הקשר בין חשיפה לאירוע חוֹבְלָני חד-פעמי לבין התפתחות הפרעות נפשיות (מלבד PTSD)

רקע: רוב בני האדם נחשפים לאירוע חוֹבְלָני (כלומר, להתרחשות טראומטית) לפחות פעם אחת בחייהם. בעקבות החשיפה, 7% מהם מפתחים תסמונת פוסט-טראומטית (Post-Traumatic Stress Disorder – PTSD ), וזו משפיעה במידה רבה על תפקודם ועל איכות חייהם.

התפתחות PTSD בעקבות חשיפה לאירוע חובלני היא עובדה ידועה בתחום הפסיכיאטריה, אך ספרות המחקר מראה כי חשיפה כזאת עשויה לחולל מגוון הפרעות נפשיות נוספות, למשל הפרעות פסיכוטיות, הפרעות במצב הרוח וחרדה. הסיכון להתפתחות הפרעה נפשית עולה במידה שהאדם עבר חוויות שליליות, כגון התעללות, בילדותו.

במחקר זה נבדק הקשר בין חשיפה לאירועים חובלניים בעבר לבין התפתחות הפרעות נפשיות שאינן PTSD, בקרב אנשים שנחשפו באופן חד-פעמי לאירוע חובלני בהווה.

מטרות המחקר: מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין אירועים חובלניים לעבר לבין התפקוד הפסיכיאטרי. כמו כן, בחנתי כמה משתנים שעשויים להשפיע על הקשר הזה: מספר האירועים החובלניים הקודמים, עיתוי התרחשותם, מִשְׁכָם ואופיים. כמו כן, היה בכוונתי לעמוד על הקשר שבין הפרעות פסיכיאטריות לבין הדיווח הסובייקטיבי של המשתתפים באשר לרמת איכות חייהם, ולבין הנטייה לנקוט אסטרטגיות התמודדות ממוקדות-רגש והנטייה להתמודדות לא מסתגלת.   

שיטה: המחקר נערך בשיטה כמותית מתאמית והתבסס על נתונים שנאספו במסגרת מחקר קליני בנושא טיפול מוקדם לצורך מניעת PTSD, בהובלתם של פרופ' אריה שלו ופרופ' שרה פרידמן. אוכלוסיית המחקר הנוכחי הייתה 732 משתתפי המחקר המקורי אשר נחשפו חד-פעמית לאירוע חובלני והגיעו בעקבותיו להערכה הקלינית. משתתפי המחקר המקורי עברו הערכה קלינית באמצעות כמה שאלונים (כדוגמת: שאלון רקע, ריאיון קליני מובנה של ה-DSM-IV, SCID-IV,  GAF, CAPS ואחרים), ותוצאות השאלונים נותחו בכלים סטטיסטיים.                                                                                             

תוצאות ודיון: נמצא כי קיים קשר שלילי מובהק בין מספר האירועים החובלניים הקודמים לבין הופעת סימפטומים פסיכיאטריים; כן נמצא כי למי שסבלו בעברם מהפרעה פסיכיאטרית היו יותר אירועים חובלניים; עוד התגלה שאנשים שיש להם מחלה פסיכיאטרית בהווה, או שהייתה להם מחלה פסיכיאטרית בעבר, מאופיינים באיכות חיים נמוכה יותר ובנטייה לשימוש רב יותר בהתמודדות לא מסתגלת.

משך האירוע החובלני, עיתויו ואופיו לא נמצאו כמשתנים בעלי השפעה על קיום הפרעות פסיכיאטריות.

ממצאי המחקר הנוכחי מחזקים את הסברה, כי אירועים חובלניים מגדילים את הסיכויים להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות שאינן PTSD, ולכן – גם את הסיכון לפגיעה באיכות החיים.

מסקנות: המחקר עשוי לסייע באבחון הפרעות נפשיות אצל נפגעי אירוע חובלני זמן קצר לאחר החשיפה, ובכך למתן טיפול נפשי מתאים ומהיר. כמו כן עשויות מסקנות המחקר לסייע לצוות המטפל למקד את הטיפול גם במהלכים משפרי איכות חיים ובעידוד המטופלים לנקיטת דרכי התמודדות מיטביות.