מעורבות חברתית פוליטית של המחלקות לשירותים חברתיים: מבט ארגוני

מחקר זה עוסק ביכולת של המחלקות לשירותים חברתיים להתמקם כשחקניות משמעותיות ורלוונטיות במרחבי הארגון והעשייה הציבורית המקומית, להשפיע על המרחב הציבורי ולקדם תפיסות חברתיות וצדק חברתי. תפקידן של המחלקות לשירותים חברתיים (להלן, המש"ח) הוא, בין היתר, לפעול לטיפול בבעיות חברתיות ולהוות גורם מתכלל מרכזי במרחב החברתי-פוליטי בין התושב לרשות, כפי שמוזכר בהוראות תע״ס 1.20 של משרד הרווחה והביטחון החברתי. כלומר, להיות שחקן מרכזי ברמת הרשות המקומית סביב סוגיות חברתיות. תפקיד זה נגזר מתפיסות היסטוריות, מקצועיות ואתיות אשר מייצגות עמדה פרופסיונאלית הדורשת מהמחלקות לשירותים חברתיים להיות מעורבות ברמה חברתית ופוליטית על מנת לקדם צדק חברתי. ניתן לתאר תפקיד זה באמצעות המונח ׳מעורבות חברתית-פוליטית׳, הקשור בעבותות לעקרונות היסוד של מקצוע העבודה הסוציאלית. יחד עם זאת, מונח זה לא מומשג דיו ברמה התיאורטית והמעשית.

הרשות המקומית ומערכות היחסים הפנים ארגוניות ברשות הינם גורמים משמעותיים עבור היכולת של המש"ח להיות מעורבת חברתית ופוליטית במרחב המקומי. על אף היותו של השלטון המקומי שחקן משמעותי מאוד בזירת הפעולה של מחלקות לשירותים חברתיים, הן כארגון מעסיק והן כמתווה של ההקשר הארגוני הרחב, יש מעט ספרות מקצועית בעבודה הסוציאלית אשר עוסקת בו בהקשרים אלה. בנוסף, הספרות העוסקת בהיבטים של מעורבותה החברתית של המש״ח, דוגמת הספרות העניפה העוסקת בפרקטיקת מדיניות, מאירה את נקודת המבט של העובדות הסוציאליות בלבד. כך, העמדות והתפיסות של שחקנים בכירים ברשות נעדרים מהדיון אודות האפשרות של המחלקות לש"ח לכונן עצמן כשחקניות חברתיות-פוליטיות ברמה המקומית. 

על מנת להאיר פערים אלה, מחקר זה יתבסס על התיאוריה הניאו-מוסדית כדי להציע מבט ארגוני על התרבות הארגונית ברשות המקומית ובמש"ח. כך, מחקר זה יבחן כיצד התפיסות, העמדות, והנחות יסוד של שחקנים בכירים מאפשרות, תומכות או מעכבות את האפשרות של המש"ח לייצר מעורבות חברתית פוליטית ברמה המקומית. בנוסף להבנת המשמעויות הארגוניות בזירה החברתית-פוליטית המקומית, מחקר זה שם לעצמו למטרה לאפיין את המושג מעורבות חברתית-פוליטית ולהניח את התשתית התיאורטית להמשך פיתוחו, כמו גם לנסות לתאר את האופנים בהם מעורבות חברתית-פוליטית נוצרת ובאה לידי ביטוי ברמה המקומית. המחקר התמקד בשאלות המחקר הבאות: 

מחקר איכותני זה התבסס על המסורת המחקרית של אתנוגרפיה מוסדית, והתמקד בשתי רשויות מקומיות. בהתאם לעקרונות האתנוגרפיה המוסדית, הצעד המחקרי הראשון כלל ריאיון עם מנהלות המש"ח של שתי הרשויות, על מנת לאתר דמויות וממשקים משמעותיים ברשות עבור המש"ח והתוויית המשך המחקר. בהתאם לכך, רואיינו בהמשך דמויות מפתח במרחב המקצועי והפוליטי ברשות. בסך הכל רואיינו למחקר 10 משתתפים, 6 ברשות אחת ו-4 ברשות השנייה. כלי המחקר היה ראיונות עומק חצי-מובנים, וניתוח הממצאים התבצע באמצעות ניתוח תמטי. לאורך ניתוח הראיונות התבהר כי יש לחלק את המרואיינים לשלוש קבוצות: מנהלות המש"ח, דרג פוליטי בכיר, ודרג מקצועי בכיר. חלוקה זו נועדה לשרת את ההבנה על נקודות המבט השונות שמחזיקים שחקנים בסביבה הארגונית וכיצד ניתן להבין את המשמעויות שלהן עבור ממשקי העבודה בין הגורמים השונים.

ממצאי המחקר העלו תמונה מרובדת של המשימה לייצר מעורבות חברתית פוליטית. ראשית, נראה כי המש"ח מתמודדת עם עמדה פוליטית-ארגונית של שוליות יחסית הקשורה בתפיסות ובעמדות של בכירי הרשות אודות המש"ח. תפיסותיהם של הבכירים התגלו לרוב כמשקפות תפיסות חברתיות רווחות הרואות את תפקידה של המש"ח כממוקדת ב"עזרה פרטנית לאוכלוסיה במצוקה". בנוסף, בכירי הרשות מתמודדים עם פערי ידע משמעותיים אודות משימתה החברתית ופועלה של המש"ח ברשות, אשר נגרמים בעקבות מרחק פיזי-מבני של עובדי הרשות מפעילות המש"ח והתרחקות רגשית בגלל אופי התכנים המורכבים בהם המש"ח עוסקת. תפיסות הבכירים על עבודת המש"ח, יחד עם פערי הידע הללו, נקשרים לדינמיקה ארגונית מעגלית המשמרת ומעצבת את הנחות היסוד של הבכירים אודות המש״ח. ממצא משמעותי נוסף שעלה במחקר בהקשר זה הוא פרדוקס הצמיחה והצמצום שהמש"ח מתמודדת עימו, המבטא את המתח הארגוני הקיים בין הרצון של המש״ח להתרחב ולספק שירות מקצועי ואיכותי נרחב, לבין הצורך של הרשות להצניע את פעילות המש״ח. 

שנית, ובמובן מסוים כתגובה לעמדה מוחלשת זו של המש״ח, נמצאו שלושה מרכיבים אשר הינם חלק מאסטרטגיה של המש"ח, בשותפות הדרג הפוליטי, שמכוונת לייצר התמקמות חברתית מחודשת של המש״ח ברשות. (1) "משולש הכוח", אשר מתאר את הקשר בין ראש הרשות, מחזיק תיק הרווחה ברשות, ומנהלות המש"ח. על מנת למנף את כוחו של משולש זה נדרש ראש רשות בעל תפיסות חברתיות, מחזיק תיק בעל כוח פוליטי משמעותי בזירה המקומית, ודינמיקה השומרת על נפרדות מסוימת בין הפוליטי למקצועי אך גם מאפשרת את המעורבות של כל דרג בעולם המקביל לו. (2) נירמול פעילות המש"ח וקידום שירותים אוניברסליים; וכן (3) מיפוי הזירה ורתימת בעלי כוח לשותפויות משמעותיות. אסטרטגיות ההתמקמות מחדש של המש"ח יחד עם הדרג הפוליטי יכולים לאפשר מעגל משוב חיובי לשינוי של הדינמיקה המעגלית הארגונית הנמצאת בבסיס העמדה השולית של המש״ח. 

הדיון מציג תרומה כפולה של מחקר זה. ראשית, המחקר מציע פיתוח תיאורטי של המושג מעורבות חברתית-פוליטית ומציב כך תשתית להעמקת המחקר בתחום. שנית, המחקר מאפיין גורמים מעכבים, דוגמת ריחוק ותפיסות שוליות של המש״ח, המחלישים את עמדת הכוח של המש״ח ברמה המקומית, וכן מתאר תהליכים הפוכים המאפשרים למש״ח לצבור הון פוליטי ועמדת כוח ברמה המקומית ולמצב את עצמו כשחקן בעל משמעות מרכזית לעיצוב השדה החברתי, דוגמת הרחבת השירותים האוניברסליים. כך, מחקר זה מרחיב את ההבנה שלנו אודות המערכת השלמה הנדרשת על מנת לאפשר מעורבות חברתית פוליטית של המחלקות לשירותים חברתיים. תרומה נוספת הינה ההתבוננות על היצירה המשותפת של ערך ציבורי-חברתי בין הדרג הפוליטי למקצועי כמשימה של השירות הציבורי המקומי לאורה של התפיסה הניהולית של ערך ציבורי ובאמצעות מעורבות חברתית-פוליטית. שותפות זו מקרבת בין העולמות הפוליטיים והחברתיים ומאפשרת עיצוב מחדש של הסיפור החברתי הרחב ושל הסביבה הארגונית.