הקשר בין סגנון המנהיגות של מנהל המתנ"ס ומאפייני התפקיד של עובדי המתנ"ס ובין ההתנהגות האזרחית הארגונית של העובדים

עבודה זו מתבססת על ההבנה שלעובד פעולות ומשימות רבות החורגות מהגדרה הרשמית של תפקידו כעובד. פעולות אלה נתונות לשיקול דעתו ולרצונו של העובד ותורמות לתפקודו של הארגון ולהצלחתו. הבנה זו מכונה בספרות המחקרית "התנהגות אזרחית אירגונית" ומאופיינת בעובדים העושים מעל ומעבר לתפקידם ובכך מסייעים להצלחת הארגון ולהשגת מטרותיו (ויגודה-גדות, 1999; (Chiang & Hsieh, 2012.

מחקר זה התמקד בבחינת הקשר בין סגנון המנהיגות של מנהל מתנ"ס ומאפייני התפקיד של עובדי המתנ"ס ובין האזרחות הארגונית של העובדים. מסקירת הספרות עולה שיש קשר בין סגנון המנהיגות של המנהל ובין ההתנהגות האזרחית הארגונית של עובדיו ( Bass,1985; Nahum-Shani & Somech, 2011), וכן בין מאפייני התפקיד של העובדים ובין האזרחות הארגונית שלהם (Eom & Yang, 2014).

השערות המחקר נבדקו בקרב שתי אוכלוסיית המחקר: על פי תפיסת העובדים ועל פי תפיסת המנהלים. השערת המחקר הראשונה הייתה שימצא קשר בין המשתנה סגנון המנהיגות של מנהל המתנ"ס ובין ההתנהגות האזרחית הארגונית של עובדי המתנ"ס. השערת המחקר השנייה הייתה שימצא קשר בין המשתנה מאפייני התפקיד של העובדים (אוטונומיה, זהות התפקיד, משמעות התפקיד, משוב ומגוון כישורים) ובין ההתנהגות האזרחית הארגונית של העובדים. השערת המחקר השלישית הייתה שימצא קשר בין המשתנה סגנון המנהיגות של המנהל ובין המשתנה מאפייני התפקיד של העובד. שאלת המחקר הייתה אם ככל שרמת ההתנהגות האזרחית הארגונית של המנהל תהיה גבוהה יותר גם רמת ההתנהגות האזרחית הארגונית של העובדים תהיה גבוהה יותר.

במחקר השתתפו 36 מנהלי מתנ"ס ו-123 עובדי מתנ"ס בעלי משתני רקע ותפקידים שונים זה מזה. סגנון המנהיגות של מנהל המתנ"ס נבחן על פי שלוש קטגוריות מרכזיות: מנהיגות מעצבת, מנהיגות מתגמלת ומנהיגות נמנעת והתבסס על מודל טווח המנהיגות המלא שהציעו באס ואבוליו (Bass & Avolio, 1990). מאפייני התפקיד נבחנו על פי חמישה סוגים של מאפיינים: מגוון כישורים, זהות התפקיד, משמעות התפקיד, אוטונומיה ומשוב והתבססו על מודל מאפייני התפקיד שהציעו הקמן והולדהם (Hackman & Oldham, 1980).

במחקר שימשו שאלוני דיווח עצמי שאיפשרו לקבל תמונה מקיפה על סגנון המנהיגות, על מאפייני התפקיד, על ההתנהגות האזרחית הארגונית ועל משתני רקע דמוגרפיים של העובדים ושל המנהלים.

השערת המחקר הראשונה אוששה בקרב העובדים אך לא בקרב המנהלים. על פי תפיסת העובדים נמצא קשר חיובי בין סגנון מנהיגות מעצבת וסגנון מנהיגות מתגמלת של מנהל המתנ"ס ובין ההתנהגות האזרחית

הארגונית של עובדי המתנ"ס. לעומת זאת על פי תפיסת המנהלים לא נמצא קשר מובהק בין סגנון מנהיגות מעצבת להתנהגות אזרחית ארגונית של העובדים, וקשר שלילי נמצא בין מנהיגות מתגמלת ובין התנהגות אזרחית ארגונית של עובדי המתנ"ס. לפי תפיסת העובדים נמצא קשר שלילי בין סגנון מנהיגות נמנעת של מנהל המתנ"ס ובין ההתנהגות האזרחית הארגונית של העובדים. לעומת זאת על פי תפיסת המנהל לא נמצא קשר מובהק בין מנהיגות נמנעת ובין התנהגות אזרחית ארגונית של העובדים.

השערת המחקר השנייה לא אוששה. לא נמצא קשר מובהק בין מאפייני התפקיד של העובדים ובין ההתנהגות האזרחית הארגונית שלהם הן על פי תפיסת העובדים הן על פי תפיסת המנהלים.

השערת המחקר השלישית אוששה בחלקה. על פי תפיסת העובד נמצא קשר שלילי בין סגנון מנהיגות נמנעת של המנהל למאפיין התפקיד משמעותיות, אך לא נמצא קשר מובהק בין סגנון מנהיגות מעצבת ומתגמלת ובין מאפיין התפקיד משמעותיות. קשר חיובי נמצא בין סגנון מנהיגות מעצבת ובין מאפיין התפקיד אוטונומיה, וקשר שלילי נמצא בין סגנון מנהיגות נמנעת למאפיין התפקיד אוטונומיה. לא נמצא קשר חיובי בין סגנון מנהיגות מעצבת ומתגמלת ובין מאפיין התפקיד משוב, וכן לא נמצא קשר שלילי בין סגנון מנהיגות נמנעת למאפיין משוב על פי תפיסת העובד. לסגנון מנהיגות מעצבת ולסגנון מנהיגות נמנעת קשר חיובי למאפיין התפקיד זהות על פי תפיסת העובד. לעומת זאת על פי תפיסת המנהל לא נמצא קשר מובהק בין סגנון המנהיגות למאפייני התפקיד אוטונומיה, זהות, משמעותיות ומשוב. המאפיין מגוון כישורים לא נמצא מובהק הן על פי תפיסת העובד הן על פי תפיסת המנהל.

שאלת המחקר לא אוששה. לא נמצא קשר בין ההתנהגות האזרחית הארגונית של המנהל להתנהגות האזרחית האירגונית של העובדים.

אשר להשפעת משתני הרקע על משתני המחקר, נמצא קשר בין הוותק ובין רמת ההתנהגות האזרחית הארגונית של העובדים. בקרב בעלי ותק של למעלה מעשרים שנה רמת ההתנהגות האזרחית הארגונית היא הגבוהה ביותר ואילו בקרב בעלי ותק של ארבע עד שש שנים רמת ההתנהגות האזרחית הארגונית היא הנמוכה ביותר. לא נמצא קשר בין המשתנה השכלה ובין התנהגות אזרחית ארגונית. קשר נמצא בין המשתנה מגדר ובין התנהגות אזרחית ארגונית. בקרב נשים נמצאה רמת התנהגות אזרחית ארגונית גבוהה יותר מרמת ההתנהגות האזרחית הארגונית של גברים. קשר נמצא גם בין המיקום הגיאוגרפי של העובדים ובין רמת ההתנהגות האזרחית הארגונית שלהם. בקרב עובדים ממחוז דרום נמצאה רמת ההתנהגות האזרחית הנמוכה ביותר ואילו בקרב עובדים ממחוז צפון נמצאה רמת ההתנהגות האזרחית הגבוהה ביותר. כן נמצא קשר חיובי בין משתנה הגיל ובין התנהגות אזרחית ארגונית. בקרב העובדים הצעירים, בני 20–29, ממוצע תפקודי ההתנהגות האזרחית הארגונית הוא הנמוך ביותר ואילו בקרב העובדים המבוגרים, בני 40 ומעלה, ממוצע תפקודי ההתנהגות האזרחית הארגונית הוא הגבוה ביותר. נוסף על כך נמצא קשר בין סוג התפקיד של העובדים ובין ההתנהגות האזרחית הארגונית שלהם. בקרב מזכירות נמצאה רמת ההתנהגות האזרחית הארגונית הנמוכה ביותר.  

במחקרי המשך רצוי לבחון את שתי השאלות הבאות: האם יש הבדל בין אזרחות ארגונית המכוונת אל הפרט ובין אזרחות ארגונית המכוונת אל ארגון, ומהו ההבדל בין אזרחות ארגונית המכוונת אל אתגר ובין אזרחות ארגונית המכוונת אל השתייכות בהקשר של החברה למתנ"סים. כמו כן, מעניין להרחיב את המחקר בהיבטים של מגדר וגיל.