ייצוגי אִמָּהוּת כפי שעולים בפרופיל של האם הידוענית ברשת החברתית אינסטגרם בישראל

מחקר זה בוחן את ייצוגי האִמָּהוּת כפי שעולים מתוך עמודי הפרופיל של האִמָּהוֹת הידועניות ברשת החברתית אינסטגרם בישראל. שתי אידיאולוגיות מרכזיות ביחס לאִמָּהוּת נידונו בהקשר לייצוגי האִמָּהוּת. הראשונה "אידיאולוגיית האִמָּהוּת האינטנסיבית", אשר שמה במרכזה את ההפרדה בין המרחב הציבורי בו פועלת האם למרחב הפרטי בו היא פועלת. לפי אידיאולוגיה זו על האִמָּהוֹת להקדיש את מלוא משאביהן בגידול ילדיהן תוך הסטת צרכיהן האישיים. האידיאולוגיה השנייה "אידיאולוגיית האִמָּהוּת החדשה" התפתחה לאורה של אידיאולוגיית האִמָּהוּת האינטנסיבית. אידיאולוגיה זו מציבה אידיאל של אִמָּהוּת מושלמת הכוללת מערכת של ערכים, נורמות ופרקטיקות. היא משבחת ומהללת את תפקיד האִמָּהוּת, אך בפועל מקדמת ציפיות וסטנדרטים של אִמָּהוּת מושלמת, שהינה בלתי ניתנת להשגה בעבור מרבית האִמָּהוֹת.

סקירת הספרות הצביעה על כך שייצוגי האִמָּהוּת במדיה משעתקים, מבנים חברתיים ומבססים את אידיאולוגיית "האִמָּהוּת החדשה", אשר עלולה להשפיע באופן שלילי על האִמָּהוֹת הנחשפות אליה. ההיחשפות התדירה של אִמָּהוֹת לתכנים המחזקים את אידיאל האִמָּהוּת האינטנסיבית והאימהות החדשה עלולה להוביל לתחושות תסכול והאשמה עצמית לאור הפער בין חוויית האִמָּהוּת לבין הציפיות והנורמות החברתיות אשר מעמיד אידיאל זה. אִמָּהוֹת בישראל עשויות להיפגע אף יותר מהחשיפה לאידיאלים אלו בשל קידוש האתוס המשפחתי, העיסוק המתמיד בדמוגרפיה, שיעור הפריון הגבוה וסיבות תרבותיות, דתיות והיסטוריות שמרניות אחרות.

לאור המידע המצומצם בספרות המחקרית אודות ייצוגי האִמָּהוּת באמצעי התקשורת בישראל, ובאופן ספציפי בקשר לפרופיל של האם הידוענית ברשתות החברתיות, בחרנו לעסוק בייצוגי האִמָּהוּת של הידועניות ברשתות החברתיות תוך התמקדות ברשת האינסטגרם.

מטרת המחקר הייתה לחשוף ולנתח את האופנים בהם האידיאולוגיות שהוזכרו מוצגות בפרסומי האִמָּהוֹת הידועניות. שאלות המחקר היו: 1) אילו ייצוגי אִמָּהוּת מיוצגים בפרופיל של האם הידוענית הישראלית ברשת האינסטגרם 2) אילו אידיאולוגיות ביחס לאִמָּהוּת באות לידי ביטוי בפרסומי הידועניות הישראליות 3) אילו אתגרים וקונפליקטים מציגות האִמָּהוֹת וכיצד הן מתמודדות איתם.

המחקר נערך בגישה איכותנית המאפשרת לחקור את המציאות הנתפסת באופן הוליסטי, תוך חשיפה של ריבוי קולות, מורכבויות וסתירות. איסוף הנתונים, ניתוחם והדיון בהם נעשו לאורן של התיאוריה הפמיניסטית ועל בסיס תיאוריית ההבניה החברתית ותיאוריות הייצוג (קמה ופירסט, 2015) שתי האחרונות רואות בייצוג התקשורתי תוצר של תהליכים מורכבים של עבודה סמלית המושתתת על אידיאולוגיה מסוימת.

הפרסומים אשר בחרנו לחקור ענו על הקריטריונים הבאים: רלוונטיות לנושא המחקר, עמודים פעילים ועדכניים המאופיינים בעושר מידע ובעלי מספר העוקבים הרב ביותר. הפרסומים לוקטו מ-15 עמודי אינסטגרם השייכים לאִמָּהוֹת ידועניות ישראליות, אשר ילדו בשלוש השנים האחרונות ונדגמו בדגימה מכוונת. הם כללו תוכן כתוב, תמונות וסרטונים אשר פורסמו בין השנים 2020-2022. הפריטים נותחו באמצעות ניתוח שיח פמיניסטי-ביקורתי ונטנוגרפיה.

ניתוח הממצאים העלה ארבע תמות מרכזיות אשר עלו מתוך ייצוגי האִמָּהוּת בעמודי הפרופיל של הידועניות, כאשר כל אחת מהן נחלקה לתתי תמות: 1. עיצוב הזהות האימהית 2. עבודת האימהות 3. הגוף האימהי ו-4. סדקים באידיאל האימהות החדשה. על בסיס התמות נבנה מודל ייחודי לניתוח ייצוגי האִמָּהוּת המתבסס על תיאוריית ההבניה החברתית ורעיון המציאות הסמלית, אשר הותאם לייצוגים שנמצאו בעמודי הפרופיל של הידועניות.

ממצאי המחקר הראו כי ה'מציאות' שהציגו הידועניות ביחס לאידיאולוגיית האִמָּהוּת הרווחת נעה על רצף שהיה מצוי בין שני קטבים: 'מציאות סמלית' חד ממדית מול 'מציאות סמלית' מורכבת. לרוב, האופן שבו ייצגו הידועניות את אִמָּהוּתן שיקף מציאות סמלית חד ממדית דרכה מוצגת זהות דיגיטלית אמהית המחזקת ומבססת את הערכים והנורמות של אידיאולוגיית האִמָּהוּת החדשה. לצד אלו, נמצאו גם ייצוגים אשר שיקפו מציאות סמלית מורכבת יותר, כזו אשר נתנה ביטוי למגוון רחב של רגשות, תפיסות ופרקטיקות ביחס לאִמָּהוּת. דרך ייצוגים אלו הוצגה זהות דיגיטלית אִמָּהית המשקפת את מורכבות החיים של הידועניות כאִמָּהוֹת ובטאה מודל אימהי חלופי המערער על הערכים והנורמות המקודמים באמצעות אידיאולוגיית האִמָּהוּת הרווחת.

ברמה התאורטית המחקר הצביע על כך שהמציאות הסימבולית אשר השתקפה דרך פרסומי הידועניות היא מראה לייצוג האִמָּהוּת ביחס לאידאולוגיית האִמָּהוּת הרווחת. בהיבט הפרקטי, המחקר מספק תשתית להבנה רחבה וטובה יותר של התכנים במדיה החברתית המקוונת אליהם נחשפות אִמָּהוֹת טריות רבות, להם יש פוטנציאל השפעה משמעותי בתהליך הלמידה של האִמָּהוֹת את תפקידן החברתי, ובעיצוב תפקידה ואופייה הרצויים של האם על פי הערכים המנחים בחברה הישראלית.