התמודדות של רווקים מבוגרים בחברה הדתית לאומית עם איסורים מיניים

ההלכה היהודית אוסרת מגע מיני בין נשים לגברים שאינם נשואים זה לזה. דרישה זו מחייבת רווקים דתיים להתמודד עם קונפליקט מתמשך בין מיניות לבין עולמם הדתי. מטרת המחקר הנוכחי היא לתת ביטוי לקולם של רווקים מבוגרים בחברה הדתית-לאומית המתמודדים עם המתח שבין החינוך לצניעות לבין היצרים המיניים הטבעיים. המחקר מבוסס על ראיונות עומק מובנים למחצה עם 18 גברים: 13 רווקים ו- 5 אשר נישאו בגיל מבוגר. כל המרואיינים הגדירו עצמם כדתיים לאומיים, גדלו בחברה הדתית לאומית והתחנכו במוסדות המזוהים עם חברה זו. כל המרואיינים הם בעלי תואר אקדמי ורובם מתגוררים בירושלים ובמרכז הארץ.

ממצאי המחקר מאפשרים לזהות שתי קבוצות. האחת, כוללת שלושה מרואיינים השומרים על ההלכה ואינם מקיימים מגע מיני לפני הנישואין, והשנייה, כוללת חמישה עשר מרואיינים שלא קיימו את ההלכה בתחום זה וקיימו מגע מיני חלקי שלא במסגרת נישואין. כל המרואיינים פרטו את הקשיים שהם חווים בינם לבין עצמם ומול הסביבה בה הם חיים. בתחום המיני, המרואיינים תיארו מתח רב אותו הם חשים אל מול האיסור ההלכתי הבא לידי ביטוי בתחושת ניתוק מהמיניות אצל אלה השומרים על ההלכה ובתחושות אשמה וייסורי מצפון אצל אלה העוברים על האיסור. במקביל, הם חשים שהחברה רואה ברווקות תופעה מסוכנת המערערת את גבולותיה כשהם כאינדיבידואלים נתונים לביקורת מצד הרבנים על שהם אינם נשואים. עוד עולה מתיאוריהם שהם חשים ניתוק ממשפחתם וחוסר הבנה למצבם, אשר מובילים להסתרת חלקים ניכרים מחייהם בכלל ובתחום המיני בפרט.

המרואיינים פירטו דרכים מגוונות להפחתת המתח התוך אישי שהם חווים בתחום המיני כשבבסיס התמודדותם עומדת ההסתמכות על התחושות וההיגיון שלהם אשר נתפסים, מבחינתם, כמרכזיים יותר מאשר עמדת ההלכה. המרואיינים הציגו הסברים שונים ובכללם שמגע חיוני לבניית הקשר הזוגי, שאיסור הנגיעה אינו חמור יותר מאיסורים אחרים, היו שטענו שההלכה אינה רלוונטית לימינו ואחרים הסבירו שכרגע הם שמים בצד את ההתמודדות מול האיסור.

בפרק הדיון נדונות צורות התמודדות אלה לאור התיאוריה של פסטינגר (1957) והצגת ההתמודדות כמרידה בהתייחסות הקריאה ההלכתית לגוף הגברי.