אמפתיה רגשית וקוגנטיבית בקרב מתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית: תרומתם של סגנון התקשרות, ערך עצמי ותמיכה חברתית

חוסר יציבות חמור במערכות יחסים הינו מאפיין בולט של הפרעת אישיות גבולית. עם זאת, בשנים האחרונות גוברת ההכרה כי לצד אפיון זה, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית מחוננים ברגישות מיוחדת למצבם הרגשי של האחר, יכולת אמפתית ייחודית להם. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את ההבדלים באמפתיה הרגשית והקוגניטיבית בין אנשים עם הפרעת אישיות גבולית לאנשים בלי ההפרעה. כמו כן, המחקר בחן את הגורמים האישיים והבין אישיים העשויים להיקשר לאמפתיה: סגנון התקשרות ותמיכה חברתית ואת תפקידה הממתן של ההשתייכות הקבוצתית בקשרים אלו. בנוסף, המחקר יבחן את תפקידו של הערך העצמי כמשתנה מתווך בין סגנון ההתקשרות לאמפתיה.

שיטה: המחקר כלל 169 משתתפים, 84 מאובחנים עם הפרעת אישיות גבולית ו85 ללא אבחנה של הפרעת אישיות גבולית. איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלוני דיווח עצמי וההשתתפות במחקר היתה על בסיס התנדבותי. המשתתפים ענו על שאלוני אמפתיה (משתנה תלוי), סגנון התקשרות, ערך עצמי ותמיכה חברתית (משתנים בלתי תלויים) וכן, על שאלון פרטים אישיים. נערכו ניתוחים סטטיסטיים בתוכנת  Jamoviלבחינת הקשר בין המשתנים התלויים והבלתי תלויים ולבדיקת התרומה היחודית והמשותפת של משתני המחקר לניבוי היכולת האמפתית.

ממצאים: בקרב מתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית נמצאו רמות גבוהות יותר של אמפתיה רגשית וקוגנטיבית בהשוואה לקבוצת הביקורת, כאשר ההבדלים באמפתיה הרגשית היו משמעותיים יותר. בנוסף, נמצא קשר חיובי בין מימד החרדה בהתקשרות לאמפתיה הרגשית וקשר שלילי בין מימד ההמנעות בהתקשרות לאמפתיה הרגשית והקוגנטיבית. נוסף על כך, נמצא כי ערך עצמי מתווך את הקשר בין מימדי ההתקשרות לאמפתיה רגשית וכי ההשתייכות הקבוצתית ממתנת את הקשר בין מימד החרדה בהתקשרות לאמפתיה הרגשית. באשר למשתנה התמיכה החברתית, נמצא קשר חיובי בין תמיכה חברתית לאמפתיה קוגנטיבית ונמצא כי ההשתייכות הקבוצתית אינה ממתנת את הקשר שבין תמיכה חברתית לאמפתיה.

דיון ומסקנות: במחקר הנוכחי נמצא כי בקרב אנשים עם הפרעת אישיות גבולית קיימות רמות גבוהות יותר של אמפתיה רגשית וקוגנטיבית, ממצא המדגיש את העובדה כי רגישות היתר האופיינית למתמודדים עם ההפרעה מהווה גם יתרון. עוד עולה מהממצאים, כי בשונה מהמשוער חרדה בהתקשרות תורמת ליכולת לאמפתיה הרגשית ולא גורעת ממנה. אחד מההסברים האפשריים נוגע לכך שמצבי חרדה מאופיינים בקשב סביבתי מוגבר העלול לגרום לרגישות מוגברת כלפי אחרים. בנוסף, הקשר החיובי בין מימד החרדה בהתקשרות לאמפתיה הרגשית נמצא רק בקרב קבוצת הביקורת, ממצא המדגיש את הייחודיות של אוכלוסית המחקר. ממצא חשוב נוסף אשר מנוגד לספרות נוגע לעובדה כי ערך עצמי נמוך תורם ליכולת לאמפתיה רגשית. אחד מההסברים האפשריים לכך מתייחס לאמפתיה רגשית כצורה של קושי בויסות רגשי, אשר נמצא קשור במחקרים שונים לערך עצמי נמוך. מתוצאות המחקר עולה כי האמפתיה הרגשית היא יכולת מורכבת, אשר התבוננות קרובה עליה חושפת עד כמה שאינה מתנהגת בהתאם למצופה. באשר לאמפתיה הקוגנטיבית, נדמה שבכדי לבסס אותה נדרשת למידה והפנמה של סוגי מתן עזרה המיצרים את היכולת למנטליזציה של הזולת.

תרומת המחקר: מחקר זה מוסיף רובד נוסף ומשמעותי לגוף הידע המחקרי והמקצועי באשר לחוזקות המאפיינות את המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית, אשר לרוב מזוהים עם הכשל התפקודי במערכות היחסים. בנוסף, המחקר תרם להבנה טובה יותר של היכולת האמפתית והאלמנטים שתורמים ליכולת זו, בהתבוננות מעמיקה שהתאפשרה הודות לחלוקה לאמפתיה רגשית וקוגנטיבית. מחקר זה, הבוחן את היכולת האמפתית בקרב מתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית והגורמים הקשורים לה יעשיר את הספרות העוסקת בכוחותיהם של מתמודדי נפש ויתרום אלמנטים חשובים לתהליך השיקום וההעצמה של המתמודדים עם ההפרעה.