צמיחה אישית בקרב אימהות לתינוקות פגים: על הקשרים שבין חומרת האירוע, דחק סובייקטיבי ומשאבים אישיים (פנימיים וחיצוניים) לבין צמיחה אישית

סטודנט/ית
רוזן גל
שנה
2016
תואר
MA
תקציר

הורות הינה אירוע משמח המזמן גם תחושות של מתח ודחק. התופעה של לידת תינוקות פגים מהווה אירוע הורות הטומן בחובו דחק בעל מאפיינים ייחודיים. מאפיינים אלו כוללים בין היתר, חשש של ההורים לתינוקם אשר מלווה גם בחוויית מצוקה הקשורה למרחק הפיסי ההכרחי שבין ההורים לבין תינוקם השוהה בפגייה, כמו גם בתחושות של כעס, של כישלון ואף של אבל מצד האם שילדה את תינוקה טרם זמנו. תופעה זו של הורים לפגים החלה להיחקר בשנים האחרונות כאחד מאירועי הדחק אשר יכולים לחולל בהמשך צמיחה אישית.

מחקרים רבים, שבחנו את תופעת הצמיחה האישית בכלל ובהקשר של הורות לתינוקות ולתינוקות פגים בפרט, לא מצאו קשרים עקביים בין רמות הדחק הנתפס לבין הצמיחה האישית. מבין ההסברים שהוצעו לחוסר העקביות הועלו סברות בדבר עוצמתו האופטימאלית של אירוע הדחק והחשיבות של האופן שבו הוא נחווה, כגורמים המנבאים את רמת הצמיחה. בהתאם לכך בחנו במחקר הנוכחי, ככל הידוע לנו לראשונה בהקשר לאוכלוסייה של אמהות לתינוקות פגים, האם קיים קשר קורבילינארי בין הדחק הנתפס לבין הצמיחה המדווחת על ידי האמהות. זאת, תוך השוואה בין הדחק הנתפס בשתי קבוצות סיכון של  תינוקות פגים, סיכון אשר הוגדר אובייקטיבית במדדים רפואיים.

בנוסף, מחקרים מגוונים מצאו קשרים עקביים יחסית בין צמיחה אישית לבין משאבים סביבתיים כגון תמיכה חברתית בכלל, ובין צמיחה של אמהות לתינוקות לבין תמיכת אם היולדת (הסבתא) בבתה בפרט. לאור זאת, בחנו במחקר זה שאלת מחקר ספציפית הנוגעת לתפקיד הממתן של חומרת האירוע (קבוצת סיכון של התינוק הפג) בקשר שבין תמיכה רגשית של אם היולדת בבתה לבין צמיחה. לצד זאת, ולאור העובדה כי במחקרים קודמים נמצאו קשרים לא עקביים בין משתנים אישיותיים שונים לבין צמיחה אישית, ניסה המחקר הנוכחי להרחיב את הידע לגבי תרומתם של מספר משתנים פנימיים (כגון ערך עצמי, וסגנון התקשרות) לצמיחה.

המחקר נערך בקרב 94 אמהות שילדו תינוקות פגים במחלקת הילודים של בית החולים תל השומר בתקופה שבין ינואר 2013 לאפריל 2015: 42 מהן אמהות לתינוקות פגים המצויים ברמת סיכון קל (או ללא סיכון) ו 52 מהן אמהות לתינוקות פגים המצויים ברמת סיכון בינוני-גבוה, עפ"י הגדרות רפואיות. המחקר נערך בשתי נקודות זמן: האחת כחודש מרגע הלידה והשנייה כחודשיים לאחר הגיעו של התינוק לגיל של הריון מלא (גיל חודשיים "מתוקן"). המחקר התמקד בצמיחה אישית על חמשת ממדיה, תוך בחינת הקשר בין מאפייני האירוע האובייקטיביים (קבוצת הסיכון), התפיסה הסובייקטיבית של הדחק, והמשאבים העומדים לרשות האימהות (הן משאבים חיצוניים  - תמיכה רגשית של האם בבתה, והן משאבים פנימיים - סגנון התקשרות וערך עצמי).

ממצאי המחקר מעלים כי רק בממד הצמיחה שינוי רוחני נמצא הבדל ברמות הצמיחה בין שתי קבוצות הסיכון, כך שבקבוצת הסיכון הבינוני-גבוה חוו אמהות שינוי רוחני רב יותר מאשר בקבוצת הסיכון הנמוך. בשאר ממדי הצמיחה לא נמצאו הבדלים ברמות הצמיחה בין שתי קבוצות הסיכון. בנוסף, נמצאו בעקביות קשרים קורבילינאריים בין רמת הדחק הנתפס לבין צמיחה אישית, בממדים של אפשרויות חדשות, חוזק אישי, קשר עם אחרים (כמו גם נטייה לקשר כזה בממד הצמיחה הערכה לחיים), כך שבעוד שאמהות שחוו רמת דחק ממוצעת דווחו על רמת הצמיחה הגבוהה ביותר, הרי שככל שהדחק הנתפס מתרחק מרמתו הממוצעת (בין אם לרמת דחק נמוכה ובין אם לגבוהה), כך הולכת ופוחתת רמת הצמיחה המדווחת של האם. בכל הקשור לתפקידה הממתן של קבוצת הסיכון בהקשר של התמיכה הרגשית של האם (הסבתא) בבתה ותרומתה לצמיחה, נמצאה אינטראקציה מובהקת בשני ממדים (אפשרויות חדשות וחוזק אישי) ונטייה לאינטראקציה בשני ממדים נוספים (קשר עם אחרים והערכה לחיים). בכל ממדים אלו עלתה מגמה ברורה לפיה בקבוצת הסיכון הנמוך, ככל שרמת התמיכה הרגשית של האם (הסבתא) גבוהה יותר, כך מדווחת יותר צמיחה אישית. זאת בעוד שבקבוצת הסיכון הבינוני-גבוה לא נמצא קשר בין התמיכה הרגשית של האם בבתה לבין צמיחה אישית. בנוסף לממצאים מרכזיים אלו, מצביע המחקר גם על קשרים בין משאבים פנימיים לבין צמיחה כמו גם על תרומתם של משתנים סוציו-דמוגרפיים מרכזיים לצמיחה אישית של אמהות לתינוקות פגים.

מחקר זה הינו הראשון לבחון הבדל בצמיחה האישית בקרב אימהות לתינוקות פגים בעלי רמות סיכון שונות מבחינה רפואית וכן הראשון לבחון קשרים קורבילינאריים בין רמות דחק לבין צמיחה באוכלוסייה זו. ברמה היישומית, כתוצאה מהתייחסות למידת הסיכון של התינוק, ומתוך הבנה רחבה יותר של מנבאי הצמיחה השונים של האמהות, יכול המחקר לסייע בבניית כלים לאיתור אוכלוסיות בסיכון וכן בפיתוח ההתערבויות המתאימות להן, תוך התייחסות לנהלי העבודה והתמיכה הנהוגים כיום במרבית מחלקות הפגים בבתי החולים בישראל. 

תאריך עדכון אחרון : 10/11/2019