפקידי המגדר, ובכך טמון החידוש במחקרנו. כחלק מהרחבת גישת המשאבים בהקשר תרבותי-ערכי, ובמטרה להעמיק את בחינת תרומתו של המשתנה יתרון במשאבים ליחסי הכוח בנישואים, המשגנו גישה חדשה, גישת המשאבים בהקשר רגשי והוספנו פיתוח תיאורטי המבוסס על הסבר יחסי הכוח בנישואים באמצעות המשתנה איכות הקשר הזוגי.

המחקר נערך בשיטה כמותית, ומדגם המחקר כלל 252 נשים נשואות אשר התפלגו לארבע קבוצות על הרצף שבין מסורתיות למודרניות: 51 יוצאות בוכרה בישראל (אשר גם בני זוגן יוצאי בוכרה), 38 נשים המצויות בנישואים מעורבים (אשר בהם אחד מבני הזוג יוצא בוכרה), 55 יוצאות בוכרה בארצות הברית (אשר גם בני זוגן יוצאי בוכרה), ו-108 נשים ממוצא אשכנזי (אשר גם בני זוגן ממוצא אשכנזי). נתוני המחקר נאספו החל מאוקטובר 2020 ועד יוני 2021 באמצעות שאלונים מובנים שהופצו באמצעות קישור לאתר אינטרנט שהוקם לצורך המחקר. האיסוף התבצע בשני אופנים: באופן ישיר על ידי עורכת המחקר או באמצעות אנשי קשר אשר הפיצו את השאלונים. הדגימה הייתה דגימת נוחות בשיטת כדור השלג. כלי המחקר כללו שאלונים שבהם נעשה שימוש במחקרים קודמים. כל שאלוני המחקר מולאו על ידי משתתפות המחקר והתייחסו לחוויותיהן ולתפיסותיהן ביחסי הזוגיות, אך כיוון שהתהליכים שנבדקו במחקר הם תהליכים דיאדיים ויש חשיבות גם לתפיסותיהם של בני הזוג, בשניים מהשאלונים (שאלון עמדות כלפי שוויוניות בתפקידי המגדר ושאלון איכות הקשר הזוגי) התבקשו משתתפות המחקר למלא את השאלון גם על בסיס הערכתן את תפיסותיהם של בני זוגן.

השערות המחקר עסקו בארבעה אשכולות: הבדלים בין ארבע קבוצות המחקר ביחסי הכוח בנישואים; קשרים בין יתרון של משתתפות המחקר במשאבים  לבין יחסי הכוח בנישואים (חלוקת העבודה בבית וקבלת ההחלטות); גישת המשאבים בהקשר תרבותי-ערכי נבדקה באמצעות ההשפעה הממתנת של המגזר (קבוצת המחקר) ושל העמדות המגדריות הן של משתתפות המחקר והן של בני זוגן (על פי הערכתן) על הקשר בין יתרון במשאבים לבין יחסי הכוח בנישואים; וגישת המשאבים בהקשר הרגשי נבדקה באמצעות השפעה ממתנת של המשתנה איכות הקשר הזוגי על הקשר בין יתרון במשאבים לבין יחסי הכוח בנישואים, אשר אף הוא נבדק על פי הערכתן של משתתפות המחקר וכן על פי הערכתן את תפיסותיהם של בני זוגן.

באופן כללי הממצאים אוששו רק בחלקם. כך באשר להשערה כי נשים ממוצא אשכנזי ידווחו על יחסי כוח שוויוניים יותר בנישואים בהשוואה ליוצאות בוכרה בשלוש קבוצות המחקר האחרות, הממצאים תומכים חלקית בהשערת המחקר. באשר ליחסי הכוח בנישואים במדד חלוקת העבודה בבית, ממצאי המחקר מאששים את ההשערה ונמצא כי נשים ממוצא אשכנזי מבצעות פחות עבודות בית לעומת משתתפות המחקר בשלוש הקבוצות האחרות. באשר ליחסי הכוח בנישואים במדד קבלת ההחלטות הממצאים מאששים את ההשערה באופן חלקי, ונמצא כי נשים ממוצא אשכנזי מקבלות החלטות רבות יותר בגורם העבודה לעומת נשים המצויות בנישואים מעורבים, ומקבלות החלטות רבות יותר בגורם יחסי המין לעומת יוצאות בוכרה בישראל.

באשר לבחינת הקשר בין יתרון של משתתפות המחקר במשאבים לבין יחסי הכוח בנישואים, במחקר הנוכחי נמצאה תמיכה חלקית בגישת המשאבים הקלאסית (Blood & Wolf, 1960). כך נמצאו קשר שלילי בין יתרון של משתתפות המחקר במשאב הכלכלי לבין מדד חלוקת העבודה בבית, וקשר חיובי בין יתרון במשאב המיני לבין ביצוע עבודות הבית. כמו כן, נמצאו קשרים חיוביים בין יתרון במשאב החברתי, במשאב הסטטוס הסוציו-אקונומי ובמשאב החוסן הנפשי לבין מדד קבלת ההחלטות.

כמו כן, באשר לתרומתם של המגזר ושל העמדות המגדריות למיתון הקשר בין יתרון במשאבים לבין שני המדדים של יחסי הכוח בנישואים, מהממצאים עולה תמיכה חלקית בגישת המשאבים בהקשר תרבותי-ערכי (Rodman, 1972), בעיקר על בסיס השערת המיתון באמצעות מגזר. כך נמצא כי במדד חלוקת העבודה בבית ההשערה אוששה חלקית רק באשר ליתרון במשאב החוסן הנפשי ובקרב המגזר הליברלי (נשים ממוצא אשכנזי) בלבד. באשר למדד השני של יחסי הכוח בנישואים, מדד קבלת ההחלטות, נמצא כי המגזר הליברלי ממתן את הקשר בין יתרון במשאב החברתי לבין מדד זה. כך ככל שנשים ממוצא אשכנזי נהנות מיתרון רב יותר במשאב החברתי, הן מקבלות החלטות רבות יותר. באשר לתרומתן של העמדות המגדריות למיתון הקשר בין יתרון במשאבים לבין יחסי הכוח בנישואים, ההשערה אוששה חלקית רק במדד חלוקת העבודה בבית ובאשר ליתרון במשאב החוסן הנפשי בלבד. כך במקרים שבהם עמדותיהן המגדריות של משתתפות המחקר שוויוניות, ככל שהן נהנות מיתרון במשאב החוסן הנפשי, הן מבצעות פחות עבודות בית. באשר לגישת המשאבים בהקשר רגשי ולתרומתו של המשתנה איכות הקשר הזוגי למיתון הקשר בין יתרון במשאבים לבין יחסי הכוח בנישואים, ממצאי המחקר מצביעים על כך שבשונה מנשים, תפיסותיהם של בני הזוג את איכות הקשר הזוגי (על פי הערכתן של משתתפות המחקר) ממתנות את הקשר בין יתרון במשאב המיני בלבד לבין יחסי הכוח בנישואים במדד חלוקת העבודה בבית. כלומר, במקרים שבהם על פי הערכתן של משתתפות המחקר, הגברים שבעי רצון מהנישואים, הכוח בנישואים עשוי לעיתים לנטות לכיוון הנשים גם כאשר הן חסרות כוח (בעיקר במשאב המיני).

תרומת המחקר הנוכחי מתבטאת במספר היבטים. בהיבט התיאורטי תרומתו הייחודית של המחקר הנוכחי מתבטאת בהוספת המשתנה איכות הקשר הזוגי למודל המחקר כמשתנה הממתן את הקשר בין יתרון במשאבים לבין יחסי הכוח בנישואים, אשר מהווה נדבך נוסף בתיאוריית המשאבים הקלאסית ובתיאוריית המשאבים בהקשר תרבותי-ערכי, ונועדה לבחון את גישת המשאבים מזווית חדשה – גישת המשאבים בהקשר רגשי. התרומה האמפירית של המחקר מתבטאת בכך שהוא בוחן ארבע קבוצות של נשים המצויות על הרצף שבין מסורתיות למודרניות (יוצאות בוכרה בישראל, נשים המצויות בנישואים מעורבים, יוצאות בוכרה בארצות הברית ונשים ישראליות ממוצא אשכנזי). הצבת ארבע הקבוצות במודל המחקר הנוכחי מאפשרת בחינה מחודשת של גישת המשאבים בהקשר תרבותי-ערכי הבודקת קהילות מסורתיות בהקשר מודרני. בהיבט המעשי, ממצאי המחקר הנוכחי עשויים לסייע למטפלים להבין באופן מעמיק יותר את הדינמיקה של יחסי הכוח בנישואים בקרב יוצאי בוכרה מתוך התייחסות ליתרון במשאבים ליחסי הכוח בנישואים בהקשר התרבותי-ערכי ולתרומתו של המשתנה איכות הקשר הזוגי ליחסים אלו, ולייעל את הטיפול הזוגי תוך היענות לצרכים של קהילה מסורתית החיה בחברה מודרנית. מתוך כך, על בסיס הממצאים ניתן לפתח כלים טיפוליים בעיקר עבור זוגות הנמנים עם קהילת יוצאי בוכרה וזוגות המצויים בנישואים מעורבים. 

באשר למגבלות המחקר, יש לציין כי בשל מגבלות הדגימה וקשיי הנגישות לאוכלוסיית המחקר, לא ניתן לטעון כי המדגם מייצג את אוכלוסיית יוצאות בוכרה בישראל. מגבלה נוספת נובעת משיטת איסוף הנתונים עבור בני זוגן של משתתפות המחקר בשיטת הפרוקסי, כלומר על ידי הערכת הנשים את תפישות בעליהן, ומתוך כך יתכן וקיימות הטיות מסוימות לגבי תפיסת עמדות בני הזוג והערכתם את איכות חיי הנישואין. במחקרי המשך מומלץ להביא בחשבון מגבלות אלו.