הקשר בין תפיסת המחלה, שליטה עצמית ותמיכה חברתית לבין מצוקה נפשית בקרב חולי סרטן מערכת העיכול: השוואה בין גברים לנשים.

בעשורים האחרונים חלה התפתחות מרשימה באיבחון מוקדם ובטיפולים במחלת הסרטן, עליה בתוחלת החיים ובשיעורי ההישרדות. אולם, מחלת הסרטן נתפסת עדיין כאיום על החיים ומלווה במצוקה  נפשית משמעותית בקרב החולים. מחקרים רבים התמקדו בהבנת מאפייניה ומנבאיה של מצוקה הנפשית. עם זאת, רוב המחקרים התמקדו על סוגי הסרטן השכיחים ביותר, ובעיקר בחולי סרטן השד או סרטן הערמונית, שבהם כל המטופלים הם ממין אחד וניתן להסיק מעט מממצאי המחקר על הבדלים מגדריים.

המחקר הנוכחי עסק בחולים וחולות  סרטן מערכת העיכול, הכולל בתוכו סרטן המעי הגס והמעי הדק, סרטן הקיבה וסרטן הושט, וגם סרטן הלבלב. סרטן מערכת העיכול הינו אחד הגורמים המרכזיים לתחלואה ולתמותה בעולם, מופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים ולכן מתאים להערכת הבדלים מגדריים.

בהתבסס על המודל הקוגניטיבי של דחק  והתמודדות (Lazarus & Folkman, 1984), שאלות המחקר היו: האם יש קשר בין תפיסת המחלה למצוקה נפשית בקרב חולי סרטן מערכת העיכול ומהי תרומתם של משאבי התמודדות: האם שליטה עצמית (משאב אישי) מתווכת ו\או ממתנת את הקשר בין תפיסת המחלה לבין מצוקה נפשית, והאם תמיכה חברתית )משאב חברתי( ממתנת את הקשר בין תפיסת המחלה לבין מצוקה נפשית. בנוסף, המחקר עמד על הבדלים מגדריים בכל אחד מהמשתנים ובקשרים ביניהם.

שיטה: אוכלוסיית המחקר כללה 82 חולים וחולות בסרטן מערכת העיכול המטופלים במכון האונקולוגי, המרכז הרפואי קפלן, כשלושה חודשים ומעלה לאחר האבחנה. המחקר אושר על ידי ועדת הלסינקי של בית החולים. לאחר החתמה על טופס הסכמה מדעת, החולים רואיינו בשאלון שכלל: פרטים דמוגרפיים; שאלונים להערכת תפיסת המחלה (Broadbent, Petrie, Main & Weinmam, 2006); מצוקה נפשית (Derogatis, 2001); שליטה עצמית (Pearlin & Schooler, 1978); ותמיכה חברתית (Goldzweig et al., 2010). משתני חומרת המחלה האובייקטיבית נדלו מתיק רפואי של החולה וכללו: סוג אבחנה, שלב של המחלה וסוג הטיפול.

עיבוד הנתונים כלל בדיקת קשרים דו-משתנים בין תפיסת המחלה, שליטה עצמית ותמיכה חברתית לבין מצוקה נפשית באמצעות מבחן פירסון. לבדיקת השערות המחקר, נעשה שימוש במודל רגרסיה לינארית היררכית בשני צעדים, כאשר בצעד ראשון נבחן האפקט של משתני רקע (בקרה) על מנת לבחון כיצד אלה קשורים למצוקה הנפשית. בצעד הבא נוספו משתני המחקר, על מנת לבדוק משקלם בהסבר המצוקה. בדיקת השערות התיווך והמיתון נעשתה על פי הפרוצדורה "PROCESS" שפותחה על ידי הייז (Hayes, 2013).

ממצאי המחקר העיקריים: בניתוח דו משתני נמצא קשר מובהק בין תפיסת המחלה לבין מצוקה נפשית. השערת תיווך של הקשר בין תפיסת המחלה למצוקה נפשית על ידי משתנה של שליטה עצמית גם היא אוששה: תוצאות בדיקת קשר התיווך מצביעות על תיווך חלקי, שבו קיים אפקט ישיר בין תפיסת המחלה לבין מצוקה נפשית (b=0.22, p<.001), אך הוא מועצם בנוכחות שליטה עצמית (ind. =.026, p<.05). בבדיקת מיתון הקשר בין תפיסת המחלה למצוקה נפשית על ידי שליטה עצמית, נמצא כי ישנה נטיה לאינטראקציה  (β=.02, p=.088). מבדיקת מקורות האינטראקציה עלה כי בקרב חולים עם שליטה עצמית נמוכה יש קשר חיובי חזק בין תפיסת המחלה למצוקה נפשית (b=.58, p<.001) ואילו בקרב חולים עם שליטה עצמית גבוהה הקשר בין תפיסת המחלה לבין מצוקה נפשית חלש יותר (b=.30, p=.02). לעומת זאת, ההשערה על מיתון על ידי תמיכה חברתית לא אוששה.

בחינת התרומה של כלל המשתנים הראתה כי, למרות שהקשר הדו-משתני בין כל אחד ממשאבי ההתמודדות למצוקה נפשית היה מובהק, לא היתה להם תרומה נוספת מעבר לזו של תפיסת המחלה. ההשערות לגבי הבדליים מגדריים במשתני המחקר ובקשרים שביניהם אוששו באופן חלקי. נמצא הבדל מובהק ברמות של מצוקה נפשית בין גברים לנשים, כאשר נשים מדווחות על רמות גבוהות יותר של מצוקה נפשית מאשר גברים, אך לא נמצאו הבדלים במשתנים אחרים של המחקר וגם לא בקשרים שביניהם.

דיון ומסקנות: ממצאי המחקר מצביעים על תרומתה היחודית של התפיסה הקוגנטיבית הסובייקטיבית של החולה את מצבו ואת מחלתו, להסבר השונות של מצוקה נפשית בקרב חולי סרטן מערכת העיכול.  הם מצביעים על  ההשפעה  המתווכת והממתנת של שליטה עצמית כמשאב התמודדות על הקשר בין - תפיסת המחלה לבין מצוקה נפשית. מאידך, הממצא כי ההשערה על מיתון הקשר בין תפיסת המחלה לבין מצוקה נפשית על ידי תמיכה חברתית לא אוששה, סותר את הידוע מהספרות על תמיכה חברתית כגורם ממתן. הממצאים על ההבדלים מגדריים, שנחקרו מעט בקרב חולי סרטן מערכת העיכול, הינם חשובים, משום שהעדר הבדלים מגדריים במשתני המחקר, להוציא מצוקה נפשית, ואי מציאת הבדלים בקשרים שבין משתני המחקר, מצביעים כי גורמים אחרים הם אלו התורמים להבדלים המגדריים ברמת המצוקה הנפשית. למחקר מגבלות בשל השתתפות נבדקים ממרכז רפואי אחד וגודל מדגם קטן, יחסית. מערך המחקר - מערך חתך רוחב - אינו מאפשר להסיק מסקנות על קשרים סיבתיים.

תרומתו היחודית של המחקר הזה, היא בהדגשת החשיבות הרבה של התפיסה הסובייקטיבית של החולה את מחלתו כמנבא את  המצוקה הנפשית של החולים הסובלים ממחלת סרטן מערכת העיכול.

ממצאי המחקר מסייעים בהבנה טובה יותר את צורכיהם הרגשיים של החולים. חשוב כי כל אנשי צוות רפואי והפרה-רפואי אשר באים במגע עם החולה, יהיו מודעים לחשיבות של האופן בו החולה רואה את מחלתו ולקשר ישיר בין תפיסת המחלה לבין מצוקה הנפשית אשר עלולה להשפיע על היענות החולה לטיפולים. ממצאי המחקר יכולים לסייע לתכנון התערבויות טיפוליות תואמות את צורכי המטופלים, אשר צריך לקחת בחשבון את המשאבים העומדים לרשותו של החולה, בראש ובראשונה את תחושת השליטה העצמית של המטופל ואת יכולתו לגייסם, לאור תגובתו הנפשית למצב. המודעות של הצוות רפואי-סיעודי תסייע באיתור המטופלים והפנייתם לטיפול פסיכו- סוציאלי. בתוך תהליך טיפולי פסיכו- סוציאלי, יש להתייחס למחשבות שהחולה מייחס למחלתו, לתחושת היכולת שלו לשלוט בה, אך יש צורך לבדוק משאבי התמודדות נוספים שעומדים לרשותו.

בתחום המחקרי, ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בהעמקת הידע והבנה טובה יותר של מנבאי המצוקה הנפשית. מומלץ לחזור ולהעריך את מקומה של תמיכה חברתית ולהעמיק את ההבנה מהם משתנים אישיותיים או אחרים המעצבים את תפיסתו של החולה ומסבירים את המצוקה הנפשית, והאם קיימים הבדלים מגדריים במשתנים הללו.