משמעות בחיים בקרב מתבגרים: הקשר לסגנון התקשרות שליטה אישית ותמיכה משפחתית וחברתית

גיל ההתבגרות מכוּון לעיצוב זהות עצמית ולהשגה של תחושת תכלית ומשמעות בחיים (אריקסון, 1960). המחקר הנוכחי בחן את האופן שבו המשאבים האישיים של המתבגר (סגנון התקשרות ותחושת השליטה העצמית) והמשאבים הסביבתיים (קשרים משפחתיים וחברתיים), כמו גם פעילות חברתית מקוונת, קשורים לתחושת המשמעות בחיים ולחיפוש אחר משמעות בחיים.

על סמך מחקרים קיימים שיערנו כי יימצאו קשרים שליליים בין מאפיינים של התקשרות לא בטוחה לבין תחושת משמעות בחיים, וקשרים חיוביים בין תחושת שליטה, הערכת היחסים עם ההורים ותחושת תמיכה מצד חברים ואנשים קרובים לבין קיום של תחושת משמעות בחיים. כן שיערנו כי יימצא קשר חיובי בין התקשרות לא בטוחה המאופיינת בחרדה לבין חיפוש משמעות בחיים וקשר שלילי בין התקשרות לא בטוחה המאופיינת בהימנעות לבין חיפוש משמעות בחיים. שאלות המחקר התייחסו להבדלי מגדר במאפייני משמעות בחיים, לאפשרות שיחסים בינאישיים מתווכים בקשר שבין סגנון ההתקשרות לבין תחושת משמעות בחיים, לטיב הקשר בין יחסים בינאישיים לבין חיפוש משמעות בחיים ולטיב הקשר בין מאפייני השימוש במדיה מקוונת לבין מאפייני המשמעות בחיים. כמו כן ביקשנו לבדוק במחקר את שיעורי השונות של קיום וחיפוש משמעות בחיים, המוסברים ע"י משתני האישיות והתמיכה החברתית.

המדגם כלל 246 מתבגרים – 156 בנות ו-90 בנים - בגילאי 12-19  אשר ענו, בכפוף להסכמת אחד ההורים, על שאלונים לדיווח עצמי. חלק מהמשיבים ענו באופן מקוון וחלקם באופן בלתי מקוון. השאלונים אמדו תחושת משמעות בחיים, חיפוש אחר משמעות בחיים (משתנים תלויים), סגנון התקשרות, תחושת שליטה, הערכת היחסים עם ההורים, הערכת התמיכה מצד חברים ואנשים קרובים, מאפייני פעילות חברתית מקוונת ופרטים סוציו דמוגרפיים (משתנים בלתי תלויים).

מן הממצאים עולה כי בהתאם להשערות המחקר, התקיים קשר שלילי בין סגנון התקשרות נמנע וסגנון התקשרות חרד לבין תחושת משמעות בחיים, וקשר חיובי בין תחושת שליטה, הערכת היחסים עם ההורים והערכת התמיכה מצד חברים ואנשים קרובים לבין תחושת משמעות בחיים.  משתני היחסים הבינאישיים לא שימשו גורם מתווך בין סגנון ההתקשרות לבין תחושת המשמעות בחיים. נמצא קשר שלילי בין המֵשך היומי של גלישה באינטרנט לבין תחושת משמעות בחיים. עוד נמצא כי רמת חיפוש המשמעות עלתה עם הגיל וכי התקיים קשר פרבולי בין התקשרות חרדה לבין חיפוש משמעות בחיים, כך שברמות בינוניות של חרדה בהתקשרות הייתה רמת חיפוש המשמעות בחיים גבוהה ביותר לעומת רמה נמוכה או גבוהה של חרדה בהתקשרות.

ממצאי המחקר עשויים לאפשר פיתוח התערבויות לטובת הגדלת  תחושת המשמעות בקרב בני נוער, תוך התייחסות למשתנים אישיים, אישיותיים וסביבתיים של המתבגרים.