English שלחו לחבר

אופן התייחסותו של הממסד הרפואי למצוקות נורמטיביות של נשים לאחר לידה כפי שעולה בעלונים

סטודנט/ית
לרנר אפרת
שנה
2020
תואר
MA
תקציר

המעבר לאימהוּת מהווה את אחד התהליכים המשמעותיים ביותר במעגל החיים של האישה והוא טומן בחובו השלכות חיוביות ושליליות כאחת (Taubman–Ben-Ari, Ben Shlomo, Sivan, & Dolizki, 2009). כל מעבר לאימהות, בין אם לראשונה ובין אם בלידות הבאות, מחייב תהליך של שינוי והתארגנות מחדש מבחינה אישית, זוגית, תעסוקתית וחברתית. לכן, מעבר זה נחשב לאחד ממצבי הדחק המשמעותיים שאישה עוברת בחייה והוא עלול לגרום לתחושת מצוקה. חוויה זו כוללת טווח רחב של תגובות שלרוב מחולק כרגשות מצוקה נורמטיביים ושכיחים, ביניהם: רגשות כעס, דכדוך ומחשבות שליליות, בייבי-בלוז ועד לדיכאון אחרי לידה. הגורמים הקשורים למצוקה כוללים לצד השינויים אובדנים הנחווים על ידי האישה עם המעבר לאימהות וביניהם אובדן ההופעה, אובדן הנשיות והמיניות, אובדן תפיסת האימהות ואובדן הזהות, כשברקע נוכחות הציפיות החברתיות והאישיות הרואות אימהות כחוויה חיובית, חד ממדית, כשכל רגש אמביוולנטי או שלילי נתקל לרוב בדחיה ומושתק חברתית.

ייחודו של מחקר זה כפול הן בהפנותו זרקור להתייחסותו של הממסד הרפואי בישראל למצוקות הנורמטיביות של אישה במעבר לאימהות והן בשיטת המחקר המבוססת על ניתוח מסמכים המופצים ומפורסמים על ידי הממסד הרפואי (שירותי בריאות בקהילה המוכרות גם כקופות חולים, בתי חולים, משרד הבריאות) באינטרנט, בטיפת חלב ובמרכזים לבריאות האישה.

תמיכה חברתית מהווה מקור להתמודדות עם מצוקות באמצעות פונקציות של תמיכה אינסטרומנטלית, אינפורמטיבית ורגשית הכוללת הערכה בין אנשים. אלו ניתנות על ידי מערכות תמיכה בלתי פורמאלית ופורמאלית ועשויות להקל על הסימפטומים הנחווים אצל האישה במעבר לאימהות. לאור אלו, מפליא לגלות שמרבית המחקרים בוחנים את הקשר בין תמיכה חברתית לבין דיכאון לאחר לידה (PND - Postnatal Depression) בקרב אימהות.

המחקר הנוכחי מתמקד במערכת התמיכה הפורמלית והוא מכוון לבחון את האופן שבו מציע הממסד הרפואי תמיכה או ליתר דיוק הכרה במצוקות הנורמטיביות שחוות נשים לאחר לידה.

ניתוח המסמכים המודפסים והאינטרנטיים חשף תשעה היבטים המופיעים בעלוני המוסדות הרפואיים המתייחסים למצוקה במעבר לאימהות: מידת ואופי פירוט הסימפטומים המאפיינים את המצוקה האימהית, הסבר על הטלטלה הרגשית הנחווית בתקופה זו, מקורותיו של הדכדוך לאחר לידה, משך הזמן המאפיין את המצוקה האימהית, הלגיטימציה להופעת המצוקה האימהית, מידת הנורמליזציה של הופעת המצוקה האימהית, מידת התמיכה הפורמאלית ו/או הבלתי פורמאלית הניתנת לנשים לאחר לידה, התייחסות למיתוסים ולציפיות החברתיות ו/או האישיות בתקופת המעבר לאימהות והתייחסות למעבר כאל אירוע משנה חיים. נמצא כי ישנו פער בין התייחסויות קופות החולים לבין אלו של בתי החולים המשקפות תפיסות שונות באשר למצוקה האימהית . מממצאים נוספים נראתה התייחסות יוצאת דופן של בית חולים "ליס" בתל אביב בהשוואה לשאר בתי החולים.

בין ההסברים הסוציולוגיים לפערים אלו נמצאת האג'נדה הטיפולית המנחה כל מוסד השונה בין קופות החולים לבין זו המנחה את בתי החולים, תהליך המדיקליזציה של הלידה המגדירה את מרבית התגובות המתלוות ללידה בראייה רפואית, החברה הישראלית הפרונאטאליסטית המתאפיינת במיתוס הלידה, באיפוק רגשי בנוגע להתמודדות עם המעבר לאימהות וראיית העיר תל אביב כמטרופולין נפרד בעל מאפיינים ייחודיים. מעבר להסברים אלו, עלו הסברים כלכליים המיוחסים לחלוקת התקציבים בין המוסדות והסברים פסיכולוגיים הכוללים את ראיית האישה כסובייקט או כאובייקט בייחוד במוסדות הפונים לציבור הדתי. מסקנות המחקר מגלות כי שירותי בריאות בקהילה נוטות להתייחס בעלוניהן באופן מלא ומעמיק יותר לתופעת המצוקה האימהית בהשוואה להתייחסות החסרה של בתי החולים.

תאריך עדכון אחרון : 10/08/2020