הקשר בין התמכרות האב לסמים לתפקודה ההורי של האם וסיפוקה מההורות

התמכרות הורה לסמים מקשה עליו למלא את תפקידיו המשפחתיים (הזוגיים וההוריים), מערערת את יציבות המשפחה כולה ופוגעת בצורכי הילדים. עד כה התמקדה הספרות המחקרית בתרומת ההורה המתמכר (בעיקר האב) לאישיותם ולמצבם של הילדים. ההתמקדות בתרומת התמכרות האב לתפקידה ההורי של בת זוגו שאינה מתמכרת, מצומצמת ומבוססת ברובה על עדויות הילדים. הדבר מעורר תמיהה שכן לא רק שלאם באשר היא תרומה רבה להתפתחות ילדיה, אלא שלאם שבן זוגה מתמכר לסמים, יכולה להיות תרומה מכרעת משום שהיא הנושאת העיקרית, ולעתים הבלעדית, בתפקיד ההורי.   

במחקר זה נבדקה באופן ישיר ההורות של נשים, שבני זוגן מתמכרים (פעילים או נקיים) לסמים. המחקר התבסס על המודל שפיתח בלסקי (Belsky, 1984) להבנת הורות והגורמים התורמים לה באוכלוסייה הכללית. בלסקי ראה את המערכת ההורית כמערכת שבה גורמים אישיים (מאפייני אישיותו של ההורה ומשאביו האישיים) וגורמים סביבתיים (גורמי לחץ ותמיכה קונטקסטואליים) מעצבים את ההורות.

מודל זה הותאם למחקר הנוכחי, כך שיסביר את ההורות בקרב נשים שבני זוגן מתמכרים לסמים. הגורמים הסביבתיים שבהם התמקד מודל המחקר הנוכחי הם: הסתגלותה הזוגית של האישה, חומרת ההתמכרות של בן הזוג, בעיותיו הרגשיות והחברתיות-משפחתיות של בן הזוג, המאפיינות, לרוב, את מצבו של האדם המתמכר. הגורמים האישיים שבהם התמקד המודל הם: אישיות האם ורווחתה הנפשית. הגורם האישיותי שנבחר - "תלותיות" (מושג הלקוח מתפיסתו התאורטית של בלאט (Blatt, 1974) - הוא בעל זיקה ייחודית לאישה שבן זוגה מתמכר. במחקר זה נבחנה תרומתם הדיפרנציאלית של הגורמים שצוינו לעיל לתפקודן ההורי וסיפוקן מההורות של נשים שבני זוגן מתמכרים. תרומת חומרת ההתמכרות לסמים של בן הזוג למשתני האישה (אישיות האישה ורווחתה הנפשית) וסביבתה (הסתגלות זוגית, בעיותיו הרגשיות והחברתיות-משפחתיות של בן הזוג), נבדקה לראשונה במחקר הנוכחי.

אוכלוסיית המחקר מנתה 149 נשים נשואות (שאינן מתמכרות) שבני זוגן מתמכרים לסמים (ברמות שונות של חומרה), ויש להם ילדים משותפים שלפחות אחד מהם בגיל שבין 5 ל-16 שנים. הנבדקות נבחרו מבין נשים הפונות לטיפול ביחידות לטיפול בנפגעי סמים ובמחלקות פרט ומשפחה באגפים לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, כמו גם במרכזים לטיפול בנפגעי סמים השייכים למשרד הבריאות. במסגרת המחקר חולקו הנשים לשלוש קבוצות לפי חומרת ההתמכרות של בני זוגן: נשים שבני זוגן משתמשים בסמים ('מתמכרים פעילים'), נשים שבני זוגן השתמשו בסמים בעבר ('מתמכרים נקיים') ונשים שבני זוגן לא התמכרו מעולם לסמים (קבוצת הביקורת). משתתפות המחקר רואיינו, וענו על השאלונים הבאים: שאלון פרטים אישיים של האם, שאלון "חומרת ההתמכרות של בן הזוג", הכולל את המשתנים: התמכרות בן הזוג (שימוש בסמים) ובעיות רגשיות וחברתיות-משפחתיות (מצב פסיכולוגי-נפשי וחברתי-משפחתי), שאלון "תלותיות", שאלון "הסתגלות זוגית", שאלון "רווחה נפשית" ושאלון "הורות", הכולל את משתנה התפקוד ההורי ומשתנה הסיפוק מההורות.

הממצאים מצביעים על הבדלים בין נשים בהתאם לחומרת ההתמכרות לסמים של בני זוגן. נמצא כי רמת התלותיות של נשים שבני זוגן מתמכרים פעילים גבוהה יותר, ורמות ההסתגלות הזוגית, הרווחה הנפשית, התפקוד ההורי והסיפוק מההורות נמוכות יותר משל נשים שבני זוגן מתמכרים נקיים ומנשים בקבוצת הביקורת. כמו כן נמצאו הבדלים בין נשים שבני זוגן מתמכרים נקיים לבין קבוצת הביקורת, ולפיהם רמת התלותיות של נשים שבני זוגן מתמכרים נקיים גבוהה יותר ורמות ההסתגלות הזוגית, הרווחה הנפשית, התפקוד ההורי  והסיפוק מההורות נמוכות יותר משל קבוצת הביקורת. בניתוחי הרגרסיה להסבר השונות של משתנים אלה נמצא כי התרומה המובהקת, הגדולה והמשמעותית היא של משתנה התמכרות בן הזוג. ממצא זה מלמד על המשקל הרב שיש לחומרת ההתמכרות של בן הזוג על מאפייני האישה (רמת התלותיות שלה, רווחתה הנפשית, הסתגלותה הזוגית, תפקודה ההורי וסיפוקה מההורות).

ממצאי מחקר זה מצביעים על תרומה ישירה ו/או עקיפה של גורמים אישיים (אישיות האישה ורווחתה הנפשית) ושל גורמים סביבתיים (הסתגלות זוגית, בעיותיו הרגשיות והחברתיות-משפחתיות של בן הזוג), ועל תרומתן של אינטראקציות אחדות בין המשתנים לתפקודה ההורי וסיפוקה מההורות של אישה שבן זוגה מתמכר לסמים. בבדיקת הקשרים בין המשתנים נמצאה, לראשונה, עדות לפיה מאפייני האישיות של נשים שבני זוגן מתמכרים לסמים משתנים בהתאם לחומרת ההתמכרות של בן הזוג. הדבר מלמד שדווקא השילוב בין גורמים אישיים לבין גורמים סביבתיים מעצב את התנהגותה ומצבה של האישה שבן זוגה מתמכר. כמו כן, נמצא כי לאישיות/תלותיות האישה (האם) יש תרומה ישירה להסתגלותה הזוגית, לרווחתה הנפשית, לתפקודה ההורי וסיפוקה מההורות, וכן תרומה עקיפה לסיפוקה מההורות. בכך ממצאי המחקר מחזקים את טענתו של בלסקי (Belsky, 1984), כי לאישיות ההורה יש את התרומה הגדולה והמכרעת ביותר להורות, משום שהיא תורמת לה הן באופן ישיר והן באופן עקיף.

למחקר זה תרומה הן לתאוריה והן לפרקטיקה. תרומתו לתאוריה חשובה וייחודית בבדיקה ישירה של ההורות (תפקוד הורי וסיפוק מההורות) של האם (שאינה מתמכרת) שבן זוגה מתמכר לסמים, ובזיהוי הגורמים האישיים והסביבתיים התורמים לה, אופן תרומתם והאינטראקציות ביניהם. כמו כן, נבדק לראשונה הקשר בין חומרת ההתמכרות לסמים של בן הזוג לבין מאפייניה האישיים של האישה ומשתנים נוספים בסביבתה הקרובה הקשורים להורות. ידע זה שהתוסף עשוי לתרום לבניית תכניות התערבות וטיפול יישומיות לנשים שבני זוגן מתמכרים לסמים, ולסייע בהכשרתם של אנשי טיפול העובדים עם מתמכרים לטיפול ממוקד בבנות הזוג עם דגש על תפקידן ההורי, כפועל יוצא של ממצאי מחקר זה.