הקשר בין איכות השינה של ילדים בגילאי 10-3 הסובלים מהפרעה על הספקטרום האוטיסטי לבין תחושת הדחק של הוריהם, וההשפעה שיש למשתנים חוללות עצמית, תקווה ואיכות השינה של ההורים על קשר זה

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה דרמטית במספר הילדים המאובחנים עם לקות על הספקטרום האוטיסטי. עליה זו מחייבת בחינה מחודשת של הלקות והשפעותיה על הילד ועל משפחתו. אחד התחומים שבהם בולטים הקשיים של ילדים על הרצף האוטיסטי הוא תחום השינה. מחקרים מראים כי להפרעות שינה אלו יש השפעות שליליות לא רק על הילדים ותפקודם אלא גם על הוריהם. מחקר זה בקש לבחון את הקשר בין איכות השינה של הילדים לבין רמות הדחק של הוריהם. בנוסף, נבדק האם קשר זה מתווך ע"י איכות השינה של ההורים. עוד נבדק האם קשר זה ממותן ע"י שני משאבים אישיותיים של ההורים: תקווה וחוללות עצמית. משאבים אישיותיים אלו נמצאו במחקרים כמשאבים מגנים בסיטואציות טיפוליות. עם זאת, מעולם לא נבדקו השפעותיהם הממתנות של משאבים אלו על הקשר בין איכות השינה של הילדים לבין רמות הדחק של הוריהם.

השערות המחקר

1. יימצא קשר הפוך בין איכות השינה של הילדים הסובלים מ- ASD  לבין תחושת הדחק של הוריהם.
2. איכות השינה של ההורים תתווך את הקשר בין בעיות השינה של הילד לבין תחושת הדחק של הוריו.
3. רמת התקווה של ההורים תמתן את הקשר שבין איכות השינה של הילד לבין תחושת הדחק של הוריו.
4. רמת החוללות העצמית תמתן את הקשר שבין איכות השינה של הילד לבין תחושת הדחק של הוריו.

שיטה

המחקר הנוכחי נעשה בשיתוף פעולה עם המחלקה להתפתחות הילד בבית החולים "שיבא". במחקר נטלו חלק 110 הורים לילדים עם ASD בגילאי 3-10. איסוף הנתונים נעשה באמצעות ראיון טלפוני בו נתבקשו ההורים לענות על שישה שאלונים: שאלון דמוגרפי, שאלוןPSI  לבחינת דחק הורי, שאלון GSE לבדיקת חוללות עצמית, שאלון תקווה של Snyder, שאלון פיטסבורג לבדיקת איכות שינה (PSQI), ושאלון הרגלי שינה של ילדים (CSHQ).

ממצאים

בהתאם למשוער ככל שאיכות השינה המדווחת של הילדים הייתה נמוכה יותר, כך רמת הדחק של הוריהם הייתה גבוהה יותר. בהתאם למשוער, ככל שבעיות השינה של הילד היו חמורות יותר, כך איכות השינה של הוריו הייתה פחותה, וזו תרמה לעלייה ברמות הדחק ההורי. בתאם למשוער, נמצא כי תקווה ממתנת את הקשר בין איכות השינה של הילד לבין תחושת הדחק של הוריו. עם זאת, אפקט האינטראקציה שנמצא היה שונה מששוער. ממצאים הראו כי הורים בעלי רמה נמוכה של תקווה חוו דחק הורי ללא קשר לאיכות השינה של ילדיהם. ברמות תקווה בינוניות וגבוהות נמצא קשר ישיר בין קשיי השינה של הילד לבין רמת הדחק של הוריו, שלא תווך על ידי תקווה. בניגוד למשוער, חוללות עצמית של ההורים לא מתנה את הקשר בין איכות השינה של הילדים לבין רמות הדחק של הוריהם.

דיון

מבחינה תיאורטית, מחקר זה תורם לידע הקיים בכך שהוא בוחן חוללות עצמית ותקווה, משתנים שמעולם לא נחקרו בעבר בהקשר של מיתון הקשר בין איכות השינה של ילדים לבין רמות הדחק של הוריהם, הן באוכלוסייה הכללית והן בקרב הורים לילדים עם ASD. כמו כן, מחקר זה בודק את ההשפעה המתווכת של איכות שנת ההורים על הקשר בין איכות השינה של הילדים לבין רמות הדחק של הוריהם, דבר שמעולם לא נבדק בקרב הורים לילדים עם ASD. המחקר העלה מספר תוצאות, אשר ראוי להמשיך ולחקור אותן. כך, למרות שנמצא כי הילדים סבלו מהפרעות שינה, איכות השינה של הוריהם הייתה טובה. בנוסף, בניגוד לידע הקיים בדבר היותם של משאבי האישיות חוללות עצמית ורמת תקווה משאבים התורמים להפחתת דחק, במחקר הנוכחי נמצא כי הם לא תפקדו ככאלו ולא תרמו למיתון הדחק ההורי.

מבחינת התרומה הפרקטית, מחקר זה שאף להבין טוב יותר את המשתנים שעשויים למתן או לתווך את הקשר בין איכות השינה של הילדים עם ASD לבין רמות הדחק ההורי. המחקר הראה כי הילדים אכן סובלים מהפרעות שינה אשר קשורות לרמות הדחק של הוריהם. נתון זה, מצביע על הצורך לקדם את המודעות בקרב אנשי הטיפול למשמעויות של בעיות השינה של ילדים עם ASD,  ולפתח אמצעים לסייע לילדים ולמשפחותיהם כך שיוכלו לשפר את איכות השינה של הילדים ולסייע להורים להתמודד עם הקשיים. לאור העובדה כי חוללות עצמית ותקווה לא עזרו למיתון הקשר בין איכות השינה של הילדים לבין רמות הדחק ההורי, חשוב לאתר משאבים ואמצעים אחרים שיוכלו למתן את ההשפעות הקשות של קשיי השינה של ילדים על הוריהם.