הקשר בין ייצוגי מחלה, אסטרטגיות התמודדות, אופטימיות ותמיכה חברתית נתפסת לבין איכות חיים תלוית בריאות בקרב נשים חולות בוולוודיניה: השוואה בין נשים חילוניות לנשים דתיות

רקע: וולוודיניה היא מחלה המוגדרת ככאב בפות הנמשך לפחות שלושה חודשים והיא מאופיינת בכאב או בתחושת שריפה, צריבה ואי-נוחות. שכיחותה נעה בין 8%-10% בכל הגילים. מעבר להתמודדות עם המאפיינים הקליניים של המחלה, נשים עם וולוודיניה מתמודדות עם השלכות שליליות רבות של המחלה כאשר העיקרית והחמורה בהן היא פגיעה באיכות חיים תלוית בריאות. מחקרים שנערכו ביחס למחלות אחרות כמו פיברומיאלגיה, תסמונת המעי הרגיז, דלקת מפרקים וסרטן, בחנו את הגורמים הקשורים לאיכות חיים תלוית בריאות ומצאו כי מלבד הגורמים הקליניים והסוציו-דמוגרפיים, גורמים כמו תפיסת המחלה, תגובות רגשיות למחלה, אסטרטגיות התמודדות, אופטימיות ותמיכה חברתית נתפסת, קשורים לאיכות חיים תלוית בריאות. עם זאת, למרות חשיבותם, משתנים אלו טרם נבחנו באופן אינטגרטיבי בקרב נשים עם וולוודיניה בכלל ובקרב נשים מקבוצות ייחודיות (חילוניות ודתיות) בפרט. 

מטרת המחקר: לבחון את הקשר בין תפיסת מחלה, אסטרטגיות התמודדות, אופטימיות ותמיכה חברתית נתפסת לבין איכות חיים תלוית בריאות בקרב נשים עם וולוודיניה, תוך השוואה בין נשים חילוניות לדתיות על בסיס מודל הוויסות העצמי (Leventhal et al., 1980).

שיטת המחקר: מחקר חתך כמותני אשר כלל 207 נשים עם וולוודיניה. לאחר קבלת אישור מוועדת האתיקה של בית הספר לעבודה סוציאלית, הופצו שאלונים אנונימיים מקוונים ומודפסים אשר כללו שאלון איכות חיים תלוית בריאות מקוצר ( SF-12 – Short Form Health Survey) (Ware & Sherbourne, 1992); שאלון תפיסת מחלה מקוצרQuestionnaire)  Brief illness Perception) (Broadbent et al., 2006); שאלון אסטרטגיות התמודדות COPE; Carver et al., 1989)); שאלון אופטימיות כללית (Scheier & Carver, 1985); שאלון תמיכה חברתית נתפסת (Zimet et al., 1988); שאלון מאפייני המחלה ושאלון משתני רקע.

ממצאים: נמצא קשר חיובי ומובהק בין תפיסת מחלה חיובית יותר לבין איכות חיים תלוית בריאות גבוהה יותר. בנוסף, אופטימיות ותמיכה חברתית נתפסת נמצאו קשורות באופן חיובי לאיכות חיים תלוית בריאות, בעוד שהתמודדות ממוקדת רגש נמצאה קשורה באופן שלילי לאיכות החיים. לא נמצא קשר מובהק בין התמודדות ממוקדת בעיה לבין איכות חיים תלוית בריאות. כמו כן, נמצא כי נשים דתיות דיווחו על תפיסת מחלה חיובית יותר ועל איכות חיים תלוית בריאות גבוהה יותר בהשוואה לנשים חילוניות. במודל הרגרסיה נמצא כי תפיסת מחלה, אופטימיות ותמיכה חברתית נתפסת הסבירו באופן מובהק 45% מהשונות של איכות חיים תלוית בריאות. לבסוף, לא נמצאו אפקטים מובהקים של תיווך על ידי אסטרטגיות התמודדות או מיתון על ידי אופטימיות ותמיכה חברתית נתפסת.

מסקנות: הממצאים מדגישים את חשיבותם של גורמים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים בהבנת איכות חיים תלוית בריאות בקרב נשים עם וולוודיניה. תפיסת המחלה נמצאה כמרכיב מרכזי בהסברת איכות החיים מעבר למשתנים סוציו-דמוגרפיים, ואילו אופטימיות ותמיכה חברתית נתפסת נמצאו כמשאבים התורמים ישירות לאיכות החיים. ממצאים אלו מרחיבים את יישום מודל הוויסות העצמי להבנת ההתמודדות עם וולוודיניה ומצביעים על חשיבות פיתוחן של התערבויות טיפוליות ממוקדות בתפיסת המחלה וחיזוק משאבים אישיים וחברתיים, תוך רגישות להקשר התרבותי של המטופלות.

חשיבות המחקר: מבחינה תיאורטית, המחקר בחן את הקשר בין תפיסת מחלה, אסטרטגיות התמודדות ומשאבים של אופטימיות ותמיכה חברתית נתפסת לאיכות חיים תלוית בריאות בקרב נשים עם וולוודיניה בהתבסס על מודל הוויסות העצמי, ובכך הוא מעשיר את הידע התיאורטי הקיים. מבחינה יישומית, המחקר תורם להבניית תוכניות טיפול מותאמות לנשים עם וולוודיניה, עם דגש על חשיבות ההתערבות בתפיסת המחלה עצמן, לצד חיזוק משאבים אישיים ובין-אישיים.