הקשר בין תפיסת טרדות יומיומיות ואובדנים, משאבי התמודדות ותחושת בדידות לבין תחושת אושר בגיל הזקנה

בימינו, עם העלייה בתוחלת החיים ובמקביל לה הירידה בילודה, שיעור אוכלוסיית הזקנים בקרב האוכלוסייה הכללית הולך וגדל. לאור זאת ישנה חשיבות רבה למחקרים אודות אוכלוסיית הזקנים.

גיל הזִקנה הוא גיל כרונולוגי שבו מתרחשים שינויים רבים אשר חלקם מתאפיינים בקשיים פיזיים, קוגניטיביים ורגשיים, ובאובדנים (Kirkevold, Moyle, Wilkinson, Meyer, & Hauge, 2012). בשל שינויים אלו המאופיינים פעמים רבות בסבל אישי, עולה מאוד חשיבות נוכחותה של תחושת אושר בקרב הזקנים. 'אושר' הוא מושג אבסטרקטי, ואסכולות שונות – כגון הדת, הפילוסופיה והפסיכולוגיה – הגדירו אותו הגדרות רבות. לצורך המחקר הנוכחי נבחרה הגדרה רחבה המשלבת מספר אספקטים שונים: "תחושה של שמחה, סיפוק או רווחה נפשית חיובית, מלווה בתחושה שהחיים טובים, משמעותיים וששווה לחיות [כך!]" (בר-טור, 2011).

המחקר הנוכחי בחן תחושת אושר אצל אנשים זקנים לאור אובדנים וטרדות יומיומיות שהם חווים, תוך התייחסות לאופטימיות, לתחושת הבדידות ולתמיכה החברתית, בהתבסס על מודל הדחק וההתמודדות של לזרוס ופולקמן (Lazarus & Folkman, 1984).

אוכלוסיית המחקר כללה 114 גברים ונשים בגיל זקנה (נשים מגיל 62 וגברים מגיל 67), ללא ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, המתגוררים בקהילה. במחקר נעשה שימוש באסופה של חמישה שאלונים מובנים שבהם נבחנו חמישה משתנים: תחושת אושר, תפיסת אובדנים וטרדות יומיומיות, אופטימיות, תחושת בדידות ותמיכה חברתית.

השערות המחקר היו: 1) יימצא קשר שלילי מובהק בין תפיסת אובדנים וטרדות יומיומיות בזקנה לבין תחושת אושר; 2) אופטימיות תימצא כמשתנה מתווך בין תפיסת אובדנים וטרדות יומיומיות בזקנה לבין תחושת אושר; 3) תחושת בדידות תימצא כמשתנה מתווך בין תפיסת אובדנים וטרדות יומיומיות בזקנה לבין תחושת אושר; 4) עוצמת הקשר בין תפיסת אובדנים וטרדות יומיומיות בזקנה לבין תחושת אושר תהיה חלשה יותר ברמות גבוהות של תמיכה חברתית מאשר ברמות נמוכות שלה.

ממצאי המחקר מלמדים כי המשתתפים דיווחו על תחושת אושר גבוהה יחסית, על קשר חיובי גבוה בין אופטימיות ותמיכה חברתית לבין תחושת אושר, וכן על קשר שלילי חזק בין תחושת בדידות לבין תחושת אושר. ממצאי המחקר לא תמכו בהשערה הרביעית בדבר הקשר הממתן של תמיכה חברתית. ממצאי מודל המחקר מלמדים כי תחושת בדידות נמוכה ואופטימיות גבוהה מלמדות על קשר חזק בין משתנים אלו לבין תחושת אושר בגיל הזקנה.  

למחקר הנוכחי יש השלכות תיאורטיות ומעשיות. מבחינה תיאורטית, ממצאי המחקר מעשירים את גוף הידע המחקרי הקיים ומתקפים בחלקם את מודל הדחק וההתמודדות של לזרוס ופולקמן (Lazarus & Folkman, 1987). מבחינה מעשית, ממצאי המחקר מלמדים כי מומלץ שתוכניות ההתערבות להעלאת תחושת אושר בקרב אנשים זקנים תתייחסנה למשאבים פנימיים כגון אופטימיות ותחושת בדידות.