כוונת פנייה לעזרה נפשית בקרב יוצאי אתיופיה: תרומתם של משתנים פסיכולוגיים-חברתיים ותרבותיים

הגירה הינה אירוע מורכב ולעיתים אף טראומתי, הדורש התמודדות והסתגלות לשינויים בתחומי החיים השונים ומהווה גורם סיכון להתפתחות מצוקה נפשית. סיכון זה קיים הן בקרב בני הדור הראשון להגירה והן בקרב בני הדור השני. עם זאת, ועל אף היותם של מהגרים אוכלוסייה עם שיעור גבוה של מתמודדים עם הפרעות נפשיות; מחקרים מעידים כי שיעורי הצריכה של שירותי בריאות הנפש בקרבם ובקרב ילדיהם נמוך ביחס לכלל האוכלוסייה. פער זה ניכר במיוחד בקרב מהגרים שהיגרו ממדינות לא מערביות למדינות מערביות, כגון אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל.

תהליך קבלת ההחלטה לפנות לעזרה נפשית מקצועית (מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שהוכשרו לעסוק בכך), הינו תהליך מורכב המושפע מגורמים שונים. מחקרים רבים בארץ ובעולם בחנו את נושא כוונת הפנייה לעזרה נפשית מקצועית בקרב אוכלוסיות שונות ובהקשר למשתנים שונים, אך לא נמצאו מחקרים שבדקו את הגורמים לכוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית בקרב מבוגרים שעלו ארצה מאתיופיה ובקרב יוצאי אתיופיה ילידי הארץ.

לפיכך, מטרות המחקר הנוכחי היו: (א) לבחון את ההבדלים בכוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית בין יוצאי אתיופיה (אלו שנולדו בישראל והעולים מאתיופיה) לבין האוכלוסייה הישראלית הוותיקה; וכן (ב) לבחון את העמדות וגורמים פסיכולוגיים-חברתיים ותרבותיים העשויים להיות קשורים לכוונה זו. המחקר התבסס על מודל הכוונה לפנייה לעזרה של ווגל ועמיתיו (Vogel, Wester, Wei Boysen, 2005), אשר מציע כי קיים קשר בין משתנים פסיכולוגיים שונים וכן עמדות אישיות כלפי פנייה לעזרה נפשית לבין כוונה לפנות לעזרה נפשית מקצועית. בנוסף, לצורך המחקר הנוכחי הוספו למודל משתנים תרבותיים אשר נמצאו בספרות כקשורים לכוונת פנייה לעזרה נפשית.  לפיכך, המשתנים שנבדקו במחקר כקשורים לכוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית היו: נורמה חברתית כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית, תמיכה חברתית, סטיגמה חברתית, עמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית, הזדהות עם הקבוצה האתנית והזדהות עם החברה הקולטת (קרי, החברה הישראלית).

המחקר היה מחקר חתך כמותי, אשר בוצע באמצעות העברת שאלונים למילוי עצמי ל-173 משתתפים. שאלוני המחקר חולקו למשתתפים ידנית או באמצעות קישור באינטרנט. המשתתפים במחקר היו בגירים, בגילאי 18- 60, החיים בישראל. ביניהם, יוצאי אתיופיה- עולים, יוצאי אתיופיה- ילידי הארץ וישראלים וותיקים .

ממצאי השערות המחקר שבחנו הבדלים בין הקבוצות במשתנה התלוי ובחלק מהמשתנים הבלתי תלויים (עמדות, נורמה חברתית וסטיגמה): בהתאם להשערת המחקר הראשונה, נמצאו הבדלים בכוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית בין הקבוצות, כך שכוונת הפנייה של יוצאי אתיופיה ילידי הארץ ושל הישראלים הוותיקים הייתה גבוהה במובהק מאלו של העולים מאתיופיה. אך בניגוד למשוער, לא נמצא הבדל בין יוצאי אתיופיה ילידי הארץ והישראלים הוותיקים במשתנה זה; בהתאם להשערת המחקר השנייה, נמצא כי עמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית היו שליליות יותר בקרב עולים מאתיופיה מאשר בקרב הישראלים הוותיקים, אך בניגוד למשוער לא נמצא הבדל בעמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית בין יוצאי אתיופיה שנולדו בארץ לישראלים וותיקים; בניגוד להשערת המחקר השלישית, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בנורמה החברתית כלפי פניה לעזרה נפשית מקצועית; ובהתאם להשערת המחקר הרביעית, נמצא כי הסטיגמה החברתית כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית בקרב העולים מאתיופיה ויוצאי אתיופיה ילידי הארץ הייתה גבוהה יותר מאשר בקרב הישראלים הוותיקים.

 ממצאי ההשערות שעסקו בקשרים בין המשתנים הבלתי- תלויים למשתנה התלוי: בהתאם להשערת המחקר החמישית, נמצא שככל שהעמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית היו חיוביות יותר, כך כוונת הפנייה לעזרה נפשית מקצועית הייתה גבוהה יותר. בניגוד למשוער, נמצא שככל שהסטיגמה החברתית הייתה גבוהה יותר, כך כוונת הפנייה לעזרה נפשית הייתה גבוהה יותר. כמו כן, לא נמצא קשר בין המשתנים נורמה חברתית, תמיכה חברתית, הזדהות עם הקבוצה האתנית והזדהות עם החברה הישראלית לבין כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית.

ממצאי השערת התיווך: בהתאם להשערת המחקר השישית, נמצא תיווך מלא של המשתנה עמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית בקשר שבין נורמה חברתית לבין כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית. אך בניגוד למשוער, לא נמצא תיווך של עמדות בקשר שבין שאר המשתנים הבלתי תלויים במחקר לבין כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית.

ממצאי שאלת המיתון: נמצא שאם ההזדהות עם החברה הישראלית נמוכה אזי ההזדהות עם הקבוצה האתנית מסבירה כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית, כך שככל שההזדהות עם הקבוצה האתנית גבוהה יותר כך כוונת הפנייה לעזרה נפשית מקצועית נמוכה יותר. לעומת זאת, אם ההזדהות עם החברה הישראלית גבוהה, אזי ההזדהות עם הקבוצה האתנית אינה מסבירה כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית.

לסיכום, ממצאי המחקר מלמדים על ההבדלים הקיימים בכוונת הפנייה לעזרה נפשית מקצועית בין הקבוצות השונות במחקר; על כך שכוונת הפנייה לעזרה נפשית מקצועית בקרב העולים מאתיופיה נמוכה יותר מאשר בקרב יוצאי אתיופיה ילידי הארץ והישראלים וותיקים וכי עמדות, סטיגמה, נורמה חברתית והזדהות עם הקבוצה האתנית והחברה הישראלית מסבירים כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית.

 מבחינת השלכות למחקרי המשך, בשל מיעוט המחקרים העוסקים בגורמים הקשורים לכוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית בקרב יוצאי אתיופיה, ובפרט בשל מיעוט המחקרים בנושא זה בהתייחס להבדלים הבין דוריים, מחקר זה עשוי להוסיף לספרות המועטה הקיימת בנושא אשר ניתן יהיה להתבסס עליה במחקרי המשך. מבחינה יישומית, מהמחקר עולה החשיבות של  פיתוח תוכניות התערבות לשיפור העמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית בקרב העולים מאתיופיה, וכן, עולה החשיבות של הנגשת שירותי בריאות הנפש בקהילה מבחינה תרבותית, במטרה להעלות את מספר הפונים לקבלת עזרה נפשית בקרב הזקוקים לכך.