תרומתם של משתנים אישיים ותמיכת אם לבריאותן הנפשית של נשים צעירות ומבוגרות הנמצאות בתחילתם של טיפולי פריון.

הצורך בטיפולי פריון מלווה פעמים רבות בתחושות דחק ומצוקה נפשית בקרב נשים. המחקר הנוכחי, שהינו חלק ממחקר רחב- היקף POWER Positive Outlook on Women Entering Reproductive) (treatment, נערך לאורה של גישת הפסיכולוגיה החיובית ועל בסיס המודל התאורטי של לזרוס ופולקמן  (Lazarus & Folkman, 1984). הוא ביקש לבחון את האופן בו המשאבים שעומדים לרשות האשה בתחילת טיפולי הפריון עשויים לתרום לרווחה נפשית גבוהה יותר ומצוקה נפשית נמוכה יותר. לפיכך בחן המחקר קשרים בין משאבים פנימיים של האשה (תקווה, נרקיסיזם ומודעות עצמית על שני היבטיה - רפלקציה ורומינציה) וכן סוגי תמיכה שונים אותם מקבלת האשה מאמה (משאב חיצוני) לבין בריאותה הנפשית של האשה (רווחה ומצוקה נפשית). בנוסף, לאור הידע הרפואי הקשור ל"שעון הביולוגי" של האשה בהקשר לשנות הפריון שלה, בחן המחקר האם קיים קשר בין גיל הנשים (מעל ומתחת גיל 35) לבריאותן הנפשית, והאם קשר זה מתווך על ידי המשאבים האישיים וממותן על ידי המשאב החיצוני של האשה.

במחקר השתתפו 137 נשים (76 נשים בגילאים 20-34, ו61 נשים בגילאים 35-44) לאחר פגישה ראשונה או שניה עם רופא פריון בשתי מרפאות בישראל, שהתבקשו לענות על סדרת שאלונים לדיווח עצמי.

 תוצאות המחקר מגלות כי נשים צעירות יותר מדווחות על מצוקה נפשית גבוהה יותר ועל רומינציה רבה יותר מאשר נשים מבוגרות. בנוסף, רמות גבוהות יותר של תקווה ונרקיסיזם קשורות לרווחה נפשית רבה יותר ואילו רמה גבוהה יותר של רומינציה קשורה למצוקה נפשית רבה יותר בקרב כל הנשים. מעבר לכך, התברר כי תקווה ורומינציה מתווכות בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית. כמו כן,  נמצא כי ככל שהנשים תופסות את התמיכה המעונקת להן על ידי אמן, מסוג מחויבות פעילה, כגבוהה יותר, כך הן מדווחות על רווחה נפשית גבוהה יותר. סוג תמיכה זה גם ממתן את הקשר שבין גיל הנשים לבין בריאותן הנפשית. לעומת זאת ככל שהן תופסות את התמיכה מסוג הגנת יתר כגבוהה יותר, כך הן חשות יותר מצוקה נפשית.

המחקר הנוכחי מדגיש את חשיבות המשאבים האישיים של האשה והתמיכה המותאמת לצרכיה כמשמעותיים לרווחתה הנפשית בתחילת טיפולי הפריון. מעבר לכך נובע מהמחקר כי גיל האשה משמעותי לא רק בהקשר הפיזיולוגי של יכולתה הפיזית להרות, אלא גם בהקשר לבריאותה הנפשית. תוצאות המחקר מצביעות כי לנשים צעירות יש פחות משאבים אישיים להתמודד עם תחילת התהליך של טיפולי הפריון והן תלויות יותר בתמיכת אמן, בכדי להגדיל את רווחתן הנפשית ולצמצם את מצוקתן הנפשית, בהשוואה לנשים המבוגרות יותר. לממצאים אלו יש השלכות יישומיות בקשר לפיתוח התערבויות של הצוותים הרפואיים והפרא - רפואיים העובדים עם נשים בתחילת טיפולי פריון.