כוונת פנייה לעזרה נפשית, מקצועית ושאינה מקצועית בקרב בוגרים צעירים יהודים בישראל: תרומתם של תפיסות, עמדות ומשתנים תרבותיים-דתיים

גילאי הבגרות הצעירה (גילאי 18-30) הינם גילאים בהם מתבצעות בחירות חשובות ונעשים מעברים משמעותיים בחייו של האדם, אך במקביל  שינויים אלו עלולים להוביל להתפתחות משברים נפשיים, ואכן נמצא כי רוב ההפרעות הנפשיות מתפרצות בגילאים אלו. בספרות מתואר כי למרות הסיכון הגבוה בו מצויים בוגרים צעירים אשר חווים מצוקה נפשית, פעמים רבות הם נמנעים מפנייה לעזרה נפשית מקצועית, נוטים לסמוך על עצמם ופונים יותר לעזרה נפשית לא מקצועית.

תהליך פנייה לעזרה נפשית הינו תהליך מורכב וקבלת ההחלטה לגבי פנייה זו מושפעת מגורמים שונים. בספרות מופיעים שני סוגים מרכזיים של עזרה נפשית: עזרה מקצועית ועזרה לא מקצועית. עזרה מקצועית מתייחסת לקבלת עזרה נפשית מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שהוכשרו לעסוק בכך. עזרה לא מקצועית מתייחסת לקבלת עזרה נפשית מאנשים שלא הוכשרו לעסוק בתחום, כגון בני משפחה, חברים, אנשי דת, גורמים קהילתיים ומטפלים ברפואה משלימה. 

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמים הקשורים לכוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית ושאינה מקצועית בהתבסס על מודל כוונת הפנייה לעזרה נפשיתVogel et al., 2005; Vogel et) al., 2006) המניח כי תפיסות סובייקטיביות של האדם ('תפיסה עצמית'), בהן הוא מעריך את ההשלכות של פנייתו לעזרה נפשית מקצועית, ישפיעו על כוונתו לפנות לעזרה נפשית מקצועית, הן באופן ישיר והן בתיווך העמדות הסובייקטיביות של האדם כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית. בנוסף, המודל מציע כי כוונת הפנייה לעזרה יכולה להשתנות בין אנשים בעלי רקע שונה. במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין משתנים של תפיסה עצמית (סטיגמה עצמית, סיכון צפוי, תועלת צפויה ותמיכה חברתית נתפסת), משתנים תרבותיים דתיים (דתיות: זהות דתית; יחס לסמכות דתית; רוחניות הקשורה לדת, רוחניות כללית) ומשתני רקע (גיל, מגדר וטיפול נפשי קודם) לבין כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית ושאינה מקצועית. כמו כן, בהסתמך על מודל כוונת הפנייה לעזרה נפשית נבחן התיווך של עמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית בקשר שבין משתני התפיסה העצמית והמשתנים התרבותיים דתיים לבין כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית. בנוסף, נבדקו הבדלים בכוונת הפנייה לעזרה נפשית, מקצועית ולא מקצועית, וברמת הסטיגמה העצמית בין בעלי הזהויות הדתיות השונות במחקר.

המחקר היה מחקר חתך כמותי והשתתפו בו 282  בוגרים צעירים בגילאי 18-30. משתני המחקר נמדדו באמצעות שאלונים לדיווח עצמי שחולקו ידנית או הועברו דרך קישור באינטרנט למשתתפים.

בהתאם למשוער במחקר נמצא קשר מובהק ושלילי בין סטיגמה עצמית לבין כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית וכן נמצא קשר מובהק וחיובי  ומובהק בין תועלת צפויה לבין כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית. בניגוד למשוער, סיכון צפוי, תמיכה חברתית נתפסת, דתיות ורוחניות כללית לא נמצאו קשורים לכוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית. בנוסף, נמצא שעבור אדם שהיה בטיפול נפשי בעבר כוונת הפנייה לעזרה נפשית מקצועית הייתה גבוהה יותר מאשר עבור אדם שלא היה בטיפול בעבר וכן נמצא כי ככל שהגיל עולה, כך כוונת הפנייה לעזרה נפשית מקצועית גבוהה יותר.

 כמו כן, בהתאם למשוער, נמצא תיווך חלקי של המשתנה עמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית בקשר שבין המשתנים סטיגמה עצמית ותועלת צפויה לבין כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית. בניגוד להשערה, לא נמצא תיווך של העמדות בקשר שבין המשתנים סיכון צפוי, תמיכה חברתית נתפסת, דתיות ורוחניות כללית לבין כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית.

בנוסף, נמצא קשר שלילי ומובהק בין סיכון צפוי לבין כוונת פנייה לעזרה נפשית לא מקצועית וכן נמצא קשר חיובי בין תועלת צפויה ותמיכה חברתית נתפסת לבין כוונת פנייה לעזרה נפשית לא מקצועית. סטיגמה עצמית, דתיות ורוחניות כללית לא נמצאו קשורות לכוונת פנייה לעזרה נפשית לא מקצועית. בנוסף, הגיל נמצא קשור באופן שלילי וברמת מובהקות גבולית לכוונת פנייה לעזרה נפשית לא מקצועית.

זאת ועוד, בניגוד להשערה, לא נמצאו הבדלים בין בעלי הזהויות הדתית השונות בכוונת הפנייה לעזרה נפשית מקצועית ולא מקצועית וברמת הסטיגמה העצמית. בנוסף, רוחניות הקשורה לדת ורוחניות כללית נמצאו קשורים באופן חיובי לכוונת פנייה לעזרה נפשית מרב.

ממצאי המחקר מלמדים על המשמעות הרבה שיש למשתנים סטיגמה עצמית ותועלת צפויה להסבר כוונת הפנייה לעזרה נפשית מקצועית ועמדות כלפי פנייה לעזרה נפשית מקצועית, על המשמעות הרבה של העמדות להסבר כוונת פנייה לעזרה נפשית מקצועית ועל המשמעות של המשתנים סיכון צפוי, תועלת צפויה ותמיכה חברתית נתפסת, להסבר כוונת הפנייה לעזרה נפשית לא מקצועית. לגבי משתני הדתיות, נראה כי למרות המאפיינים הדתיים השונים של המשתתפים, משתנים של תפיסה עצמית הינם בעלי משמעות רבה יותר מאשר משתני הדתיות בהקשר של פנייה לעזרה נפשית, וכן ייתכן כי ישנים רבדים אחרים של דתיות הקשורים לכוונת הפנייה ויש לבדוק אותם. 

מבחינת פרקטית, מהמחקר עולה החשיבות של פיתוח תוכניות התערבות בקרב בוגרים צעירים בישראל להגברת עמדות חיוביות כלפי עזרה נפשית מקצועית, להפחתת הסטיגמה העצמית מקבלת עזרה נפשית מקצועית, להעלאת תפיסת התועלת הצפויה, להפחתת תפיסת הסיכון הצפוי ולהעלאת התמיכה החברתית. בנוסף, חשוב להמשיך ואף להגביר את שיתופי הפעולה הקיימים בין אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש לבין רבנים.