בחינת תרומתם של מאפיינים אישיים וסביבתיים להסתגלות בקרב צעירים בסיכון

המחקר הנוכחי התמקד בצעירים בסיכון בשלב ה'בגרות בהתהוות', ובחן את המשאבים התורמים להסתגלותם. שלב ה'בגרות בהתהוות' הינו מורכב ומאתגר עבור כל צעיר, והופך למאתגר עוד יותר עבור צעירים המצויים בסיכון, אשר לרוב, הן מבחינת הרקע המשפחתי והן מבחינת המשאבים האישיים, הם חלשים יותר ומתמודדים עם קשיים וגורמי סיכון נוספים (זעירא ואחרים, 2012; Stein, 2006).

בהתבסס על תאוריות ההון האנושי וההון החברתי, המחקר הנוכחי בחן את תרומתם של ההון האנושי (מגורים, השכלה והערכה עצמית), וההון החברתי (תחושת שייכות לקהילה, התנית אהבה הורית, ותמיכה חברתית) להסתגלות אצל צעירים בסיכון, כאשר ההסתגלות נמדדה באמצעות המדדים תחושת הבדידות, הרווחה האישית ותפיסת העתיד של הצעירים.

בנוסף, לאור ממצאי הספרות המתארים את החשיבות ביציבות מקום המגורים, ובנוסף להבנה כי האוכלוסייה הנחקרת מתמודדת עם קשיים שונים, אשר עשויים להשפיע על יציבות מקום מגוריהם, מטרה נוספת למחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין אופן המגורים (אם במקום קבוע או זמני) למדדי ההסתגלות, ובחינת משתנה זה כמשתנה ממתן בקשר מול יתר המשאבים.

המחקר כלל 210 נבדקים אשר משתייכים, או השתייכו בעבר, לארגון המעניק שירותים לצעירים במצבי סיכון. רובם בין הגילאים 18-19 (54.8%), 123 גברים (58.6%) ו87 נשים (41.4%), 61.2% מהצעירים שהשיבו על השאלון העידו כי מתגוררים במקום מגורים קבוע, ואילו 38.8% מהצעירים העידו כי מתגוררים במקום מגורים זמני.

הדגימה לאיתור המשתתפים במחקר הייתה דגימת נוחות. נעשו פניות לגורמים שונים המלווים צעירים המוגדרים כצעירים בסיכון לסיוע בהפצת השאלונים, ואף לחלקם הגענו פיזית והיינו נוכחים בעת מילוי השאלון.

בבחינת כל משאב בנפרד, כל המשאבים שנבדקו במחקר הנוכחי, למעט תמיכה חברתית באמצעות המדיה החברתית, נמצאו בקשר מובהק מול שלוש מדדי ההסתגלות. לפיו ככל שהצעירים דיווחו על תחושת הערכה עצמית גבוהה יותר, תחושת שייכות גבוהה יותר לקהילה, תמיכה גבוהה מבני משפחה וחברים, ופחות אהבה הורית מותנית, כך הסתגלותם הייתה חיובית יותר (פחות בדידות, תחושת רווחה גבוהה יותר, ותפיסת עתיד חיובית יותר).

עם זאת, בבחינת התרומה המשולבת, ההערכה העצמית של הצעיר, הינו המשאב היחיד אשר נמצא כתורם לכל שלושת מדדי ההסתגלות ולכל אורך צעדי הרגרסיה, גם כאשר נוספו מדדי ההון החברתי למודל. מבין משאבי ההון החברתי שנבדקו, מלבד תמיכה חברתית באמצעות המדיה החברתית, כל אחד ממשאבי ההון החברתי נמצא כתורם לאחד או שניים ממדדי ההסתגלות, אך לא לשלושתם יחד.

לתמיכה החברתית באמצעות המדיה החברתית לא נמצאה תרומה למדדי ההסתגלות. על אף השימוש הגובר ברשתות החברתיות השונות, נראה מתוצאות המחקר כי האוכלוסייה הנחקרת לא מוצאת ברשתות אלה גורם תמיכה משמעותי אשר תורם להפחתת בדידות, תחושת רווחה או תפיסת עתיד חיובית.

אופן המגורים של הצעיר, אם קבוע או זמני, נמצא כמשמעותי בקשר מול המשתנים השונים. בבחינת משתני הרקע, מקום מגורים קבוע נמצא כתורם לכל שלוש מדדי ההסתגלות, כך שמקום מגורים קבוע תורם להפחתה בתחושת הבדידות, תחושת רווחה גבוהה ותפיסת עתיד חיובית. יתרה מכך, בהתייחס לתפיסת העתיד של הצעיר – משתנה המגורים נמצא בקשר חיובי ומובהק לכל אורך מודל הרגרסיה, גם כאשר נוספו למודל יתר משאבי ההון האנושי והחברתי. בבחינת משתנה המגורים כמשתנה ממתן, נמצא כי כפי שמקובל לחשוב אך לא נחקר עד היום, למגורי קבע יש השלכות גם על הגנה מפני בדידות וגם על תפיסת העתיד של הצעיר.

מצאנו שמקום המגורים הזמני הינו בעייתי ועשוי להאט את יכולת ההסתגלות של האוכלוסייה. מהמחקר ניתן ללמוד כי מקום מגורים יציב וקבוע הינו אחד הגורמים החשובים ביותר בשיקום והסתגלות של צעירים בסיכון. על אף החשיבות הרבה הקיימת למקום המגורים, נראה כי החומר התאורטי הקיים בנושא דל מאוד, והממצאים המובאים במחקר הנוכחי בחלקם הינם חידוש ובחלקם הוספה משמעותית לגוף הידע הקיים בנושא.