תפיסת הקשר עם התינוק וסימפטומים דיכאוניים לאחר לידה: תרומתם של נטיות טיפוליות (caregiving dispositions), תפיסת מסוגלות אימהית ושביעות רצון מהזוגיות

English שלחו לחבר
סטודנט/ית
חייצ'יק-חוברס גל
שנה
2019
תואר
MA
תקציר

אירוע הלידה מאופיין כמעורר שמחה והתרגשות, אך בשכיחות גדולה עשויים להופיע גם רגשות שליליים וקשיי הסתגלות של האישה. שינויי תקופה זו נמצאו כמגבירים את פגיעותן של נשים לאחר לידה לפיתוח תסמינים של הפרעות רגשיות שונות. דיכאון לאחר לידה (Postpartum depression) הינו תופעה שעשויה להתפתח לאחר לידה, שכיחותה נעה בין 10%-15% והיא מוגדרת כאפיזודה של הפרעה דיכאונית מינורית או מז'ורית הצפויה להופיע כארבעה שבועות לאחר הלידה.

השפעת הדיכאון האימהי על הקשר אם-תינוק נמצא במוקד הספרות המחקרית והקלינית מזה שנים, מתוך הבנה כי לסימפטומים הדיכאוניים השלכות שליליות ארוכות טווח על איכות הטיפול בתינוק, על הקשר עימו, וכן על התפתחותו הנפשית והקוגניטיבית.

המחקר הנוכחי בחן את התופעה באמצעות הפריזמה של תיאורית ההתקשרות אשר גורסת כי לאדם דפוסי קשר המתפתחים מגיל ינקות ומלווים אותו לאורך חייו. המחקר התמקד במערכת מתן הטיפול של האם (caregiving) ובתפיסת המסוגלות האימהית. מערכת ה-,caregiving הינה מערכת המקבילה למערכת ההתקשרות של התינוק ומטרתה להבטיח ביטחון, קרבה והגנה, בשעה שהתינוק נמצא במצוקה. מערכת זו היא שמניעה את האדם לפעול למען הקלה על סבלו וקידום רווחתו של האחר. תפיסת מסוגלות אימהית, מוגדרת כאמונה או הערכה של ההורה ביחס ליכולותיו לבצע את משימות ההורות בצורה קומפטנטית ויעילה.

מטרת המחקר הייתה לבחון מהי תרומתם הייחודית של מאפייניי מערכת ה-caregiving של האם ותפיסת המסוגלות האימהית להימצאותם של סימפטומים דיכאוניים ותפיסת קשר עם התינוק בקרב נשים חצי שנה לאחר הלידה, והאם שביעות רצון מהזוגיות תמתן קשרים אלה.

שיטה: במחקר השתתפו 182 נשים בזוגיות בתקופה של חצי שנה לאחר הלידה. המשתתפות מלאו שאלונים אינטרנטיים לדיווח עצמי המודדים את מאפייני מערכת הcaregiving- (CSF), תפיסת מסוגלות אימהית (KPCS), סימפטומים דיכאוניים (EPDS), תפיסת הקשר עם התינוק (PBQ), שביעות רצון מהזוגיות (RAS) וכן פרטי רקע.

ממצאים: 21 נשים (11.60%) נמצאו כסובלות מדיכאון לאחר לידה. השערת המחקר הראשונה אשר הניחה כי יימצא קשר בין מערכת הcaregiving של האם לבין תפיסתה את הקשר עם התינוק אוששה בחלקה. נמצא קשר בין caregiving חרד, אולם לא caregiving נמנע, ותפיסת האימהות את הקשר עם תינוקן. השערת המחקר השנייה אשר הניחה כי יימצא קשר בין מערכת הcaregiving- של האם לבין סימפטומים דיכאוניים לאחר לידה אוששה. השערת המחקר השלישית כי קיים קשר בין תפיסת מסוגלות אימהית לבין תפיסת הקשר עם התינוק אוששה. השערת המחקר הרביעית אשר הניחה כי יימצא קשר בין תפיסת מסוגלות אימהית לבין סימפטומים דיכאוניים אוששה. השערת המחקר החמישית אשר הניחה כי שביעות הרצון מהזוגיות תמתן את הקשר בין ממדי הcaregiving- החרד והנמנע ותפיסת המסוגלות האימהית לסימפטומים דיכאוניים לאחר לידה ולתפיסת הקשר עם התינוק, אוששה בחלקה. נמצא כי שביעות הרצון מהזוגיות ממתנת את הקשר בין caregiving חרד ותפיסת הקשר עם התינוק.

בנוסף, נמצא כי שביעות רצון מהזוגיות מתווכת את הקשר בין caregiving  נמנע וסימפטומים דיכאוניים לאחר לידה באופן חלקי. בעקבות אינדיקציות שעלו ממודל הרגרסיה נבדקו גם מודלים של תיווך עבור המשתנה של תפיסת מסוגלות אימהית ונמצא כי הוא מתווך באופן מלא את הקשרים בין caregiving חרד לסימפטומים דיכאוניים ולתפיסת הקשר עם התינוק.

תרומת המחקר: המחקר הוסיף על הידע הקיים ביחס לגורמי סיכון לפתח סימפטומים דיכאוניים לאחר לידה. כמו כן, המחקר אפשר הבנה טובה ביחס לתרומתם של מאפייני מערכת הcaregiving- להופעתם של סימפטומים דיכאוניים לאחר לידה וכן לתפיסת הקשר של האם עם התינוק בתקופה של חצי שנה לאחר הלידה. ממצאי המחקר עשויים לסייע באיתור נשים הנמצאות ברמת סיכון לפיתוח סימפטומים דיכאוניים לאחר לידה ו/או להתפתחותו של קשר פתולוגי עם התינוק ולאפשר על בסיס ידע והבנה זו, פיתוח של דרכי התערבות בשלבים של טרום הלידה או בתקופה הראשונית לאחר הלידה.