הבניית משמעות אידיאולוגית בקרב מטפלות העובדות עם שורדות תקיפה מינית

רקע כללי

עבודתן של נשים המטפלות בשורדות תקיפה מינית נשענת פעמים רבות על גישות פמיניסטיות של אלימות מבוססת מגדר, החושפות אותן להסדרים חברתיים מגדריים, כמו יחסי כוחות בין גברים לנשים. במובן זה, המרחב הטיפולי מתמקד בתכנים בעלי אופי קונפליקטואלי, שכן הוא עוסק במאבקי כוחות שבין קבוצות חברתיות ובבחינה מתמדת של תפיסות, עמדות, פערי כוחות והקשרים חברתיים. מעצם היותו כזה, מרחב זה מהווה מקור להבניית השקפת עולם אידיאולוגית עבור מטפלות. בעוד המטפלות נחשפות פעמים רבות לעבודה במסגרות המאמצות עקרונות פמיניסטיים, כמו גם מעורבות בתהליכים של התגברות תודעה פוליטית- חברתית ופמיניסטית, טרם נערך מחקר על תהליך הבניית משמעות אידיאולוגית בקרבן. הבניית משמעות אידיאולוגית מוגדרת כ"תהליך בו משמעות אידיאולוגית אשר נגזרת מהתחום הסוציו -פוליטי, נדלית או מנוסחת מחדש על ידי הפרט בדיאלוג עם הסביבה החברתית, וממוקמת מחדש בהקשר החברתי הרחב, כדרך להקניית משמעות" (Barak & Leichtentritt, 2015, p.360).

הספרות המחקרית נעדרת התייחסות מספקת לתהליכי הבניית משמעות בכלל ואידיאולוגית בפרט, ביחס לאנשי מקצוע העובדים עם פרטים המתמודדים עם אירועי חיים מלחיצים- ביניהם מטפלות העובדות עם שורדות תקיפה מינית. הדבר מעלה את הצורך לבחון ולהעלות השערות לגבי תחומי המשמעות בהם תהיה הבניית משמעות אידיאולוגית רלוונטית. לאור זאת, המחקר הנוכחי בוחן מהן המשמעויות האידיאולוגיות הנבנות בנושאים שונים בקרב המטפלות. ומכאן, ששאלת המחקר הינה, מהו תהליך הבניית המשמעות האידיאולוגית שעוברות נשים המטפל ות בשורדות תקיפה מינית?

שיטה

מחקר איכותני זה מתבסס על הגישה הפנומנולוגית התיאורית. איסוף הנתונים נערך על ידי ראיונות עומק מובנים בסיוע מדריך ראיון, עם 10 נשים העובדות עם שורדות תקיפה מינית, בתפקיד מטפלות מדיסציפלינות שונות ובמסגרות טיפוליות שונות בארץ. החוקרת ערכה ניתוח טקסטים, המבוסס על העקרונות המנחים של השיטה הפנומנולוגית תיאורית.

ממצאים

הפרק הראשון של הממצאים עוסק בחוויית הכניסה של המטפלות לתחום - מתאר כיצד הכניסה לתחום מייצרת אתגור עמוק של דעותיהן הקדומות ותפיסותיהן של המטפלות, מטשטשת את הגבולות בין מרחבים ציבוריים ופרטיים, ומערערת מיתוסים שבעבר הן תפסו כנכונים. הפרק השני עוסק במאמצים הניכרים שעשו המטפלות לאזן בין נקודות מבט קיצוניות אותן הן אימצו מאז כניסתן לתחום, תוך התעקשות על החזקה של קצוות מנוגדים של השקפת עולמן (לפני ואחרי הכניסה לתחום), מבלי לנסות לבטל או ליישב אותן. תהליך זה מלווה בניסיונות לשלב את העקרונות האידיאולוגיים בהם הן מחזיקות, בחיי היום יום שלהן. הפרק השלישי בוחן את ה'כוננות פגיעה מינית' המתמדת שהמטפלות חוות, ועוקב אחר דרישתן האתית לאחריות והתנהגות אתית- דרישה שהן מפנות לעצמן ולאחרים בחברה. דרישה זו באה לידי ביטוי לעיתים קרובות על ידי ציפייה מפורשת להכיר ולטפל בתופעת הפגיעה המינית. בעקבות זאת, המטפלות מקבלות על עצמן את האחריות לייצוג פורמלי ו/או בלתי פורמלי של קולן של השורדות בחברה, כנגד ההתנגדות החריפה של החברה להכיר בתופעת הפגיעה המינית. הפרק האחרון מתייחס לשינויים בתפיסותיהן של המטפלות, באשר ליחסי הכוחות בחברה, יחסי הכוחות שבין המרחב הציבורי לפרטי, ואת האופן בו אלה באים לידי ביטוי בתחום של יחסים אינטימיים עם בני זוגן. תהליכים אלו מלווים בשינויים בתפיסות של המטפלות באשר לכוח בחברה, כולל כוחה של המדינה בהגנה על שורדות תקיפה מינית.

מסקנות

המחקר הנוכחי מראה כי בהתאם למודל הבניית המשמעות של פארק (Park, 2010), המטפלות אכן חוות פער בין משמעות 'גלובלית' ל 'מצבית', בעת כניסתן לתחום. ממצאי המחקר מראים כי תהליך של הבניית משמעות אידיאולוגית, משמש כמשאב להקט נת הפער בין משמעות 'גלובלית' ל'מצבית', ובנוסף הוא מזמן גם בחירה מכוונת בכל הנוגע לאישור מחודש של מערכת האמונות האידיאולוגית של המטפלות . התהליך אינו עוסק רק ביישוב סתירות בין המשמעויות הגלובליות למצביות, אלא גם, ואולי חשוב מכך- באישור מחודש של מערכת האמונות הגלובליות, למרות שהן עשויות לעמוד בסתירה עם המשמעויות המצביות שנוצרו במהלך עבודתן כמטפלות.

המחקר הנוכחי מציע התבוננות על תהליך הבניית המשמעות האידיאולוגית של המטפלות בעזרת מודל צירי הנע בין שני צירים: ציר תוך-אישי, הנע בין דחייה טוטאלית של תפיסת עולמן ה'ישנה' לבין קבלה טוטאלית של תפיסת עולמן ה'חדשה', וציר בין-אישי, הנע בין 'אחריות אתית- אישית' ל 'אחריות אתית-חברתית'. הפריזמה האנליטית שאומצה על ידי המחקר הנוכחי, מצביעה על כך שתהליך זה מתרחש בעקבות המפגש בין המטפלות ללקוחותיהן, אך מתרחב מעבר למפגש מטפלת-לקוחה, לתחום הסוציו-פוליטי. כשלעצמו, מחקר זה מדגיש את הצורך לאמץ נקודת מבט סוציו -פוליטית על מנת להבין
במלואם תהליכים הנחשבים כפסיכולוגיים-אינדיבידואליים, כגון ההעברה, ההעברה נגדית, 'טראומטיזציה משנית', 'טראומטיזציה עקיפה' ו/או 'צמיחה פוסט-טראומטית'.

תרומת המחקר

החשיבות התיאורטית של המחקר נעוצה בתרומתו לתפיסה הקונסטרוקטיביסטית של הבניית משמעות, על ידי בחינת מרכיבו האידיאולוגי- מרכיב שעדיין לא נלקח בחשבון ביחס למטפלים העובדים עם שורדות תקיפה מינית. נוסף על כך, מבחינה מעשית, המחקר מספק מסגרת שימושית להכשרת עובדים ומטפלים בתחום הטראומה המינית. הבנת התהליכים האידיאולוגיים האישיים של המטפלות תאפשר פיתוח מודלים להדרכה טובה יותר עבור מטפלות, כמו גם מודלים טובים יותר של תמיכה וסיוע עבורן.