התנהגות סיכונית בקרב תרמילאים ישראלים והגורמים התורמים לה

צעירים ישראלים רבים יוצאים בשנים האחרונות לטיול ארוך, ליעדים שונים בעולם. בטיולים אלה מתנסים הצעירים בחוויות שונות וחדשות, חלקן בעלות אופי מסוכן, בניהן שימוש בחומרים מסוכנים (כמו אלכוהול וסמים). התנהגויות אלה נמצאו במחקרים שונים קשורות למשאבים שונים.

במחקר הנוכחי נבדקה תרומת משאבים אישיים וקהילתיים שונים בהם מצויד הפרט לניבוי העיסוק בהתנהגות סיכונית, בקרב תרמילאים ישראלים. המשאבים האישיים שנבדקו במחקר הם הערכה עצמית ותחושת שליטה בחיים. במסגרת המשאבים החברתיים נבדקו תמיכה חברתית ומשפחתית, תחושת שייכות לקהילה ותחושת שיתוף. על פי סקירת הספרות, יש חשיבות רבה למשאבים האישיים והקהילתיים, בהם מצויד הפרט לפעילותו בחיי היום יום וכי הם קשורים להתנהגות סיכונית.

במחקר השתתפו 332 תרמילאים ישראלים במקומות שונים בעולם, כאשר הנתונים בו נאספו באמצעות שאלונים לדיווח עצמי. בשאלונים אלה נבחנו רמת הדימוי העצמי ותחושת השליטה של הפרט, כמו גם תחושת שיתוף, רמת התמיכה החברתית ומידת תחושת השתייכותו לקהילה. בנוסף לאלה, נבדקה רמת העיסוק של הפרט בהתנהגות סיכונית.

תוצאות המחקר מראות על קשר שלילי בין תחושת שליטה, הערכה עצמית, תמיכה חברתית ומשפחתית, תחושת שייכות לקהילה ותחושת שיתוף לבין התנהגות סיכונית. כלומר, ככל שהפרט דיווח על רמה נמוכה בכל אחד ממשאבים אלה, כך הוא דיווח על רמה גבוהה יותר של התנהגות סיכונית. זאת ועוד, במודל רגרסיה היררכית שנערך על משתני המחקר נמצא כי המשתנים בעלי התרומה הרבה ביותר לניבוי התנהגות סיכונית הם תחושת השליטה של הפרט, תמיכה חברתית ומשפחתית ותחושת שיתוף.

תוצאות המחקר מאפשרות להוסיף ולהרחיב את הידע הקיים בספרות על משאבים אישיים וקהילתיים שעשויים להיות קשורים לעיסוק בהתנהגות סיכונית בקרב אוכלוסיית התרמילאים. בפן היישומי, באמצעות ההבנה כי התנהגות סיכונית נתרמת ממשתנים שונים, יחד עם מיפוי חלק מהגורמים הקשורים להתנהגות זו בקרב תרמילאים, יוכל המחקר לתרום לפיתוח פעילות הסבר ומניעה עבור הצעירים ואולי אף הקמת מענה הולם עבורם בשטח.