צמיחה מתוך משבר בקרב ילדים בוגרים להורה חולה סרטן: יישום מודל הדחק וההתמודדות

שכיחות התחלואה והתמותה כתוצאה ממחלת הסרטן גדלה במהירות ברחבי העולם. למחלת הסרטן השלכות שליליות נרחבות לא רק על החולה עצמו כי אם גם על בני משפחת החולה, בכללם ילדיו. עד היום, מרבית המחקר התמקד בהשלכות של מחלת ההורה על ילדים בגילאי 18-0 ומחקרים מעטים בחנו את התמודדותם של ילדים בוגרים (גילאי 40-20). מיעוט המחקר בנושא הינו מפתיע משום שילדים בוגרים, מעבר להתמודדותם עם מחלת ההורה, מתמודדים גם עם אתגרים התפתחותיים נוספים כמו יציאה לעצמאות כלכלית ופיתוח זוגיות וקריירה.  אתגרים נוספים אלו עשויים להקשות  על ההתמודדות עם מחלת ההורה. במקביל, מחקרים מלמדים כי התמודדות עם מחלת בן משפחה טומנת בחובה גם היבטים חיוביים כדוגמת צמיחה מתוך המשבר. יחד עם זאת, עד כה טרם נערך מחקר אשר בחן צמיחה מתוך משבר ואת הגורמים הקשורים אליה בקרב ילדים בוגרים להורים עם מחלת סרטן אלו על בסיס מודל תיאורטי. על כן, מטרת המחקר הנוכחי היתה להרחיב את גוף הידע התיאורטי הקיים על ידי בחינת הקשר בין תפיסה של מחלת הורה, אסטרטגיות התמודדות, אופטימיות ותמיכה חברתית לבין צמיחה מתוך משבר, בקרב ילדים בוגרים להורים החולים בסרטן. "מודל הדחק וההתמודדות" היווה מסגרת תיאורטית במחקר הנוכחי.

במחקר השתתפו 109 ילדים בוגרים בגילאי 40-20 להם הורה חולה סרטן. המשתתפים אותרו בדגימת נוחות דרך רשתות חברתיות וכן באמצעות גלויות שפוזרו במכון האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא- תל השומר וכן דרך עמותות הנותנות תמיכה לחולי סרטן ומשפחותיהם. המשתתפים ענו על שאלון מובנה שכלל מספר חלקים: שאלון צמיחה מתוך משבר, שאלון תפיסת מחלה, שאלון אסטרטגיות התמודדות, שאלון אופטימיות, שאלון תמיכה חברתית ושאלון דמוגרפי.  

ממצאי המחקר הצביעו כי בהתאם להשערות המחקר, נמצאו קשרים מובהקים מבחינה סטטיסטית בין תפיסת מחלה, אסטרטגיות התמודדות ממוקדות-בעיה ואסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש לבין צמיחה מתוך משבר. נמצא כי ככל שמחלת ההורה נתפסה כמאיימת ובעלת השלכות שליליות וכן ככל שהמשתתפים דיווחו על שימוש רב יותר באסטרטגיות התמודדות ממוקדות בעיה, כך הם דיווחו על צמיחה מתוך משבר גבוהה יותר. עם זאת, בניגוד להשערות המחקר, נמצא קשר חיובי מובהק בין שימוש באסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש לבין צמיחה מתוך משבר. כלומר, ככל שהמשתתפים דיווחו על שימוש רב יותר באסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש, כך הם דיווחו על צמיחה מתוך משבר גבוהה יותר. כמו כן, בניגוד להשערות המחקר לא נמצא קשר מובהק מבחינה סטטיסטית בין אופטימיות ותמיכה חברתית לבין צמיחה מתוך משבר.

בנוסף, נמצא כי המשתנה אסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש מתווך באופן חלקי את הקשר בין תפיסת המחלה לבין צמיחה מתוך משבר. אולם, אסטרטגיות התמודדות ממוקדות בעיה לא נמצאו כמשתנה מתווך בקשר בין תפיסת המחלה לבין צמיחה מתוך משבר וכן אופטימיות ותמיכה חברתית לא נמצאו כמשתנים ממתנים בין שני משתנים אלו. לבסוף, בבדיקת מודל המחקר, נמצא כי המשתנים מגדר, תפיסת מחלה, אסטרטגיות התמודדות ממוקדות בעיה ואסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש הסבירו כ-47% משונות המשתנה התלוי, צמיחה מתוך משבר.

למחקר זה תרומה הן ברמה התיאורטית והן ברמה היישומית. מבחינה תיאורטית, תרומתו של המחקר הינה בהעמקת הידע וההבנה של הגורמים הקשורים לצמיחה מתוך משבר בקרב ילדים בוגרים (גילאי 40-20) להורה עם מחלת הסרטן. מחקר זה בחן לראשונה את הקשר בין תפיסת מחלת ההורה, אסטרטגיות ההתמודדות, אופטימיות ותפיסת תמיכה חברתית לבין צמיחה אישית מתוך משבר בקרב אוכלוסייה זו, על בסיס מודל הדחק וההתמודדות ובכך הוא מעשיר את גוף הידע המחקרי בנושא. אכן, ממצאי המחקר הנוכחי מאששים ואף מחזקים את הנחות היסוד של מודל הדחק והתמודדות. מבחינה יישומית, תרומתו של מחקר זה הינה בהדגשת הצורך בהבניית תוכניות התערבות ייחודיות עבור ילדים בוגרים להורה עם מחלת הסרטן. מומלץ כי תוכניות התערבות אלו תשמנה דגש על התפיסות הסובייקטיביות של הילדים הבוגרים כלפי המחלה, תבדוקנה מהן דרכי ההתמודדות הנוכחיות שלהם ומהם המשאבים הפנימיים והחיצוניים שעומדים לרשותם ותתחשבנה במידע זה על מנת לסייע בשיפור רווחתם תוך אפשרות להעלאת הצמיחה מתוך משבר בקרב אוכלוסייה ייחודית זו.