תרומתם של סגנונות התקשרות, יחס הורי, העדפה הורית ושביעות הרצון מהזוגיות לרווחתם הנפשית של אנשים המתמודדים עם מחלות נפש כרוניות

הרווחה הנפשית מוגדרת כשביעות רצונו של האדם מחייו, תדירות הרגשות החיוביים שהוא חווה והערכתו באשר להשגות מטרותיו בתחומי החיים השונים (Diener, Oishi & Lucas, 2003). נמצא כי אנשים המתמודדים עם מחלות נפשיות כרוניות והפרעות אישיות מדווחים בממוצע על רווחה נפשית ירודה המתאפיינת בשביעות רצון נמוכה מהחיים וברמות גבוהות של רגש שלילי כגון דכאון וחרדות (Love & Holder, 2016; Norman et al., 2000). תאוריית ההתקשרות הינה תיאוריה פסיכולוגית מרכזית אשר גורסת כי האדם מפתח דפוסי קשר מגיל צעיר ודפוסים אלו מלווים אותו לאורך חייו ומתבטאים במערכות היחסים השונות שהוא מקיים בבגרותו (Bowlby, 2008). נמצאה עדות לכך שאנשים המתמודדים עם מחלות נפשיות גבוהים במימדי חרדה והימנעות בהתקשרות (Berry et al., 2006). דפוסי ההתקשרות השונים נקשרו ליחס ההורי, ליחסים בתוך המשפחה (Kerns, 2001; Rauer & Volling, 2007) ולהבדלים בשביעות הרצון מהזוגיות (Birnbaum, 2007) והם יכולים לספק הבנה בדבר הגורמים התורמים לרווחתם הנפשית הירודה של המתמודדים עם המחלות הנפשיות.

מחקר זה בחן את הקשר שבין מאפיינים אישיותיים במונחים של סגנון התקשרות לבין תפיסת קשריו של האדם במשפחתו (קרי, תפיסת היחסים עם ההורים, האחים והקשר הזוגי) ותרומתם של אלו לרווחה הנפשית של אנשים עם מחלות נפש כרוניות בהשוואה לאלו מהאוכלוסייה הכללית (non-clinical).  

שיטה:

במחקר השתתפו 73 נבדקים מבוגרים המתמודדים עם מחלות נפש כרוניות (דוגמת סכיזופרניה ומאניה- דפרסיה) ומוכרים למסגרת "סל שיקום" בקהילה ו- 80 נבדקים מהאוכלוסייה הכללית (non-clinical). במסגרת המחקר המשתתפים ענו על שאלוני דיווח עצמי המודדים רווחה נפשית- General Well- Being Scheduler (Dupuy, 1978), סגנון התקשרות- Experiences in Close Relationships Scale (Brennan, Clark & Shaver, 1988), יחס הורי- Parental Bonding Instrument (Parker, Tupling  & Brown, 1979), העדפה הורית- Adult Sibling Relationship Questionnaire (Stocker, Lanthier, & Furman, 1997), שביעות רצון זוגית- Relationship Assessment Scale (Hendrick, Dicke & Hendrick, 1988) ואירועי חיים- Life Events (Solomon, 1995).

ממצאים:

השערת המחקר הראשונה שהניחה שימצא קשר שלילי בין רווחה נפשית לבין סגנון ההתקשרות אוששה ונמצא כי ככל שגבוהה רמת הרווחה הנפשית כך נמוכה ההתקשרות החרדה והנמנעת. השערת המחקר השנייה שהניחה שימצא קשר חיובי בין רווחה נפשית לבין יחס הורי מיטיב אוששה ונמצא כי ככל שגבוהה רמת הרווחה הנפשית כך גבוה הטיפול ההורי ונמוכה השליטה ההורית. השערת המחקר השלישית ששיערה כי יימצא קשר שלילי בין רווחה נפשית ובין העדפה הורית לא אוששה, לא נמצא קשר מובהק בין המשתנים. השערת המחקר הרביעית שהניחה כי יימצא קשר חיובי בין רווחה נפשית לבין שביעות רצון זוגית אוששה ונמצא כי ככל שגבוהה הרווחה הנפשית כך גם גבוהה שביעות הרצון מהזוגיות. השערת המחקר החמישית אשר הניחה כי שביעות הרצון מהזוגיות תמתן את הקשרים שבין סגנון ההתקשרות, היחס ההורי וההעדפה ההורית לבין הרווחה הנפשית לא אוששה. נמצא כי שביעות הרצון מהזוגיות אינה ממתנת אלא מתווכת את הקשר שבין סגנון ההתקשרות הנמנע לבין הרווחה הנפשית. לבסוף, השערת המחקר השישית אשר שיערה כי יימצאו הבדלים מובהקים ברווחה הנפשית בין קבוצת המתמודדים עם מחלות נפשיות לבין קבוצת הביקורת (non-clinical) אוששה, נמצא כי הרווחה הנפשית הממוצעת נמוכה יותר בקרב קבוצת המתמודדים.

במסגרת הדיון עסקנו בחשיבותם של סגנון ההתקשרות ודפוסי היחסים בתוך המשפחה ותרומתם הבולטת לרווחה הנפשית. כמו כן, דנו בקשר הייחודי שבין סגנון ההתקשרות הנמנע לבין הרווחה הנפשית, קשר אשר מוסבר ומתווך באמצעות שביעות הרצון הזוגית.

תרומת המחקר:

המחקר אפשר הבנה טובה ועמוקה יותר של תרומת חוויות העבר וההווה בקשרים בתוך המשפחה (במונחים של  סגנון ההתקשרות, היחס ההורי ושביעות הרצון הזוגית) לרווחתם הנפשית של המתמודדים עם מחלות נפשיות.  ממצאי מחקר זה יכולים לסייע בדיוק והתאמת תוכניות "סל השיקום" אל הצרכנים כך שיצליחו להגביר את שביעות רצונם של המתמודדים עם מחלות נפשיות מהחיים.