נולדו לאתגר: הסתגלות וצמיחה אישית של בוגרים שגדלו עם הורה עם מוגבלות נפשית או שכלית

ההתקדמות בשיח ובחקיקה בתחום הזכויות עבור אנשים עם מוגבלות, הובילה רבים מהם לממש את זכותם בתחומי חיים רבים וביניהם הזכות להינשא וללדת ילדים. רוב המחקר עד כה התמקד בחוויית ההורות של אנשים עם מוגבלות, בעוד שהשלכות הורות זו על ילדיהם לאורך חייהם ונקודת המבט של הילדים עצמם זכו להתייחסות מועטה.

 מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את תרומתם של משאבים תוך-אישיים (אוריינטציית התקשרות והערכה עצמית), גורמים חברתיים-אקולוגיים (תמיכה חברתית) ואסטרטגיות התמודדות המייצגים גורמי הגנה, להסתגלות (בריאות נפשית) ולצמיחה אישית של בוגרים אשר להוריהם מוגבלות נפשית או שכלית (גורם סיכון המיוצג במחקר זה כדחק נתפס וקשר עם הורה בילדות). בחינה זו נעשתה בהשוואה  לאוכלוסיית ביקורת של בוגרים שגדלו עם הורה ללא מגבלה .215 בוגרים בגילאי 25-55 השתתפו במחקר הנוכחי.

מחקר זה נערך בגישה משולבת. חלקו הראשון של המחקר היה כמותי.  בשל גוף הידע המועט הנוגע לאוכלוסיה זו נעשה בנוסף שימוש במתודה איכותנית בכדי לאפשר נקודת מבט נוספת וידע מעמיק  יותר על תופעה ייחודית זו.

בשלב הכמותי של מחקר זה השערות המחקר אוששו בצורה חלקית. כמשוער, ילדים להורים עם מוגבלות דווחו על רמות דחק גבוהות יותר בהשוואה לאלו אשר גדלו עם הורים ללא מגבלה. בנוסף, הדחק זוהה כמתווך משמעותי של הקשר בין ילדות להורה עם מגבלה לבין בריאות נפשית וצמיחה אישית של משתתפי המחקר.

משתתפים עם הורים עם מגבלה דיווחו על רמות נמוכות יותר של טיפול אבהי ואימהי לעומת אלו שגדלו עם הורה ללא מגבלה. מממצאי המחקר עלו הבדלים בסגנונות ההורות בין שתי קבוצות אלו כך ילדים להורים עם מגבלה דיווחו על  רמות גבוהות יותר של דפוס של שליטה ללא חיבה (affectionless control) לעומת דפוס של הורות אופטימלית שהציגו אלו עם הורים ללא מגבלה. הילדים שגדלו עם הורים עם מגבלה דיווחו על רמות נמוכות יותר תמיכה חברתית  ושל  בריאות נפשית בהשוואה למי שגדלו עם הורים ללא מגבלה.

האפיונים המשותפים לקבוצות אלו  מעניינים ומפתיעים ועלו על הציפיות כפי ששוערו במחקר. השערות המחקר הניחו שהבדלים יימצאו בין הקבוצות בכל משתני המחקר אך בפועל לא נמצאו הבדלים ברמות ההערכה העצמית, אסטרטגיות התמודדות, אוריינטציית התקשרות וצמיחה אישית בין מי שגדלו עם הורה עם מגבלה לאלו שגדלו עם הורה ללא מגבלה.

שש התמות שזוהו בשלב האיכותני של המחקר והתייחס אך ורק למשתתפים אשר הוריהם עם מגבלה הן: מיעוט המידע  לגבי מגבלת ההורה ומשמעותה, והצורך להתמודד עם עמימות בנוגע למידע זה;  תפקידם של בני המשפחה המורחבת בילדותם ובחייהם בהווה כמטפלים וכהורים חליפיים; החיפוש המתמיד אחר דמויות בוגרות משמעותיות כמודלים לחיקוי; התחושות המעורבות שהם נושאים כלפי ההורה הנתפס גם כנטל; חילופי התפקידים בגיל צעיר והעול המוטל עליהם במהלך חייהם כתוצאה מכך; השאיפה המתמדת להצליח כנגד כל הסיכויים ולהוכיח את ערכם לעולם .  במחקר הנוכחי נערך שילוב  בין תמות אלו שעלו במחקר האיכותני לבין ממצאיו של המחקר הכמותי, שילוב אשר איפשר הבנה מעמיקה יותר של החוויות של ילדים אשר נולדו להורה עם מגבלה.

ממצאי מחקר זה יתרמו להעמקת ההבנה של קובעי המדיניות  בתחום הזכויות של אנשים עם מוגבלויות בכלל ובפרט בתחום ההורות. מחקר זה מפנה זרקור לצרכיהם הייחודיים של מי שנולדו להורים עם מגבלה ובני משפחותיהם  ועשוי לסייע בפיתוח תוכניות מותאמות להתמודדות עם  האתגרים העומדים בפניהם.

מספר המלצות שעלו במחקר זה כוללות את החשיבות בזיהוי משפחות אלו מוקדם ככל הניתן; פיתוח ויישום תוכניות תמיכה להורים אלו וצרכיהם הייחודיים; הצורך בהסברים כנים וברורים לגבי מגבלת ההורה ומשמעותה; פיתוח מענים לתמיכה בילדים אלו ובבני המשפחה המורחבת ובעיקר, הצורך להכיר בילדים הנולדים להורים עם מוגבלות, לבחון את צרכיהם ולתכנן מענים למשפחתם בעת ילדותם.