הבניית משמעות אידיאולוגית בקרב גברים הומואים ישראלים: פוליטיקה, שיח ציבורי וזכויות האדם

רקע: אחד ההיבטים הבסיסיים של סביבה חברתית אנושית הוא משמעות. משמעויות הן הקטגוריות הקוגניטיביות המרכיבות את תפיסת המציאות של האדם ואף מכתיבות את הפעולות שיבצע. הבניית משמעות הינה תהליך מזדמן שבו נעשית אינטגרציה של חוויות האדם שבו הוא בונה את סיפור חייו על מנת להסביר כיצד אירועי עבר השפיעו על היבטים של ״האני״ או הובילו לאירועים נוספים. מאפיין עיקרי של סיפור חיים שמבוסס היטב הינו שילוב של חוויות האדם עם ״האני״ באופן קוהרנטי. משמעות אידיאולוגית מורכבת ממערכת אמונות ועמדות בעלות מרכיב הערכתי שמאפשר לאדם לבחור להתנהג באופן שמרגיש לו נכון ולפרש את התנהגותו של האחר. מחקרים קודמים הראו כי הבניית משמעות אידיאולוגית מתרחשת כאשר משמעות אידיאולוגית שנגזרת מהתחום הסוציו-פוליטי, מנוסחת מחדש על-ידי האדם באמצעות דיאלוג עם הסביבה החברתית וממוקמת מחדש בהקשר החברתי הרחב. תהליכי הבניית המשמעות האידיאולוגית שעוברים גברים הומואים ישראלים לאור שיח ציבורי ושינויים פוליטיים וחוקיים המשפיעים על חייהם לא נחקרו עד כה.

השערות: הנחת היסוד שלנו הייתה כי אוכלוסייה זו עוברת תהליכים רגשיים וקוגניטיביים בתגובה לשינויים המתרחשים בתפיסות חברתיות הנוגעות לזוגיות חד-מינית והיחס של מוסדות המדינה כלפיהם. המחקר עשה שימוש במודל הבניית המשמעות של  קריסטל פארק, שמבחין בין משמעות גלובלית, שהינה מערכת אמונות, מטרות ותחושות סובייקטיביות של האדם, דרכן הוא מפרש את הסביבה, לבין משמעות מצבית, הניתנת למפגש סביבתי מסוים. כל אחת מהמשמעויות אלו עלולה להשתנות בתהליך של הבנייה. ההשערה המרכזית של מחקר זה הייתה שהשינויים הדינמיים בשיח הציבורי והפוליטי הקשור לזכויותיה של הקהילה עשויים לעורר חוסר הלימה בין המשמעויות הגלובאליות למשמעויות המצביות שבהם גברים הומואים ישראלים מחזיקים.

מטרת המחקר ושאלותיו: המחקר בחן את תפיסתם של גברים הומואים לגבי המשמעויות האידיאולוגיות הנבנות ומשתנות בהקשרים המתוארים למעלה. באופן ספציפי התמקד המחקר בשתי שאלות: (1) מהו תהליך הבניית המשמעות האידיאולוגית שעוברים גברים הומואים ישראלים לתפיסתם, לאור האקלים הפוליטי-חברתי בישראל בנוגע לזכויותיה של הקהילה הלהט״בית? (2) כיצד תופסים גברים הומואים ישראלים את  תהליך הבניית המשמעות האידיאולוגית שהם חווים בחיי היומיום מול המשפחה, הצבא, הדת היהודית, וכן בנוגע לזהות הלאומית, תחושת השייכות ולקיחת חלק במסגרות חברתיות?

שיטת המחקר: אוכלוסיית המחקר כללה 15 גברים הומואים ישראלים בגילאי 24 עד 45, שבהם הגברים מילאו את חובותיהם כלפי המדינה במלואם (כגון שירות בצבא ותשלומי מיסים) ונמצאים בתהליכי בניית אישיות כאזרחים פעילים ואף כמקימי משפחה. עבודה זו נעשתה בשיטת מחקר איכותנית בגישה פנומנולוגית, אשר מבקשת לבחון את חווייתו של האדם. המחקר התבצע באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים בסיוע מדריך ראיון. תיאורי המשתתפים נותחו על-פי השיטה התמטית, לפיה החומר נקרא מספר פעמים במלואו, תוך השהיית האמונות אודות העולם והתופעה, זיהוי שינויים של משמעויות אשר מהווים חלק מהתופעה הנחקרת וקטלוג שלהם לתמות שעלו באופן קבוע בראיונות השונים. תהליך זה הוביל לבניית מודל ספציפי לתהליך הבניית משמעות אידיאולוגית שחווים גברים אלו.

ממצאים: אחד הממצאים המרכזיים הוא שהם מרגישים שקיימת סתירה בין קבלה חברתית שהולכת ומתרחבת לבין חוסר השוויון בזכויותיהם והשינויים הפוליטיים וחוקתיים המתמהמהים שנדרשים על מנת לענות על צרכיה של אוכלוסייה זו בהתאם לרמת מילוי חובותיהם האזרחיים. כלל המשתתפים במחקר הדגישו כי מחסור בזכויות בסיסיות אלו הוא הבעיה העיקרית שלהם כיום. תובנה זו גורמת לרגשות של כעס, תסכול ואכזבה שבחלק ניכר מהמקרים גוררת אחריה ספקות לגבי זהותם הלאומית והשתייכותם הבלתי מותנית לאומה הישראלית. מצאנו דרכי התמודדות שונות שגברים אלו מסגלים, ביניהן התאמה שהינה שינוי המשמעות הגלובלית, לפיה האדם המקיים חובות זכאי בהכרח לזכויות יסוד אזרחיות שכוללות גם את זכויות המשפחה. כמו כן, המשתתפים מנסים לבצע הטמעה שהינה שינוי המשמעות המצבית, שבה הם מבצעים את חובותיהם אך לא מקבלים את זכויותיהם. הטמעה זו נעשית על-ידי דיאלוג עם החברה באמצעות הגדלת ״מרחבים מותרים״ שבהם אינם מופלים ופעילויות אקטיביסטיות מכוונות לשינוי עמדות בחברה שיובילו לשינויים חוקתיים.

מסקנות וחשיבות המחקר: מחקר זה מספק הבנה של תהליך הבניית המשמעות האידיאולוגית של גברים הומואים ישראלים, המתרחשת לאור שינויים מתמשכים בתפיסות חברתיות ושינויים פוליטיים נחוצים כדי לשנות את החוקים. תרומתו התיאורטית של המחקר נעוצה בהרחבת הידע המצומצם בתחום הבניית משמעות אידיאולוגית בכלל והבניית משמעות אידיאולוגית באוכלוסייה זו בפרט.‎ מבחינה מעשית, המחקר מעלה את המודעות לתהליכים אלו ויכול לספק מסגרת שימושית להכשרת מטפלים באוכלוסייה זו, מסגרת שיכולה להוות פתח לפיתוח מודלים לטיפול, הגדרת יעדים והתערבויות טיפוליות ממוקדות ומדויקות יותר עבורם.