מחוויותיהן של בנות שאימהותיהן מטופלות על ידי עובדות זרות.

הטיפול הביתי בקשישים באמצעות שילובה של עובדת זרה הפך לפתרון רווח וכיום הוא נחלתן של קבוצות הולכות וגדלות באוכלוסייה. כך גם יותר ויותר נשים בגיל הביניים, או בשלב המכונה "זקנה צעירה" מוצאות את עצמן מטופלות באם המטופלת על ידי עובדת זרה. התארכות תקופת הזקנה מוסיפה שנים לקשר הארוך של הורים וילדים ומאריכה את תקופת הטיפול בהורים. במקביל לשינויים במציאות התרחב המחקר העוסק בהיבטים שונים של התופעה. מרבית המחקר בתחום צמח בתחום מדעי הזקנה, הגרונטולוגיה, כשהדגש הוא על ההתמודדות עם הקשישוּת ובעיותיה הייחודיות. המחקרים הרואים בקשישוּת בעיה נוטים לאתר מוקדי מתח בין דור הילדים, המטפל, לבין ההורים המבוגרים, המטופלים. הם מתמקדים בעיקר בקשיים שנוצרים עקב הזקנה, בטיפול בהורים דמנטיים, במטרה להקל על הסבל של ההורה הדמנטי מצד אחד והמשפחה מצד שני. המיקוד הוא בהיבטים תפקודיים ובדרכי התמודדות, ומשום כך הזרקור מופנה בעיקר לתפקידה של המטפלת העיקרית ו/או ל'דור הביניים' או "דור הסנדוויץ'", שנקלע בין הדאגה לילדים לטיפול בהורים ונשחק במכבש העומסים. סוג נוסף של מחקרים מתמקד בצמדי בנות ואימהות שעדיין שמורות, במטרה לזהות תהליכים בקשרים ביניהן בשלב זה. מחקרים אלה מציגים גישה מקבלת ואופטימית יותר, והם מתמקדים בשלב זקנה שעדיין נחשב זקנה צעירה. למרות ריבוי המחקר בתחומים אלה, חוויותיהן של בנות לאימהות מבוגרות מאוד המטופלות על ידי עובדת זרה לא נחקרו – וזוהי מטרתו של מחקר זה. 

נקודת המוצא של מחקר זה היא כי הקשר בת-אם הוא קשר חי ודינמי גם כאשר האם דמנטית או לחילופין שמורה שכלית אך ירודה מבחינות אחרות. בשונה מהמחקר עד כה שסיפח קטע חיים זה לחקר הזקנה, מחקר זה רואה בפרק זמן זה  שלב מיוחד ומרתק,  בקשר הארוך של בנות ואימהות. מחקר זה ביקש ללמוד על קשר של בנות ואימהות בקטע חיים נוסף זה על רקע הקשר עם האם מראשיתו.

שיטת המחקר שנבחרה היא השיטה האיכותנית המאפשרת לפתח הבנה מעמיקה על החוויה הנחקרת. המחקר מתבסס על ראיונות עומק מובנים למחצה עם 17 בנות. הראיונות נערכו על ידי החוקרת בהסתמך על מדריך ראיון, הכולל התייחסויות לחוויית הקשר בהווה ולאורך החיים מתוך כוונה להתמקד בשינויים שחלו בקשר בשלב הזקנה המאוחרת, ועם כניסתה של העובדת הזרה.

ניתוח הראיונות הוביל לזיהוי תמות המופיעות בכל הראיונות וקטגוריות שנוצרו על פי חוויות של בנות לפי טיפוסי אימהות.  המפגש בין התמות לקטגוריות יוצר מארג (מטריקס) הממפה את החוויה בכללותה. 

להלן הממצאים המרכזיים של המחקר: הממצא הראשון והבסיסי הוא כי בנות בשלב זה מייחסות לקשר עם האם מקום מרכזי וחשוב ביותר מבחינה רגשית ומעשית ומחשיבות את תפקידה בחייהן כקובע וגורלי. ממצא מרכזי נוסף מראה כי בנות רבות חיות עם חוויה בסיסית של חסר בקשר עם האם המלווה את הקשר לכל ארכו. לעומתן, מספר קטן יחסית של בנות חיות עם חוויה אימהית הפוכה. הממצא המעניין הוא כי גם אלו וגם אלו מתמסרות לטיפול באם בזקנתה, אם כי באופנים שונים. ממצא נוסף מגלה כי בעיות של נפרדוּת מלוות את הקשר מראשיתו והן מהוות ביטוי לעמדה ילדית שלא נעלמת בשלב הבגרות. עם זאת, כאשר הבנות נדרשות לטפל באם הן מפתחות עמדה אימהית היוצרת מוטיבציה חיובית בטיפול. ממצא נוסף מגלה כי ניתן לחלק את אוכלוסיית הבנות לקטגוריות לפי טיפוסי אימהות המסבירים הרבה מן הקשיים שחוו בנות אלה עם אימהותיהן בילדות, בבגרות ובזקנה. חוויות של בנות עם אימהות מהטיפוס של 'אם דוחה' או 'אם-ילדה', או 'אם יוצאת שואה' מצביעות על  מצבים בהם קיים קושי להתגבר על חוויה של חסר ובעיות הנפרדות בקשר עם האם. ממצא נוסף, ביחס לעובדת הזרה מצביע שבנות אינן חוות משולש יחסים של בת-אם-עובדת זרה אלא יוצרות קשר נפרד עם העובדת הזרה המטפלת באם. הבנות מוקירות את העובדת הזרה ומעריכות את חשיבותה להן ולקשר שלהן עם האם. משום כך הן רואות וחוות את עובדת הזרה כ'פרויקט' שלהן. על רקע הזרוּת וה'אחרוּת' של העובדת הזרה היחסים של בנות עם עובדות זרות הם אינטנסיביים ומורכבים. ממצא מסכם מראה כי הבנות טרודות בשאלה אם הן בנות טובות לאימהותיהן. המחקר מגלה כי ברוב המקרים יש לבנות מוטיבציה להיות בנות טובות, והן מעבירות את האימהיות שלהן, מילדיהן, לאימהותיהן. הממצאים מראים כי הקשר בת-אם בשלב זה של החיים ממשיך את הקשר שהתהווה לאורך החיים,  אך גם נושא בחובו הזדמנות חדשה לשינוי ותיקון.  בדיון נבחנים הממצאים על רקע הספרות בתחום ובעיקר על בסיס הספרות הפסיכו-אנליטית.