בחינת תרומתם של מאפיינים אישיים וסביבתיים להסתגלות של נערות נושרות או בסכנת נשירה מהחברה החרדית

מחקר זה הוא מחקר חלוצי אשר בחן את תופעת הנשירה בקרב נערות חרדיות ושם אותן ב"מרכז המפה" על מנת להעשיר ידע, לבסס את הידע הקיים ולעודד פיתוח ומינוף שירותים עבור אוכלוסייה זו.

מטרת מחקר זה היא לבחון את תרומתם של משאבים אישיים (הערכה עצמית ושליטה), משאבים משפחתיים (התנית אהבה הורית) ומשאבים קהילתיים (רשתות תמיכה) להסתגלותן של נערות חרדיות, כאשר ההסתגלות נמדדה על פי תחושת הרווחה האישית ותפיסת העתיד של הנערות. בנוסף, נבחנו הבדלים בין שלוש קבוצות לגבי משתני המחקר וכן לגבי הקשר הישיר בין המשאבים לבין ההסתגלות: נערות חרדיות נורמטיביות[1] הלומדות במסגרות חינוך חרדיות פורמאליות[2], נערות המגלות קשיי הסתגלות למסגרות החינוך החרדיות ולנורמות בקהילה החרדית, ונערות שנפלטו ממוסדות החינוך החרדיים והן מקבלות מענים במסגרות משקמות בקהילה מטעם השירות למתבגרים צעירות וצעירים במשרד הרווחה.

המחקר התבסס על תיאוריית שימור המשאבים של הובפול (Hobfoll, 1989, 2001) שבמרכזה עומדת ההנחה שאנשים מונעים להשיג, לשמר, להגן ולטפח את הישויות אותן הם מעריכים – משאבים. על פי תיאוריה זו, במצבי משבר הולכים ומדלדלים משאביו של היחיד והדרך לצאת מהמשבר היא לחזק ולהעשיר את מאגר המשאבים העומד לרשות האדם. כמו כן, המחקר הנוכחי התייחס לתיאוריית הצטלבות מיקומי שוליים, לפיה כדי להבין את מצבן של נשים המתמודדות עם מצוקות שונות יש לבחון את הצטלבות מיקומי השוליים שלהן (intersectionality) ולנתח את הקשרים ביניהם (מוצפי – האלר, 2007; קרומר – נבו, 2006; Brah & Phoenix, 2004; Hill Collins, 2000).

במחקר השתתפו 120 נערות חרדיות בגילאי 14-21, המשתייכות כיום או השתייכו בעבר למגזר החרדי והן חולקו לשלוש קבוצות שוות בהתאם להנ"ל. במחקר זה הוצגו לראשונה הבדלים אמפיריים בין שלושת הקבוצות שנבדקו, כך שלנערות נורמטיביות ישנם משאבים רבים יותר והסתגלותן תקינה יותר מנערות המגלות קשיי הסתגלות ונערות שנפלטו. הבדלים אלה נמצאו בכל המשתנים שנבדקו, פרט לתחושת שליטה בחיים. הבדלים אלה באו לידי ביטוי גם ביחס לתמיכת ההורים – האם והאב, כך שלנערות נורמטיביות ישנה תמיכה רבה יותר מהוריהן. כמו כן, נמצאו הבדלים בציפיות לפיתוח חיי משפחה ובשאיפת הנערות לקיים אורח חיים תורני בעתיד בין הנערות הנורמטיביות לבין הנערות שנפלטו, כך שלנערות הנורמטיביות ישנן ציפיות חיוביות יותר בתחומים אלה.

השערות המחקר בדקו את הקשרים בין הערכה עצמית, שליטה, התניית אהבה הורית ומערכות תמיכה לבין הסתגלות, כך שככל שהערכה עצמית, שליטה ומערכות תמיכה היו גבוהים יותר והתניית אהבה הורית נמוכה יותר, כך תחושת הרווחה האישית גבוהה יותר ותפיסת העתיד חיובית יותר. כמו כן, נבחנו שני קשרים עקיפים לפיהם הערכה עצמית מתווכת את הקשר בין התניית אהבה הורית לבין מדדי ההסתגלות, ומערכות תמיכה מתווכות את הקשר בין שליטה בחיים לבין מדדי ההסתגלות.

בהתאם לשתי השערות המחקר הראשונות, ממצאי המחקר בכלל המדגם הצביעו על קשר חיובי בין הערכה עצמית ושליטה לבין מדדי ההסתגלות. השערת המחקר השלישית אוששה בחלקה ונמצא כי אהבה הורית מותנית קשורה באופן שלילי לרווחה אישית בלבד. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין התניית אהבה הורית לבין תפיסת עתיד, פרט לתפיסת העתיד של הנערות בתחום התעסוקה. בבחינת שני הסוגים של התניית אהבה הורית בנפרד (החיובי והשלילי), נמצא כי להתניית אהבה הורית מהסוג השלילי ישנו קשר שלילי לתפיסת העתיד של הנערות. נוסף על כך, בהתאם להשערת המחקר הרביעית, נמצא כי למערכות תמיכה תרומה חיובית להסתגלות. בהתאם להשערת המחקר החמישית, נמצא כי הערכה עצמית מתווכת באופן מלא את הקשר בין התניית אהבה הורית לבין מדדי ההסתגלות. השערת המחקר האחרונה אוששה בחלקה ונמצא כי מערכות תמיכה מתווכות באופן חלקי את הקשר בין שליטה לבין מדדי ההסתגלות.

באבחנה בין הקבוצות בנוגע לקשר בין המשאבים למדדי ההסתגלות, נמצאו הבדלים בין שלושת הקבוצות בקשרים השונים. נמצא כי להערכה עצמית ושליטה תרומה חיובית לרווחתן הנפשית ולתפיסת עתידן של נערות המגלות קשיי הסתגלות ושל נערות שנפלטו, יותר מאשר נערות נורמטיביות. עוד נמצא שבקרב נערות נורמטיביות הקשר בין התניית אהבה הורית לבין ההסתגלות איננו מובהק וכיוון הקשר חיובי, בעוד שבקרב נערות שנפלטו הקשר הוא שלילי ומובהק, ובקרב נערות שמגלות קשיי הסתגלות נמצא קשר שלילי ומובהק רק בבחינת התניית אהבה הורית מהסוג השלילי. כמו כן, נמצא כי בקרב נערות נורמטיביות מערכות תמיכה תורמות לרווחה אישית בלבד בעוד שבקרב נערות המגלות קשיי הסתגלות הודגשה תרומתן החיובית לשני מדדי ההסתגלות. לעומת זאת, בקרב נערות שנפלטו לא נמצא כלל קשר בין מערכות תמיכה למדדי ההסתגלות, פרט לתמיכת האם שנמצאה קשורה באופן חיובי לתפיסת עתידן.

ייחודיותו של מחקר זה היא בכך שהוא מעניק מספר זוויות על עולמן של נערות חרדיות – אוכלוסייה שכמעט ולא נחקרה - פרטנית, משפחתית וחברתית. ממצאי המחקר והשלכותיהם מבטאים את יחסי הגומלין בין עולמה הפרטי של הנערה לבין השתייכותה למשפחה ולחברה חרדית.

ניתוח הממצאים שופך אור לראשונה על מצבן העגום של נערות בעלות קשיי הסתגלות ונערות שנפלטו ביחס לנערות נורמטיביות בחברה החרדית. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבותם של המשאבים שנחקרו ותרומתם להסתגלות תקינה עבור כלל הנערות. נוסף על כך, מחקר זה הציג מודל חדשני המתאר את המשתנה הערכה עצמית כמתווך את הקשר בין התניית אהבה הורית לבין מדדי ההסתגלות, ואת המשתנה מערכות תמיכה כמתווך את הקשר בין שליטה בחיים לבין מדדי ההסתגלות. כמו כן, במהלך ניתוח הממצאים נמצא שמשתנים אלה אף מתווכים באופן חלקי או מלא את ההבדלים בין הקבוצות שנחקרו ומכאן חשיבותם הייחודית.

יש לציין כי מחקר זה שם דגש לראשונה על צרכים מובחנים בין שלושת הקבוצות ומכאן הצורך בפיתוח מענים המותאמים לצרכיהן. ממצאי המחקר עשויים לסייע בתכנון דרכי איתור ומניעה לצד התערבויות טיפוליות ופיתוח מסגרות המטיבות עם הנערות, ולעודד מחקרים נוספים בקרב אוכלוסייה זו.