תרומתם של אירועי חיים מעוררי דחק, תפיסת היחס ההורי בעבר, מסוגלות עצמית ומערכות תמיכה לרגשות חיוביים ושליליים של בוגרים צעירים – השוואה בין צעירים שגדלו במסגרות חוץ ביתיות לבין צעירים שגדלו במשפחה הביולוגית

רקע ומטרות: "בגרות בהתהוות" )2007 (Arnett,, היא שלב התפתחותי הנע בין גילאי 18 עד 25.  הצעירים כבר אינם מתבגרים, אך עדיין גם לא מבוגרים ועליהם להתמודד עם משימות התפתחותיות הקשורות בגיבוש הזהות הבוגרת שלהם (2016 Arnett,). עבור צעירים בוגרי מסגרות חוץ ביתית, שלב זה מהווה אתגר משמעותי במיוחד, הן בשל קשיים כלכליים והן בשל חוסר בתמיכה משפחתית. הם נאלצים להתחיל חיים עצמאיים ולקבל אחריות בתחומים רבים בתקופת זמן מואצת מזו של צעירים שגדלים בבית הוריהם (Frimpong-Manso, 2020). בהתבסס על הגישה האקולוגית של ברונפנברנר לחקר הסתגלות האדם לסביבתו (Bronfenbrenner, 1979),  המחקר הנוכחי בחן את תרומתם של משתני עבר של צעירים, משתני אישיות ומערכות התמיכה לרווחתם הנפשית כפי שמתבטאת ברגשות החיוביים והשליליים שלהם. הלכה למעשה בחן המחקר צעירים בוגרי מסגרות חוץ ביתיות וקבוצת השוואה של צעירים שגדלו במשפחה הביולוגית, במטרה ללמוד האם קיימים הבדלים בין שתי הקבוצות.

שיטה: 195 בוגרים צעירים בגילאי 18 עד 25, מתוכם 116 גדלו במשפחה הביולוגית ו79 גדלו במסגרות חוץ ביתיות, מילאו שאלונים לפי הפירוט הבא: שאלון מקוצר של רגשות חיוביים ושליליים (I -PANAS-SF), שאלון אירועי חיים טראומטיים (Potentially Traumatic Events Inventory), שאלון מקוצר של קבלה- ודחייה הורית ((PARQ, שאלון מסוגלות עצמית  ,(GSE) שאלון רב-מימדי של תמיכה חברתית נתפסת (MSPSS) ושאלון דמוגרפי. איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלוני דיווח עצמי, לאחר קבלת אישור ועדת האתיקה של בית הספר לעבודה סוציאלית. ההשתתפות במחקר הייתה על בסיס התנדבותי ובכפוף להסכמה מודעת להשתתף במחקר, תוך שמירת חיסיון פרטי המשתתפים .

הנתונים שנאספו נותחו בתוכנת  Jamoviלבחינת הקשר בין המשתנים התלויים והבלתי תלויים. השערות המחקר העוסקות בהבדלים בין קבוצות המחקר נבדקו באמצעות מבחני t למדגמים בלתי תלויים. ההשערות העוסקות בקשרים בין משתנים נבדקו באמצעות מתאמי פירסון. מבחני רגרסיה נערכו לבדיקת התרומה הייחודית והמשותפת של משתני המחקר להסבר הרגשות החיוביים והשליליים ובכדי לבחון את התפקיד הממתן של מבוגר משמעותי בקשר בין יחס הורי בעבר לבין הפן הרגשי של רווחה נפשית.

ממצאים: נמצא כי בוגרי מסגרות חוץ ביתיות חוו יותר אירועי חיים מעוררי דחק מאלו שגדלו בבית הוריהם, אך בו בזמן הם דיווחו על יותר רגשות חיוביים. בנוסף בוגרי מסגרות חוץ ביתיות חוו פחות קבלה הורית הן מצד האם והן מצד האב. עוד נמצא כי בהשוואה לבני גילם שגדלו בבית הוריהם הם זוכים לפחות תמיכה מצד המשפחה , מצד החברים ומצד מבוגר משמעותי שאינו קרוב משפחה. לא נמצאו הבדלים בין הצעירים ברמת המסוגלות העצמית ובדיווח על רגשות שליליים.

בשתי הקבוצות אירועי חיים מעוררי דחק נמצאו קשורים לרגשות שליליים, אך לא נמצא קשר לרגשות חיוביים. בהקשר לקבלה הורית נמצא כי בעוד שבקרב צעירים שגדלו בבית הוריהם קבלה גבוהה מהאב הייתה קשורה לרגשות חיוביים, בקרב בוגרי מסגרות חוץ ביתיות קבלה הורית נמוכה הן מצד האם והן מצד  האב נמצאה קשורה ליותר רגשות שליליים. בשתי הקבוצות נמצא גם, כי ככל שהצעירים דיווחו על יותר מסוגלות עצמית, כך הם דיווחו על יותר רגשות חיוביים ופחות רגשות שליליים. בקרב צעירים שגדלו בבית הוריהם נמצא עוד כי ככל שיש יותר תמיכה משפחתית כך הם מדווחים על יותר רגשות חיוביים ופחות רגשות שליליים, לעומת זאת, בקרב בוגרי מסגרות חוץ ביתיות נמצא שתמיכה משפחתית נמוכה קשורה ליותר רגשות שליליים, לא נמצא קשר עם רגשות חיוביים. בנוגע לתמיכה מחברים נמצא כי מי שגדלו במסגרות חוץ ביתיות דיווחו שתמיכה מחברים קשורה ליותר רגשות חיוביים ופחות רגשות שליליים, לעומתם, בקרב מי שגדלו בבית הוריהם נמצא קשר דומה רק עם רגשות חיוביים. בשתי הקבוצות נמצא גם קשר חיובי בין תמיכה ממבוגר משמעותי אחר לבין רגשות חיוביים.

ההבדל המשמעותי ביותר בין הקבוצות עלה מהאינטראקציות המשולשות שנמצאו. אלו העלו כי בקרב צעירים שגדלו במסגרות חוץ ביתיות כאשר תמיכה מאחר משמעותי הייתה גבוהה, קיים קשר חיובי בין חום וחיבה מהאב לבין רגשות חיוביים, אך קשר זה אינו קיים כאשר תמיכה מאחר משמעותי היא נמוכה. לעומת זאת, בקרב צעירים שגדלו בבית הוריהם כאשר תמיכה מאחר משמעותי נמוכה, קיימת נטייה לקשר חיובי בין חום וחיבה מהאב לבין רגשות חיוביים, אך קשר זה אינו קיים כאשר תמיכה מאחר משמעותי גבוהה יותר.  לבסוף, נמצא כי בעוד שבקרב צעירים שגדלו במסגרות חוץ ביתיות הקשר בין חיבה מאם לבין רגשות שליליים אינו תלוי בתמיכת אחרים. בקרב צעירים שגדלו בבית הוריהם כאשר תמיכה מאחר משמעותי נמוכה, קיים קשר שלילי בין חום וחיבה מהאם לבין רגשות שליליים, אך קשר זה אינו קיים כאשר תמיכה מאחר משמעותי גבוהה.

תרומת המחקר: בשנים האחרונות נבנים מענים שונים עבור בוגרי מסגרות חוץ ביתיות, בהקשר זה, המחקר הנוכחי מקדם פרקטיקה מבוססת ראיות בקשר לצעירים אלו. מרבית המחקרים הנוגעים לבוגרי מסגרות חוץ ביתיות עוסקים בהישגיהם ובמצבם לאחר היציאה מהמסגרת מבחינה כלכלית, מבחינת השכלה, שירות צבאי ושביעות רצון מהחיים. מחקר זה מוסיף רובד נוסף לגוף הידע המחקרי והמקצועי באשר לפן הרגשי של הרווחה הנפשית שלהם, תוך השוואה לקבוצת בני גילם אשר גדלו בבית הוריהם. באמצעות ההשוואה בין הקבוצות, המחקר מאפשר להבין את הפערים הקיימים בין בוגרי מסגרות חוץ ביתיות לאחר סיום ההשמה לבין בני גילם שגדלו בבית הוריהם ומאפשר להתמקד בפיתוח מענים אשר יתרמו לצמצום הפערים ולשיפור הרווחה הנפשית של בוגרי המסגרות החוץ ביתיות.