בריאות נפשית וצמיחה אישית בקרב הורים לתינוקות שנולדו פגים ובמועד

הרחבת המשפחה משנה באופן מהותי את חייהם של חבריה מכיוון שהיא מלווה בשינויים פסיכולוגיים משמעותיים ברמות התוך והבין-אישיות. שינויים נרחבים אלו יכולים להוביל לתגובות פסיכולוגיות חיוביות ושליליות. נסיבות הלידה, המלוות את המעבר המשמעותי, עשויות להשפיע על האופן בו יגיבו בני המשפחה. אחת מנסיבות אלו הינה לידת תינוק פג.

מטרת העל של סדרת המחקרים הנוכחית הייתה להרחיב את ההבנה של תגובות אפשריות של הורים בעקבות לידה של תינוק פג ממבט רב-ממדי וארוך-טווח. מחקר 1 בחן את תרומתה של לידת תינוק פג לבריאותן הנפשית של אימהות במהלך ארבע שנים לאחר הלידה. מחקר 2 בדק את צמיחתם האישית של הורים לילד ראשון לאחר לידת תינוק פג בהשוואה ללידה של תינוק במועד, ממבט דיאדי. לבסוף, מחקר 3 נועד לבדוק את תרומתו של השינוי בבריאות הנפשית במהלך ארבע השנים הראשונות, לצמיחה האישית של אימהות, תוך השוואה בין אמהות לתינוקות שנולדו פגים לבין אימהות לתינוקות שנולדו במועד. בנוסף לכך, בשלושת המחקרים, נבחנה תרומתן של נסיבות לידה נוספות, ו/או משאבים פנימיים וחיצוניים למשתנים התלויים.

מחקר 1 (n=561) מהווה חלק מפרויקט MOST (Mothers of Singletons and Twins). מטרתו הייתה להשוות את השתנותה של בריאות נפשית של אימהות אשר ילדו בנסיבות מעוררות דחק לעומת נסיבות נורמטיביות. כלומר, לידת תינוק פג לעומת לידה לאחר הריון מלא. המחקר גם בחן את תרומתן של נסיבות לידה נוספות (לידה של יחיד/תאומים וילד ראשון/שאינו ראשון), משאבים פנימיים (סגנונות התקשרות) וחיצוניים (איכות חיי נישואין ותמיכת אם) כפי שנמדדו חודש לאחר הלידה להשתנות של בריאות נפשית של אימהות במהלך ארבע שנים לאחר לידה. בנוסף לכך, נבדק תפקידם המתווך של המשאבים החיצוניים בקשר שבין נסיבות הלידה וסגנונות התקשרות לבין השינוי בבריאות הנפשית של אימהות. הממצאים הראו כי חודש לאחר לידה ישנם הבדלים בין בריאותן הנפשית של הקבוצות השונות של אימהות ועלייה כללית במהלך ארבע השנים החולפות מן הלידה. כמו כן, נמצא כי הבריאות הנפשית התייצבה שנה לאחר הלידה וכי השתנותה אינה דומה עבור כלל האימהות. הממצאים גם הראו כי לידת פג, סגנון התקשרות לא בטוח, איכות חיי נישואין נמוכה יותר, גיל צעיר יותר והשכלה גבוהה יותר היוו גורמי סיכון לבריאות נפשית נמוכה יותר. בנוסף, לידת פג, גיל צעיר יותר, השכלה גבוהה יותר ולידות קודמות ניבאו שיפור בבריאות הנפשית שנה אחרי הלידה. נשים עם סגנון התקשרות לא בטוח או איכות חיי נישואין נמוכה יותר דיווחו על בריאות נפשית נמוכה יותר חודש לאחר הלידה, אשר לא השתפרה עם הזמן. בריאותן הנפשית של אימהות מבוגרות יותר או עם השכלה נמוכה יותר אף ירדה במהלך הזמן. כמו כן, איכות חיי נישואין נמצאה כמגבירה או מחלישה את האפקטים של נסיבות הלידה וסגנונות התקשרות על בריאות נפשית חודש לאחר הלידה.

מחקר 2 הינו מחקר אורך בעל שתי נקודות זמן, אשר יישם ניתוח דיאדי (APIM; Actor-Partner Interdependence Model) בבדיקת צמיחתם האישית של הורים לילד ראשון (n=121 זוגות) חודש וחמישה חודשים לאחר לידת פג. הממצאים הראו כי הורים לילד ראשון חווים צמיחה אישית הן אחר לידה של תינוק במועד והן לאחר לידה של תינוק פג וכי הורים לתינוקות פגים דיווחו על צמיחה אישית גבוהה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף לכך, חודש לאחר הלידה, נמצא כי המשאבים האישיים (actor effects) של התקשרות חרדה ויעילות הורית גבוהה יותר תרמו לצמיחה אישית. כמו כן, צמיחה אישית חודש לאחר הלידה הייתה המנבא החזק ביותר של צמיחה אישית ארבעה חודשים לאחר מכן. חמישה חודשים לאחר הלידה, נמצא כי יעילות הורית גבוהה יותר של בן/בת הזוג תרמה לצמיחה אישית (partner effect). מכאן, ניתן להסיק כי לזמן תפקיד חשוב בקביעת אילו משתנים תורמים לצמיחה אישית. יתרה מזאת, ממצאי המחקר מראים כי בשלבים המוקדמים של ההורות, צמיחה אישית היא בעיקר חוויה אינדיווידואלית.

מחקר 3 הינו מחקר אורך, אשר הרחיב מחקרים קודמים באמצעות בדיקה של שלושה נושאים חדשים: א) תרומתה ארוכת-הטווח של לידה מוקדמת לצמיחתן האישית של אימהות ארבע שנים לאחר מכן; ב) הקשר בין ההשתנות של בריאות נפשית, כפי שנמצאה במחקר 1, לבין צמיחה אישית ארבע שנים לאחר הלידה; ג) השתנות של בריאות נפשית כמתווכת בין לידה מוקדמת לצמיחה אישית ארבע שנים לאחר הלידה. במחקר השתתפו 561 אימהות ישראליות כחלק מפרויקט MOST. ממצאים הראו כי אימהות שילדו תינוק פג דיווחו על צמיחה אישית גבוהה יותר ארבע שנים לאחר מכן בהשוואה לאימהות שילדו במועד. כמו כן, בריאות נפשית גבוהה יותר חודש לאחר הלידה ועלייתה במהלך הזמן, ניבאו צמיחה אישית גבוהה יותר. לבסוף, הצמיחה האישית הגבוהה יותר של אימהות שילדו תינוק פג, הוסברה על ידי ההשתפרות בבריאותן הנפשית במהלך הזמן.

סדרת המחקרים הנוכחית תרמה באופן משמעותי לספרות התיאורטית על ידי כך שהראתה כי האפקטים של לידה מוקדמת משתנים עם הזמן. יחד, ממצאי הסדרה מגלים כי למרות שאימהות שילדו תינוקות פגים נמצאות בסיכון מוגבר לבריאות נפשית נמוכה יותר חודש לאחר הלידה, האירוע המשברי יכול לשמש כהזדמנות לצמיחה אישית ולסייע בשיפור תפקודן הרגשי ארבע שנים לאחר האירוע. יתרה מזאת, הממצאים מציגים עדויות אמפיריות חדשות בדבר המנגנון שבאמצעותו אימהות לפגים חוות צמיחה אישית גבוהה יותר מאשר אימהות לתינוקות שנולדו במועד.