התמודדות עובדים סוציאליים בבתי חולים בתהליך מינוי אפוטרופוס למבוגרים במסגרת אשפוז

עובדים סוציאליים במערכת הבריאות נדרשים לטפל במינוי אפוטרופוס במסגרת האשפוז באופן דחוף בנוגע לגופו של המטופל כאשר המטופל נדרש לתת הסכמה מדעת לצורך טיפול, אך מצבו הגופני או הנפשי אינו מאפשר את קבלת הסכמתו או סירובו לטיפול הרפואי ע"פ הנדרש ב'חוק זכויות החולה' (משרד הבריאות, 1999). בנוסף לכך, נדרשים לטפל במינוי אפוטרופוס כאשר מטופל זקוק לטיפול רפואי שגרתי או זקוק לסידור מוסדי אולם מצבו הגופני או הנפשי אינו מאפשר לו לבצע פעולות או להסכים לביצוען (משרד הבריאות, 2006).

הספרות המקצועית מביעה את חשיבות מעורבות העובד הסוציאלי (עו''ס) בתהליך האפוטרופסות בדגש על שמירת עצמאותו וזכויותיו של האדם (Crampton, 2004). עם זאת, הספרות מעלה ביקורת על תפקודו של העו''ס בתהליך. נטען כי תקנות האפוטרופסות המשפטית אינן דורשות כשרות מיוחדת לצורך מתן התעודה הרפואית או התסקיר הסוציאלי הנלווים לבקשה למינוי אפוטרופוס (דורון, 2010). עוד נמצא כי באבחונים הרפואיים והסוציאליים הנמסרים לבית המשפט לצורך מינוי אפוטרופוס אין כיסוי מספק למכלול ההיבטים של צורכי החסוי והתסקיר מתקשה להשמיע את קולו של החסוי בצורה אפקטיבית (בראל, דורון וסטריאר, 2015). בבדיקת עמדות של עו"סים המעורבים במינוי אפוטרופסות למבוגרים עם דמנציה נמצא כי העו''סים מתמודדים עם דילמות אתיות וקונפליקטים בנוגע לאחריות, שמירה על זכויות והגנה על המבוגר (Mills, 2017). הוצע שיתכן ועו''סים המעורבים בהחלטות בית המשפט אינם מקבלים הכשרה מספקת או מוותרים על ערכיהם המקצועיים לטובת המודל הרפואי ( 2011, Gibson).

הצורך לבדוק את התמודדות העובדים הסוציאליים במערכת הבריאות בנוגע לטיפולם במינוי אפוטרופוס מתעורר מתוך עיון בספרות המקצועית ואף מתוך התנסויות בשטח. על אף ההתייחסות המחקרית למקום העו''ס בהליך מינוי אפוטרופוס ותפקידו, הרי שבתחום הבריאות אין התייחסות מספקת להתמודדות עו''ס בית החולים בהליך זה. לפיכך שאלת המחקר הינה כיצד עו''סים בבתי חולים מתמודדים עם תפקידם בתהליך מינוי אפוטרופוס למבוגר באשפוז על רקע עמדותיהם, חוויותיהם, הכלים בהם משתמשים, והידע המקצועי שלהם. בשל מיעוט מחקרים בתחום זה נבחרה שיטת מחקר איכותנית, במטרה להשמיע את קולם של עו''סים בבתי חולים המתמודדים עם הליך אפוטרופוס למבוגר באשפוז.

במחקר השתתפו 16 עו''סיות ועו''סים מחמישה בתי חולים כלליים וגריאטריים, העוסקים במינוי אפוטרופוס למבוגר באשפוז. הראיונות נערכו בעזרת שאלון חצי מובנה, וניתוח הנתונים נעשה ע"פ ניתוח תמתי. מתוך הראיונות נבנו תתי קטגוריות וקטגוריות, אשר מתוכן זוהו שלש תמות עיקריות: תפיסת התפקיד, דילמות במילוי התפקיד וכלי עבודה בנוגע לדילמות. מתוך התמות זוהו שלשה אבות טיפוס המאפיינים את העו''סים בבתי חולים בהתמודדותם עם מינוי אפוטרופוס למבוגר באשפוז: עו''סים הפועלים בדגש רפלקטיבי, עו''סים הפועלים בדגש שיטתי ועו''סים הפועלים בדגש מערכתי. אבות הטיפוס נבדלים בהתמודדותם השונה במילוי התפקיד הבאה לידי ביטוי ברצף של תפיסת תפקיד, דילמות וכלי עבודה בנוגע לדילמות: עו''סים הפועלים בדגש רפלקטיבי הינם בעלי תפיסה ממוקדת ערך, חווים דילמות ערכיות המלוות לעיתים בקושי רגשי, ונעזרים בכלים רפלקטיבים בעבודתם בנוגע לדילמות; עו''סים הפועלים בדגש שיטתי הינם בעלי תפיסת תפקיד ממוקדת תהליך, הדילמות וכלי עבודתם בהקשר לדילמות הינם מעשיים, לעיתים אינם חווים דילמות כלל; ועו''סים הפועלים בדגש מערכתי הינם בעלי תפיסת תפקיד ערכית, חווים דילמות מעשיות ממוקדות פתרון וכלי עבודתם בנוגע לדילמות הינם מעשיים.

חשיבותו של המחקר באה לידי ביטוי בממצאיו המלמדים על מרכיבי ההתמודדות של העו''סים בבתי חולים במילוי תפקידם במינוי אפוטרופוס למבוגר באשפוז, ומאפשרים להעמיק ההכרות עם הצרכים של העו''סים במילוי תפקידם. בנוסף לכך, זיהוי אבות הטיפוס מאפשר הגשת סיוע באופן ממוקד לעו''סים במילוי תפקידם והתאמתו לצרכיהם. על סמך ממצאי המחקר ניתן להמליץ על צעדים יישומים למען שיפור תפקודם של העו''סים בתהליך מינוי אפוטרופוס למבוגר באשפוז - בניית תהליך עבודה אחיד וברור שיסייע לעו''סים במילוי תפקידם, הרחבת גוף הידע של העו''סים במילוי תפקידם ע"י העמקת ההכשרה והקמת גוף מייעץ מקצועי. בנוסף נראה כי יש מקום להמשיך לחקור את התחום על מנת לסייע למקד את צרכי העו''סים בתהליך ולבדוק דרכי הטמעת חלופות משפטיות רלוונטיות.