הקשר בין פרפקציוניזם למצוקה נפשית בקרב חיילים בתפקיד מפקדי כיתות בשירות סדיר: תפקידם הממתן של לחץ תפקידי ותמיכה חברתית
מפקדי כיתות טירונים פועלים לעיתים קרובות בסביבה מאתגרת ומבצעים תפקיד המאופיין בדרישות מרובות. מדובר בבוגרים צעירים בתקופת גיל המאופיינת בשינויים רבים ובקונפליקטים רגשיים, משפחתיים, מקצועיים וחברתיים. מפקדים אלו, אשר חלקם מאופיינים בפרפקציוניזם, משובצים לתפקידים בעלי דרישות גבוהות. פרפקציוניזם נמצא בספרות המחקרית כקשור במצוקה נפשית וחשיבה אובדנית. על אף ההתייחסות התיאורטית הרחבה לקשר בין פרפקציוניזם, מצוקה נפשית וחשיבה אובדנית, הרי שבתחום המחקרי אין התייחסות מספקת לגורמים העשויים להשפיע על קשר זה. מטרת המחקר הנוכחי, אם כן, היא לבחון את הקשר שבין פרפקציוניזם לחשיבה אובדנית ומצוקה נפשית, וכן לבחון את תפקידם הממתן של לחץ תפקידי ותמיכה חברתית בקשר זה. המחקר נשען על המודל התיאורטי רגישות-דחק לפיו האדם ניחן באפיונים מובנים היוצרים מצע פגיע לקשיים נפשיים וכשמצע זה נתקל בגורם דחק כלשהו הוא מניע מצוקה נפשית וחשיבה אובדנית (Monroe et al., 2014; Monroe & Simons, 1991).
המחקר אושר ע"י אגף המחקר הצבאי וועדת האתיקה הצבאית. במחקר השתתפו 111 מפקדי כיתות במהלך שירותם הסדיר בגילאי 18-23. המשתתפים ענו על השאלונים באופן מקוון דרך תוכנת QUALTRICS. כלי המחקר כללו: שאלון למדידת מצוקה נפשית, שאלון מחשבות אובדניות, שאלון להערכת רמת פרפקציוניזם, שאלון למדידת לחץ מדרישות התפקיד, שאלון תמיכה חברתית נתפסת ושאלון דמוגרפי.
ממצאי המחקר מעידים כי נמצא קשר חיובי בין פרפקציוניזם מצד החברה למצוקה נפשית בעוד שלא נמצא קשר מובהק בין הממדים הנוספים: פרפקציוניזם כלפי העצמי ופרפקציוניזם כלפי הזולת למצוקה נפשית. בנוסף, נמצאה מצוקה נפשית גבוהה יותר בקרב מ"כים עם מצב כלכלי ירוד יותר וכאלו המטופלים אצל קציני בריאות הנפש. ממצאי ניתוח הרגרסיה הצביעו על התרומה של פרפקציוניזם מצד החברה להסבר מצוקה נפשית. דחק מדרישות התפקיד ותמיכה חברתית לא נמצאו כגורמים ממתנים, אך תרמו באופן מובהק להסבר מצוקה נפשית כך שדרישות תפקיד גבוהות יותר ותמיכה חברתית מעטה יותר קשורות במצוקה נפשית גבוהה יותר. בשל השונות המועטה שנמצאה בשאלון חשיבה אובדנית, מרכיב זה לא נכלל בניתוח הנתונים.
הממצא העיקרי במחקר הנוכחי הוא כי קיים קשר בין פרפקציוניזם מצד החברה ומצוקה נפשית, כך שככל שרמת הפרפקציוניזם עולה כך גוברת מידת המצוקה הנפשית. ממצא זה מהווה נדבך נוסף בהבנת פרפקציוניזם כמושג מורכב, לעיתים מנוגד, שכולל ממדים אישיים ובין אישיים (Hewitt et al., 2003). ממצא זה תואם ספרות מחקרית קודמת בה נמצא כי הקשר החזק ביותר הינו בין מצוקה נפשית ופרפקציוניזם מצד החברה. יתכן וניתן להסביר את הממצא במאפיינים פסיכולוגיים לא אדפטיביים- התחושה כי הסטנדרטים והדרישות הגבוהות מופנות מן החוץ קשורה ב'מיקוד שליטה חיצוני' ותחושת העדר שליטה.
תוצאות המחקר שופכות אור על הקשר המורכב שבין פרפקציוניזם ומצוקה נפשית, ובכך עשויות לסייע לגורמי בריאות הנפש בצבא ולמפקדים. ממצאי המחקר עשויים להיות משמעותיים הן בתהליכי אבחון ומיון, והן בתהליכים טיפוליים. גם מפקדים עשויים להיתרם מכלים התנהגותיים-קוגניטיביים בכדי לסייע לפקודים המאופיינים בפרפקציוניזם גבוה מצד החברה. בהיבט המערכתי, בשל היות עומס בעבודה אחד הגורמים הקשורים בלחץ (מלאך-פינס וקינן, 2003), ניתן לבחון תוכניות ארגוניות שיבחנו הקלת העומס בעבודה. כמו כן, בשל תרומתה של תמיכה חברתית להסבר השונות במצוקה נפשית במחקר הנוכחי, ניתן לבחון התערבויות קבוצתיות שונות לשיפור מיומנויות חברתיות בקרב מפקדי כיתות.
תאריך עדכון אחרון : 20/11/2022
