חווית הזוגיות של נשים מבקשות מקלט מאריתריאה החיות בישראל

בעשור האחרון מתקיימת עקירה רחבת היקף של אזרחים ממדינתם ונכון לשנת 2021, ישנם בעולם כ-4.1 מיליון מבקשי מקלט, אנשים המבקשים הגנה במדינה שאינה מדינת אזרחותם מטעמי גזע, דת, השתייכות לקבוצה חברתית או השקפה מדינית. מלבדם, ישנם עוד כ-20.7 מיליון איש אשר בקשתם למקלט אושרה וזכו למעמד "פליט" המעניק הגנה וזכויות סוציאליות שונות מתוקף אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים (Figures at a Glance, 2021; הראל, 2015). ממדיה הנרחבים של התופעה מביאים להשפעות נרחבות ברמת הפרט והחברה ועל כן היא ניצבת במקום מרכזי בחקר ההגירה וכן בשיח החברתי והפוליטי בישראל.

המחקר הנוכחי מתייחס לאוכלוסיית מבקשי המקלט הגדולה בישראל ובחן את חוויית הזוגיות של נשים מבקשות מקלט מאריתריאה החיות בישראל. נשים אלו נמלטו ממולדתן בנסיבות שונות וחוו לרוב אירועים טראומטיים, בין אם שהתרחשו במדינת המוצא, במהלך מסע ההגירה או בהגיען למדינה הקולטת (Ghebrezghiabher & Motzafi-Haller, 2015). חייהן בישראל כוללים מצבי דחק רבים בהם מצוקה כלכלית והיעדר של מקורות תמיכה ממסדיים וקהילתיים (קריצמן-אמיר, 2015; Shamir & Mundlak, 2013). הידע הקיים על נשים מקהילה זו מצביע על שכיחות גבוהה יותר של פגיעה ואירועים טראומטיים בארץ המוצא או מחוצה לה (Abraham et. al., 2021). מלבד זאת, הן מהוות מיעוט משמעותי בתוך הקהילה האריתראית החיה בישראל ( כ-13% מתוך אוכלוסייה המונה 21,455 איש), מצב העשוי להוות גורם סיכון נוסף (נתוני זרים בישראל, 2021; צבר ושיר, 2019).

הספרות מייחסת למערכת היחסים הזוגית מקום משמעותי להשפעה על חייו של אדם, בהיותה בעלת פוטנציאלית להוות גורם דחק או חוסן בחייו (Nuttman-Shwartz et. al.,2011; Nelson-Goff et al., 2020). יחד עם זאת, על אף מיקומה המרכזי של מערכת היחסים הזוגית, עיקר המחקרים העוסקים בפליטים בישראל מתמקדים בהיבטים של משפט ובריאות הנפש (Chan et. al., 2016; Yuval et. al., 2017; Youngmann, 2021) ומיעוטם מתייחס לזוגיות

(Nakash et. al., 2016; Birger & Peled, 2017). מחקרם הכמותני של נקש ועמיתיה (Nakash et al., 2016), בחן דכאון לאחר לידה בקרב נשים מבקשות מקלט מאריתריאה ובין ממצאיו עלה קשר בין איכות הקשר הזוגי להתקשרות בטוחה בין אם לתינוקה. מחקרן האיכותני של בירגר ופלד (Birger & Peled, 2017), התייחס לתפיסותיהם של גברים אריתראים בנוגע למיניות ונישואים. המחקר הצביע על השפעות של הקשר החיים בישראל ובייחוד של היעדר מעמד, המפגש עם תרבות שונה ופער מספרי בין גברים ונשים על תפיסותיהם של גברים בנושאים אלו.

לאור הדברים,  מחקר זה בחר להתמקד בחוויית הזוגיות של נשים מבקשות מקלט מאריתריאה החיות בישראל. המחקר הנוכחי התמקד בשתי שאלות: כיצד נחווית מערכת היחסים הזוגית בצל טראומה והגירה? וכיצד מהווה מערכת היחסים הזוגית גורם דחק וחוסן?

המחקר התבצע בשיטה איכותנית- פנומנולוגית בגישה תיאורית, במסגרתה נעשה שימוש בראיונות חצי מובנים. הראיונות כללו שאלות שהתייחסו לסיפור חייהן של המשתתפות, לצד שאלות המתמקדות באספקטים ספציפיים הנוגעים לנושא המחקר, חוויית הזוגיות.  לצורך המחקר רואיינו 14 נשים מבקשות מקלט מאריתריאה החיות בישראל, בגילאי 20 ומעלה, אשר היו או הינן במערכת יחסים זוגית משמעותית אחת לפחות. הראיונות בוצעו בשפה העברית או האנגלית לבחירת המשתתפות, כאשר כלל המשתתפות שולטות באחת מהשפות באופן חופשי יחסית. הראיונות הוקלטו ושוקלטו ולאחר מכן התבצע ניתוח קטגוריאלי אשר התמקד בניתוח תוכן (Denzin, 1983).

ממצאי המחקר העלו תמות רבות בנוגע חוויית הזוגיות אשר אורגנו לשלוש קטגוריות מרכזיות על ציר הזמן: נסיבות היווצרות הקשר הזוגי, ההקשר בתוכו מתקיימת הזוגיות בהווה והחוויה הרגשית בזוגיות. באשר לנסיבות היווצרות הקשר הזוגי נמצא כי שש ממשתתפות המחקר נישאו בנישואי שידוך בהיותן באריתריאה וזאת על מנת למנוע את גיוסן לצבא. מרבית הקשרים האלו לא שרדו ותוארו על ידי המשתתפות כחוויות שעוררו מצוקה רגשית. כמו כן, בקרב כמחצית ממשתתפות המחקר לבן הזוג הנוכחי היה תפקיד משמעותי בהימלטותן מאריתריאה ואצל אחרות, בן הזוג שנבחר היה אדם עימו הן חולקות רקע משותף כלשהו בארץ המוצא.  כאשר מסתכלים על ההקשר בתוכו מתקיימת הזוגיות בהווה, ניתן לראות התייחסות לשתי השפעות מרכזיות המייצרות מתח בקרב הזוגות. הראשונה, מצוקה כלכלית המיוחסת למדיניות ישראל כלפי מבקשי מקלט. השנייה, השפעה של התרבות הישראלית על רצונן של משתתפות המחקר בשינוי במאזן הכוחות הזוגי. בתיאור החוויה הרגשית בזוגית עולה תמונה של חוויית בדידות, העדר תמיכה וכן של כמיהה לתקשורת זוגית תומכת. יחד עם זאת, למרות תמונה דומיננטית של מצוקה והיעדר בקרב מרבית המשתתפות, ישנם גם זוגות המצליחים לקיים דיאלוג ושותפות בקבלת החלטות וכן להוות מקור לתמיכה ולתחושת מסוגלות. כמו כן, הנשים תארו מקורות תמיכה נוספים ובהם אמונה ודמויות משמעותיות בחיי המשתתפות.

מחקר זה  מלמד על מקומה המרכזי של מערכת היחסים הזוגית בקרב נשים מבקשות מקלט מאריתריאה ומרחיב את ההבנה בדבר השפעת הקשר החיים בישראל על הזוגיות ועל מצבן הרגשי. המחקר מאפשר השמעת קול של אוכלוסייה ייחודית בישראל,  אשר קולה כמעט ולא נשמע בשדה המחקר על אף היותה נוכחת מאוד בשיח החברתי והפוליטי. המחקר שואף לסייע לאנשי מקצוע העוסקים בתחומי הגירה וודאי לכאלו העובדים עם מבקשי מקלט ופליטים. ממצאיו מרחיבים את הידע הקיים ומציגים את מציאות חייהם המורכבת של מבקשי מקלט בישראל המושפעת רבות מתנאי פוסט הגירה הכוללים עוני, הדרה ומחסור במקורות תמיכה. כמו כן, הממצאים מעשירים את התיאוריה הקיימת בדבר מקומה של זוגיות כמקור לדחק או חוסן ומצביעים על קושי של בני הזוג להוות מקור לתמיכה הדדית תחת תנאים ייחודיים אלו. צוהר זה לחייהן של נשים מבקשות מקלט החיות בישראל עשוי לשפר את איכות השירותים המוגשת להם וכן לאפשר הבנה טובה יותר של קהילת מבקשי המקלט בכללה עבור אנשי מקצוע והאוכלוסייה הכללית.